החוק נותן לממונה על הליכי חדלות פירעון 30 ימים בלבד להחליט בבקשה של יחיד לפתוח הליך[1], ובשנת 2025 הוא נתן 15,113 צווים לפתיחת הליכים[6]. על הנייר, זו דרך מהירה לעצור את הנושים. אבל יש פרט שרבים מגלים רק אחרי שהגישו: עצם ההגשה לא עוצרת שום דבר. ההגנה מפני הנושים מתחילה ביום שבו ניתן הצו, לא ביום שבו נשלחה הבקשה. עד אז העיקולים ממשיכים, ההליכים בהוצאה לפועל נמשכים, וכל עיכוב בהכנת הבקשה מאריך את התקופה שבה אתם חשופים. לכן השאלה האמיתית היא לא רק תוך כמה זמן אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון, אלא מה קובע את הזמן הזה, ומה אפשר לעשות כדי לקצר אותו.
עיקרי הדברים
- הממונה – מחליט בתוך 30 ימים מהגשת בקשה תקינה, או בתוך 30 ימים מקבלת מידע נוסף שדרש.
- עד הצו – אין הקפאת הליכים. עיקולים והליכי גבייה ממשיכים כרגיל. מומלץ להגיש בקשה מיוחדת להקפאת הליכים עד לקבלת צו פתיחת הליכים.
- ההוצאה לפועל – בחובות נמוכים קודם מתכנסת ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ורק אם לא מגיעים להסדר ניתן צו.
- כשצריך הגנה מהר – צו עיכוב הליכים זמני לגיבוש הסדר חוב, שקבוע בחוק מאז פברואר 2026, הוא מסלול נוסף שכדאי לבחון.
ציר הזמנים: מההחלטה ועד שההגנה נכנסת לתוקף
הדרך להליך חדלות פירעון בנויה מכמה שלבים, ולכל אחד מהם קצב משלו. חלק תלוי בכם, חלק בממונה, וחלק במסלול שבו תטופל הבקשה. הטבלה מסכמת את המסלול של מי שחובותיו עולים על 176,923.12 ש"ח ופונה לממונה.
| שלב | מה קורה | כמה זמן |
|---|---|---|
| הכנה | איסוף מסמכים ודוח על השנתיים האחרונות | תלוי בכם ובמורכבות המצב |
| הגשה | בקשה מקוונת או במשרדי הממונה, ותשלום אגרה | יום אחד, אם הכול מוכן |
| החלטת הממונה | בדיקת הבקשה ומתן צו לפתיחת הליכים | עד 30 ימים מההגשה |
| דרישה למידע נוסף | הממונה מבקש מסמכים או מזמן לדיון | עד 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון |
| מתן הצו | הקפאת הליכים וביטול הגבלות הגבייה | מיד עם מתן הצו |
נניח, לשם המחשה, גמלאי שצבר חובות לחברות אשראי ולבנק, ושחלק מהקצבה שלו כבר מעוקל. אם יגיש בקשה מלאה היום, ההחלטה צפויה בתוך חודש. אם יחסרו בבקשה מסמכים והממונה ידרוש אותם, השעון יתחיל מחדש מהרגע שהמסמכים יגיעו. בשני המקרים, עד שיינתן הצו, העיקולים ימשיכו לפעול (אם לא תוגש בקשה מיוחדת להקפאת הליכים עד לקבלת צו פתיחת הליכים).
המשמעות פשוטה: השלב המהיר ביותר הוא דווקא ההחלטה של הממונה. השלב שבו נוטים לאבד זמן הוא ההכנה, ושם יש לכם את מרב השליטה.
ההכנה: השלב שתלוי רק בכם
הבקשה מוגשת על גבי טופס 5, יחד עם כתב ויתור על סודיות לפי טופס 6, באופן מקוון. יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיע למשרדי הממונה במחוז ולהגיש אותה שם[2]. לבקשה מצרפים תצהיר ודוח מפורט, הנתמך במסמכים, על הנכסים, ההכנסות, ההוצאות, החובות וחשבונות הבנק בשנתיים שקדמו להגשה[1].
הדוח הזה הוא מה שלוקח זמן. צריך לאסוף דפי חשבון של כל החשבונות, תלושי שכר או אישורי קצבה, פירוט של כל החובות ותיקי ההוצאה לפועל, ומסמכים על נכסים וערבויות. מי שמתחיל לאסוף רק אחרי שהחליט להגיש, עלול לגלות שעברו שבועות עד שהתמונה מלאה. עבודה מסודרת עם רשימת מסמכים מראש מקצרת את השלב הזה משמעותית.
גם האגרה היא חלק מההכנה. אגרת הבקשה עומדת ב-2026 על 1,616 ש"ח, ויחיד שאינו מיוצג על ידי הסיוע המשפטי משלם 900 ש"ח מתוכה בעת ההגשה. מי שזכאי לסיוע משפטי פטור מתשלום האגרה בשלב ההגשה[4], אבל צריך לקחת בחשבון שגם הבקשה לסיוע משפטי עצמה דורשת זמן לבדיקה.
30 הימים של הממונה, ומה עלול להאריך אותם
החוק קובע שאם הממונה מצא שהתנאים מתקיימים, הוא ייתן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה[1]. לצורך ההחלטה הוא רשאי לעיין בדוח שהגשתם ולקבל מידע, גם באופן מקוון, מהגורמים שהחוק מונה לעניין זה.
אם הממונה סבור שהמידע אינו מספיק, הוא רשאי לדרוש מכם מידע נוסף או לזמן אתכם לדיון לפניו. במקרה כזה, ההחלטה תינתן בתוך 30 ימים מהיום שבו התקבל המידע או מתום הדיון. כלומר, כל מסמך חסר לא רק מעכב, אלא מזיז את נקודת ההתחלה של הספירה.
ומה אם הבקשה נדחית? בשנת 2025 דחה הממונה 822 בקשות של יחידים[6]. החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים היא החלטה סופית של הממונה, ואפשר לערער עליה לבית משפט השלום. עם זאת, ערעור מוסיף חודשים, ולכן עדיף בהרבה להשקיע בבקשה מלאה מלכתחילה. הכנה נכונה של הבקשה היא לב הפתיחת תיק חדלות פירעון, ושם נמצא רוב הזמן שאפשר לחסוך.
מה קורה בין ההגשה לבין הצו
זה השלב שבו רבים מופתעים. עד שניתן הצו לפתיחת הליכים, ההליכים נגדכם אינם מוקפאים. ההקפאה, ביטול ההגבלות שהוטלו בהליכי הגבייה והאיסור על מאסר במקום קנס, כולם נכנסים לתוקף רק עם מתן הצו[1]. עד אז, עיקול שהוטל ממשיך לפעול, ונושה יכול להמשיך בהליכים בהוצאה לפועל.
יש כלי אחד שעובד כבר בשלב הזה, אבל הוא מצומצם. אם הוגשה בקשה לצו לפתיחת הליכים ובאותו זמן מתנהל נגדכם הליך בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, אתם רשאים לבקש מאותו בית משפט לעכב את ההליך עד להחלטה בבקשה. בית המשפט ישקול את הנזק לכל צד, את תום הלב ואת הצדק שבמתן הסעד. הכלל הזה אינו חל על הליכים פליליים ומינהליים, וגם אינו עוצר הליכים בהוצאה לפועל.
עוד דבר שיכול לעזור – בקשה מיוחדת להקפאת הליכים עד לקבלת צו פתיחת הליכים. פרקטיקה מאוד מקובלת במשרד שלנו, כאשר אנחנו מגישים בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון עבור לקוחות, שיש להם כבר עיקולים בחשבון בנק או עיקולי משכורת.
⚠️ עצור – מה לא לעשות בתקופת ההמתנה
החודש שבין ההגשה לבין הצו נראה כמו "זמן מת", אבל מה שתעשו בו ייבחן בהמשך. אל תיקחו הלוואות חדשות, אל תחזירו חוב לנושה אחד על חשבון האחרים, ואל תעבירו נכסים לבני משפחה. החוק מאפשר לבית המשפט להאריך את תקופת התשלומים בגלל העדפת נושים, הברחת נכסים או חוב שנוצר מעסקה משמעותית כשידעתם שלא תוכלו לעמוד בה[1].
במקביל, כדאי לנצל את הזמן כדי להתארגן לשלב הבא: לרכז את הפרטים של המעסיק ושל הבנקים, להכין תקציב חודשי של משק הבית, ולהבין מה יהיו דמי המחיה. מי שמגיע לצו מוכן, מתחיל את תקופת הביניים ברגל ימין.
מסלול ההוצאה לפועל: לוח זמנים אחר
מי שסך חובותיו אינו עולה על 176,923.12 ש"ח מגיש את הבקשה לרשם ההוצאה לפועל, ולא לממונה. כאן הסדר הפעולות שונה. ההליכים מתנהלים לפני רשם חדלות פירעון ייעודי, ביחידות שפועלות בלשכות מסוימות בכל מחוז, למשל בלשכת כפר סבא במחוז מרכז ובלשכת תל אביב במחוז תל אביב[3].
אחרי שהבקשה נבדקה ונמצאה תקינה, הרשם אינו נותן מיד צו. בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה, הרשם מורה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים, והישיבה עצמה מתקיימת בתוך 30 ימים מההוראה[1]. אם כל הנושים מסכימים להסדר, הוא מחייב, והרשם משהה או סוגר את תיקי ההוצאה לפועל בהתאם. אם לא כולם מסכימים, ויש סיכוי סביר לאישור, ההסדר עשוי לעבור להצבעה באסיפת נושים ולאישור הרשם.
רק אם לא גובש הסדר כזה, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים. מי שנפגע מהצו רשאי לבקש את ביטולו בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה עליו. ויש עוד נקודה מעשית: לפי רשות האכיפה והגבייה, כשחסרים בבקשה פרטים או מסמכים נשלחת לחייב הודעה להשלים אותם, ובקשה שלא הושלמה במועד, אחרי התראה, נסגרת, והאגרה ששולמה אינה מוחזרת[3].
כשצריך הגנה מהר: צו עיכוב הליכים זמני
לפעמים אין זמן לחכות לצו. מי שעומד בפני מימוש נכס או עיקול שישתק אותו, ורוצה לנסות להגיע להסדר חוב בלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא, יכול לבחון מסלול אחר. תיקון מס' 9 לחוק, שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026, קבע באופן קבוע את האפשרות לבקש מבית המשפט צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש הסדר חוב[5].
📌 חשוב לדעת: מה צו עיכוב הליכים זמני נותן, ומה הוא דורש
יחיד שלא ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי לבקש צו כזה, בתנאי שלא ניתן לו צו דומה ב-12 החודשים שקדמו לבקשה. הצו ניתן לתקופה של עד 90 ימים, עם הארכות של עד 45 ימים במצטבר. ככלל ההחלטה מתקבלת אחרי שמיעת הצדדים, אבל בית המשפט רשאי לתת סעד ארעי, ואף לתת את הצו אחרי שמיעת היחיד בלבד, אם יש חשש סביר שהעיכוב יסכל את מטרת הצו. בתקופת הצו חלה ככלל הגבלה על יציאה מהארץ, ונטילת אשראי טעונה אישור של בית המשפט.
הצו הזה אינו תחליף להליך חדלות פירעון, והוא מתאים בעיקר למי שיש לו הצעה ריאלית לנושים. אבל כשהבעיה היא זמן, הוא עשוי לתת את ההגנה המהירה שהבקשה הרגילה לא נותנת.
כשהבקשה מגיעה מנושה: לוח זמנים שאינו בשליטתכם
לא תמיד החייב הוא שמחליט מתי ההליך מתחיל. נושה, וגם היועץ המשפטי לממשלה, רשאים לבקש צו לפתיחת הליכים נגד יחיד. בקשה כזו אינה מוגשת לממונה, אלא לבית המשפט[1], ולכן לוח הזמנים נקבע לפי סדרי הדין שם ולא לפי 30 הימים של הממונה.
דווקא כאן החוק מאפשר הגנה מוקדמת. כשהוגשה בקשת נושה, בית המשפט רשאי, לבקשת הנושה או לבקשת היחיד עצמו, לתת סעד זמני: איסור לבצע עסקאות מסוימות, או איסור לפרוע חובות עבר והקפאת הליכים נגד היחיד, אם יש ראיות לכאורה לכך שמתקיימים התנאים לצו. כשניתן סעד כזה, ממונה נאמן זמני לשמירה על הנכסים, חלות ההגבלות שבחוק, ומועד מתן הסעד נחשב, לעניין ההליך, כמועד מתן הצו לפתיחת הליכים.
המשמעות המעשית: חייב שקיבל הודעה על בקשת נושה אינו צריך לחכות בחוסר מעש. לפעמים נכון להתנגד לבקשה, ולפעמים נכון דווקא לבקש סעד זמני שיעצור את המרוץ של הנושים האחרים. ההחלטה תלויה במצב הכלכלי האמיתי ובמה שהחייב רוצה להשיג.
הצו ניתן: מתי ההגנה מורגשת בפועל
ברגע שניתן הצו לפתיחת הליכים, התמונה משתנה. ההליכים נגדכם מוקפאים, וההגבלות שהוטלו בהליכי הגבייה בטלות. הממונה מודיע על הצו למערכת ההוצאה לפועל, שולח העתק ממנו לכם ולנושים המוכרים לו, ומפרסם הודעה לציבור[1]. בהודעה מופיעים בין השאר שם הנאמן שמונה ופרטי ההתקשרות עמו[2].
מבחינה מעשית, כדאי לוודא שהמעסיק, הבנק וגורמים שהטילו עיקולים יודעים על הצו, ולשמור עותק ממנו בהישג יד. במקביל מתחילה תקופת הביניים: תשלום חודשי לפי דמי המחיה שנקבעו, דוחות אחת לחודשיים, ובירור אצל הנאמן. הנושים מקבלים שישה חודשים מפרסום הצו כדי להגיש תביעות חוב.
מכאן והלאה השאלה כבר אינה "תוך כמה זמן נכנסים", אלא כמה זמן לוקח הליך חדלות פירעון עד ההפטר. ומה שקורה בתקופה הזו למשכורת, לחשבון הבנק ולדירה הוא חלק בלתי נפרד מפשיטת רגל של אדם פרטי, ולא רק שאלה של לוח זמנים.
איך מקצרים את הדרך להגנה
אי אפשר לקצר את 30 הימים של הממונה, אבל אפשר לוודא שהם לא יתחילו מחדש. בקשה מלאה בפעם הראשונה, עם כל המסמכים ועם הסבר ברור לנסיבות, היא הדרך הטובה ביותר להגיע לצו בזמן הקצר ביותר. בחירה נכונה של המסלול, ממונה, הוצאה לפועל או צו עיכוב הליכים זמני, חוסכת גם היא חודשים.
כאן נכנס תפקידו של עורך דין חדלות פירעון: לאבחן מהר את המסלול, לבנות רשימת מסמכים מותאמת, ולהגיש בקשה שהממונה יכול להחליט בה בלי לחזור אליכם. משרד עו"ד דניאל ינובסקי, בהובלת עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מ-2007, מלווה חייבים בהליכי חדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, בעברית, ברוסית ובאנגלית.
שאלות נפוצות: תוך כמה זמן אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון
כמה זמן לוקח לקבל צו לפתיחת הליכים?
אצל הממונה, החוק קובע החלטה בתוך 30 ימים מהגשת בקשה תקינה. אם הממונה דורש מידע נוסף או מזמן לדיון, ההחלטה תינתן בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון. לזמן הזה יש להוסיף את זמן ההכנה של הבקשה.
האם העיקולים נעצרים כבר עם הגשת הבקשה?
לא. הקפאת ההליכים וביטול ההגבלות שהוטלו בהליכי הגבייה חלים רק מרגע מתן הצו לפתיחת הליכים. עד אז אפשר לבקש מבית משפט שבו מתנהל נגדכם הליך לעכב אותו, אבל זה אינו עוצר את ההוצאה לפועל. ניתן גם להגיש בקשה מיוחדת להקפאת הליכים עד לקבלת צו פתיחת הליכים – הבקשה לרוב מוגשת מיד הגשת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון ע"י עורך הדין חדלות פירעון שלכם.
מה קורה אם הממונה מבקש מסמכים נוספים?
הממונה רשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן לדיון, ואז ההחלטה תינתן בתוך 30 ימים מהיום שבו התקבל המידע או הסתיים הדיון. לכן כל מסמך חסר מזיז את נקודת ההתחלה של הספירה.
כמה זמן לוקח במסלול של ההוצאה לפועל?
בחובות שאינם עולים על 176,923.12 ש"ח, הרשם מורה בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה על ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, והישיבה מתקיימת בתוך 30 ימים מההוראה. רק אם לא גובש הסדר, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים.
מקורות שצוטטו במאמר (6)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 104-106, 120-121, 163, 190-200) – נבו
- [2] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (תקנות 68, 74) – נבו
- [3] מדריך להגשת בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה
- [4] הליך חדלות פירעון לחייב שהוא יחיד – הממונה על הליכי חדלות פירעון
- [5] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 – הכנסת
- [6] דוח שנתי 2025 – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – gov.il ·
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, כולל תיקון מס' 9 לחוק וסכומי 2026. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים להגיע להגנה מהר ובלי עיכובים? נכין את הבקשה נכון
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
