הסדר חובות מאירופה

המעבר לאירופה נראה לרבים כמו דרך להתחיל מחדש, רחוק מהחובות שנשארו בישראל. אבל אותו מעבר עלול לסגור את הדלת לפתרון הטבעי ביותר: הליך חדלות פירעון בישראל. החוק קובע שהליך כזה ייפתח רק למי שיש לו זיקה לישראל: מרכז חיים בישראל במועד הבקשה או בששת החודשים שלפניה, או נכסים או עסקים בישראל במועד הבקשה^[1]. ונוהל הממונה קובע שכאשר החייב אינו נמצא בישראל, תינקט גישה מחמירה^[2]. מי שמחכה "עד שיסתדר" בחו"ל, עלול לגלות שחלפו ששת החודשים, ושהחשבון בבנק הישראלי שלו כבר לא נחשב נכס. המדריך מסביר איך נבחנת הזיקה, מה עושה מי שעדיין עומד בה, ומה האפשרויות כשהדלת כבר נסגרה.

מבחן הזיקה לישראל: מה החוק דורש

נניח משפחה שעברה לגרמניה לפני שנה וחצי. בישראל נשארו חובות מעסק שנסגר, כמה תיקים בהוצאה לפועל, וחשבון בנק ישראלי עם יתרה של כמה מאות שקלים. ההחלטה לעזוב הייתה מובנת, אבל כשבני הזוג מבינים שהחובות לא נעלמים, הם שואלים אם אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון בישראל, מרחוק.

התשובה מתחילה בסעיף אחד בחוק. הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד לא ייפתחו, אלא אם מתקיים אחד משני תנאים^[1]:

• מרכז חיים: מרכז חייו של היחיד בישראל במועד הגשת הבקשה, או במועד מוקדם יותר החל בששת החודשים שקדמו לה.
• נכסים או עסקים: במועד הגשת הבקשה יש לו נכסים בישראל, או שהוא מנהל עסקים בישראל.

שימו לב לניסוח. התנאי הראשון מסתכל אחורה רק חצי שנה. מי שמרכז חייו עבר לחו"ל לפני יותר משישה חודשים, כבר לא יכול להישען על התנאי הראשון, ונשאר לו רק התנאי השני: נכסים או עסקים בישראל במועד הבקשה. במשפחה מהדוגמה, שנה וחצי אחרי המעבר, השאלה כולה עוברת לחשבון הבנק הקטן שנשאר בישראל.

ומאיזה מועד סופרים את ששת החודשים? החוק מדבר על מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים^[1]. כלומר, מה שקובע הוא היום שבו הבקשה מוגשת, לא היום שבו התחלתם לבדוק את האפשרות. מי שעבר לחו"ל לפני ארבעה חודשים ומתחיל עכשיו לאסוף מסמכים לשנתיים, צריך לתכנן את העבודה כך שהבקשה תוגש בזמן. בקשה חלקית שמוגשת מוקדם מדי, ונמחקת כי לא הושלמה, אינה פתרון.

הגישה המחמירה בנוהל הממונה

נוהל הממונה על הליכי חדלות פירעון מפרט איך הזיקה נבחנת בפועל, והוא אינו מקל. כשהחייב אינו נמצא בישראל, או שמרכז חייו אינו בישראל, הממונה יפרש בצמצום את המונחים "מרכז חייו", "נכסים" ו"מנהל עסקים", כדי לצמצם את האפשרות של חייבים כאלה להיכנס להליכי חדלות פירעון בישראל^[2].

הנוהל גם מסביר למה. ההליך דורש מהחייב שיתוף פעולה, דיווח ושקיפות, בירור מעמיק של מצבו הכלכלי ופיקוח על התנהלותו, ומטיל עליו הגבלות שאינן ניתנות ליישום כשהוא אינו נמצא בישראל^[2]. כלומר, הקושי אינו טכני: ההליך בנוי סביב חייב שזמין לנאמן ולממונה.

הנוהל אומר גם במפורש מה הוא מנסה למנוע: מצב שבו חייב שמרכז חייו אינו בישראל "קונה" סמכות לניהול הליך בישראל, כשלנושים לא תצמח מכך תועלת^[2]. לכן העברה מלאכותית של סכום לחשבון ישראלי, ערב הבקשה, אינה פתרון. מה שנבחן הוא ערך אמיתי לנושים.

מה נחשב נכס או עסק בישראל, בפועל

הנוהל לא מונה רשימה סגורה, אבל המבחן שלו ברור: ערך כלכלי משמעותי לקופת הנשייה. נכסים שעשויים לעמוד במבחן הם, למשל, זכות בדירה או בנכס מקרקעין בישראל, חלק בנכס משפחתי, או כספים משמעותיים שמגיעים לחייב בישראל. מנגד, חשבון עם יתרה זניחה, או חשבון במינוס, לא ייחשבו^[2].

לגבי עסקים, השאלה היא אם העסק פעיל במועד הגשת הבקשה. עסק שנסגר לפני שנתיים, גם אם ממנו נוצרו החובות, אינו "ניהול עסקים בישראל" במובן הזה. ולכן במשפחה מהדוגמה, אם אין לבני הזוג זכות בדירה או נכס אחר בעל ערך בישראל, הבקשה צפויה להיתקל בקושי ממשי.

ומה לגבי מי שעבר לפני פחות מחצי שנה? אצלו הדלת של מרכז החיים עדיין פתוחה, אבל היא נסגרת עם כל חודש שעובר. זה המקום שבו עיכוב של כמה חודשים עשוי לשנות את התוצאה כולה.

אם הצו ניתן: ההתחייבויות של מי שגר בחו"ל

גם כשהממונה מוצא שיש מקום להיעתר לבקשה של חייב שאינו נמצא בישראל, הצו ניתן בתנאים. לפי הנוהל, החייב צריך לצרף לבקשה התחייבות להתייצב בישראל: בדיון בבית המשפט בצו לשיקום כלכלי שנקבע בעניינו, ובכל עת שהנאמן ידרוש ממנו להתייצב לצורך ניהול ההליך. הוא צריך לצרף גם כתובת בישראל לצורך המצאת כתבי בית דין ומסמכים^[2].

יש כאן מלכודת שכדאי להכיר. עם מתן הצו, חלות על היחיד הגבלות של תקופת הביניים, ובהן הגבלה על קבלה או החזקה של דרכון ישראלי, בכפוף לכך שיהיה תקף לשם שיבה לישראל, ועיכוב יציאה מהארץ^[1]. מי שחי בחו"ל ומגיע לישראל כדי להתייצב, צריך לוודא מראש שההגבלות לא ימנעו ממנו לחזור לביתו. הממונה רשאי להסיר הגבלה, או לקבוע שתחול באופן חלקי, אם מצא שהדבר מוצדק, והוא רשאי להתנות זאת בתנאים, ובכלל זה בהפקדת ערבות^[1].

גם החובות השוטפים של ההליך לא משתנים בגלל המרחק. בתקופת הביניים, היחיד מגיש דוח על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, אלא אם הממונה הורה אחרת, והדוח מוגש באופן מקוון^[5]. מי שגר באירופה צריך לוודא שיש לו גישה מסודרת למערכת, ושכל המסמכים על ההכנסות בחו"ל מוכנים בזמן, כי אי-שיתוף פעולה עלול לפגוע בהליך כולו.

מה קורה לתיקים בישראל כשגרים בחו"ל

החובות בישראל לא מחכים להחלטה על הליך. תיקי ההוצאה לפועל ממשיכים להתנהל, והזוכים יכולים לפעול נגד כל נכס שנשאר בישראל. כשלא ניתן להמציא לחייב אזהרה כי נראה שהוא בחו"ל, רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה ועל יסוד תצהיר, להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור מידע על יציאות החייב מישראל וכניסותיו אליה, ובמקרים מסוימים גם עדכון על כניסתו לישראל^[3].

ומה עם הנכסים שנשארו בישראל? זוכים יכולים לבקש עיקול אצל צדדים שלישיים, ובהם בנקים וחברות מנהלות של קופות גמל, והחוק קובע כללים מיוחדים להמצאת צווי עיקול לגופים כאלה^[3]. מי שהשאיר בישראל חיסכון, קרן או חשבון פעיל, צריך להניח שהם חשופים לגבייה כל עוד התיקים פתוחים.

המשמעות המעשית היא שביקור בארץ, לחתונה או לאירוע משפחתי, עלול להפוך לרגע שבו מתעוררות הגבלות ישנות. איך בודקים ומסדרים את זה לפני הטיסה מוסבר במאמר על ביטול הגבלת יציאה מהארץ מחו"ל, ואיך מנהלים תיקים מרחוק, בלי להגיע, מוסבר במאמר על הסדר חובות מקנדה.

הגשת הבקשה מרחוק, למי שעומד בזיקה

מי שעדיין עומד בתנאי הזיקה יכול להגיש את הבקשה לממונה גם באופן מקוון^[4]. הבקשה עצמה זהה לבקשה של כל יחיד: תצהיר, דוח מפורט על השנתיים שקדמו להגשה, וכתב ויתור על סודיות^[1]. ההבדל הוא בתוספות: ההתחייבות להתייצב, הכתובת בישראל, והמסמכים שמוכיחים את הזיקה עצמה.

יש כאן נקודה שקל לפספס. החוק מבקש בדוח פרטים על הנכסים, ההכנסות, ההוצאות, החובות וההתחייבויות של היחיד, ושל בן זוגו וילדיו במידה שהם ידועים לו, והוא אינו מבחין בין מה שבישראל לבין מה שבחו"ל^[1]. לכן הדוח צריך לכלול גם את ההכנסות, החשבונות והנכסים במדינת המגורים. מי שמציג רק את מה שנשאר בישראל מסתכן בבקשה חלקית, ובשאלות קשות על תום לב.

מה כדאי לצרף כדי להוכיח זיקה? לפי סוג הזיקה: אם מדובר במרכז חיים, מסמכים על מקום המגורים, העבודה והמשפחה בששת החודשים שלפני הבקשה. אם מדובר בנכס, מסמכים שמראים את קיומו ואת ערכו, למשל נסח רישום או הערכה. ואם מדובר בעסק, מסמכים שמראים שהוא פעיל במועד הבקשה. התנאים הכלליים לכניסה להליך, מעבר לזיקה, מפורטים במאמר מי זכאי לפשיטת רגל.

כשאין זיקה: האפשרויות שנשארות

אם הזיקה לישראל כבר לא מתקיימת, הליך חדלות פירעון בישראל צפוי להיתקל בדחייה. אבל זה לא אומר שאין מה לעשות:

• הסכמי פשרה: משא ומתן ישיר עם כל נושה, שמוחק את מה שהנושה ויתר עליו ומחייב רק אותו.
• הסדר חוב לפי החוק: הסדר בין החייב לבעלי העניין שעניינו שינוי בתנאי הפירעון, שמחייב את כולם אם אושר ברוב הדרוש ובבית המשפט^[1].
• ניהול התיקים בהוצאה לפועל: צו תשלומים, איחוד או הסדר עם זוכים, גם מרחוק.
• הליך במדינת המגורים: חלק ממדינות אירופה מקיימות הליכי חדלות פירעון משלהן. השאלה אם הליך זר יוכר בישראל ומה יהיה כוחו כלפי נושים ישראליים היא שאלה נפרדת, שנידונה במאמר על הסדר חובות מארה"ב.

וחשוב לזכור את מחיר ההמתנה. חוב שנפסק בבית משפט ממשיך לצבור ריבית ודמי פיגורים עד התשלום בפועל, ותיקי ההוצאה לפועל ממשיכים לצבור הוצאות. כל שנה שעוברת בלי פתרון מגדילה את הסכום שיידרש בסוף, וגם את הפער בין מה שהנושים דורשים לבין מה שאפשר להציע להם.

הבחירה בין הדרכים תלויה בשאלות מעשיות: כמה נושים יש, האם יש מקור כסף להצעה, והאם נשארו נכסים בישראל שהנושים עלולים לפעול נגדם. במקרים רבים, דווקא מי שגר בחו"ל ויש לו הכנסה יציבה נמצא בעמדה טובה להציע הסדר.

כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי ישראלים שגרים באירופה

עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. מול לקוח שגר באירופה, הבדיקה הראשונה היא בדיקת הזיקה: מתי עבר מרכז החיים, אילו נכסים נשארו בישראל, ומה ערכם.

אם הזיקה מתקיימת, מכינים בקשה שמוכיחה אותה ועוסקת מראש בהתחייבויות ובהגבלות. אם לא, בונים מסלול אחר: הסדר עם הנושים, טיפול בתיקים בהוצאה לפועל, ותכנון של כל ביקור בישראל כך שלא יפתיע. רוב העבודה נעשית מרחוק.

שאלות נפוצות על הסדר חובות מאירופה

אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון בישראל כשגרים באירופה?

רק אם מתקיימת זיקה לישראל: מרכז חיים בישראל במועד הבקשה או בששת החודשים שלפניה, או נכסים או עסקים בישראל במועד הבקשה. כשהחייב אינו נמצא בישראל, נוהל הממונה קובע גישה מחמירה בפרשנות התנאים האלה.

חשבון בנק בישראל מספיק כדי להוכיח זיקה?

לא בהכרח. לפי נוהל הממונה, נכס צריך להיות בעל ערך כלכלי משמעותי לקופת הנשייה, וחשבון בבנק ישראלי ביתרת זכות זניחה, ובוודאי ביתרת חובה, לא ייחשב נכס לעניין הזיקה.

אם הצו ניתן, האם חייבים להגיע לישראל?

לפי הנוהל, חייב שאינו בישראל מתחייב להתייצב בישראל בדיון בבית המשפט בצו לשיקום כלכלי ובכל עת שהנאמן ידרוש, ומוסר כתובת בישראל להמצאת מסמכים. כדאי לזכור שעם מתן הצו חלות הגבלות, ובהן עיכוב יציאה מהארץ, אלא אם הוסרו.

מה עושים אם כבר אין זיקה לישראל?

אפשר לפעול בדרכים אחרות: הסכמי פשרה עם נושים, הסדר חוב לפי חוק חדלות פירעון שמחייב את כל בעלי העניין אם אושר כדין, וניהול התיקים בהוצאה לפועל מרחוק. במקרים מסוימים נבחן גם הליך במדינת המגורים.

מקורות שצוטטו במאמר

• [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 101, 104, 142, 143, 318 ו-320, נבו · Source Score: 17
• [2] נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים, מהדורה 5, סעיף 9.1.2, הממונה על הליכי חדלות פירעון · Source Score: 22
• [3] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיפים 7, 43 ו-45ב, ויקיטקסט · Source Score: 17
• [4] הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הממונה על הליכי חדלות פירעון · Source Score: 22
• [5] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019, תקנות 108 ו-109, נבו · Source Score: 17

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואת נוהל הממונה, מהדורה 5, בנוסחם המעודכן. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.