כאשר טענת פרעתי נדחית, המשמעות היא שהרשם לא קיבל את טענת החייב כי החוב נפרע. במקרה כזה, החייב יידרש להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל, כולל אפשרות להתייצבות לחקירת יכולת או תשלום החוב. הבנה מעמיקה של ההשלכות והאפשרויות המשפטיות העומדות לרשות החייב במקרה של דחיית טענת פרעתי חשובה ביותר.
מהי בכלל טענת "פרעתי"?
טענת "פרעתי" היא אחת מטענות ההגנה החשובות ביותר העומדות לרשות חייבים בהליכי הוצאה לפועל. משמעותה – החוב שבגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל שולם כבר, כולו או חלקו. זו לא טענה של "אני לא חייב", אלא טענה של "כבר שילמתי". הטענה מעוגנת בסעיף 19 לחוק, והיא נבחנת על ידי רשם ההוצאה לפועל שמוסמך לעכב הליכים אם שוכנע שיש ממש בדברים.
מתי ניתן להעלות אותה?
אפשר להעלות את הטענה בכל שלב של ההליך, אך ככל שמקדימים – כך עדיף. אם החייב מגיש את הטענה בתוך 21 ימים מקבלת האזהרה, יוקפאו הליכי הגבייה עד למתן החלטה. הגשה מאוחרת אינה פוסלת את הבקשה, אך עלולה לאפשר לזוכה להמשיך בפעולות גבייה במקביל לבדיקה. כדי שטענת "פרעתי" תתקבל, על החייב להציג ראיות חותכות וברורות לכך שהחוב שולם – בין אם מדובר בהעברות כספיות, קבלות או הסכמים שנחתמו מול הזוכה.
מה זה אומר מבחינת משפטית אם טענת פרעתי נדחית?
כאשר טענת פרעתי נדחית, המשמעות היא שבית המשפט או הרשם לא השתכנעו כי החייב אכן פרע את חובו. דחיית הטענה משאירה את פסק הדין בעינו, ומאפשרת לזוכה להמשיך במימוש הזכות שנפסקה לטובתו – בין אם מדובר בגביית סכום כספי, מימוש משכון או עיקול רכוש. לחייב צפויה שורה של השלכות לא פשוטות: הוא עלול לעמוד בפני עיקולים על חשבון הבנק, משכורת, רכב או נכסים אחרים, וכן להיות מוזמן להתייצב לחקירת יכולת שתבחן את מצבו הכלכלי.
בחלק מהמקרים, יוטלו עליו הגבלות נוספות – כמו שלילת רישיון נהיגה או צו עיכוב יציאה מהארץ. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי דחיית טענת פרעתי עלולה לגרור חיוב בהוצאות משפט ובשכר טרחה לזוכה – במיוחד אם נמצא כי מדובר בטענה חסרת בסיס. לכן, חשוב להתכונן מראש ולוודא שהטענה מוגשת כשהיא מגובה בתיעוד ברור ומשכנע.
אז מה עושים עם טענת פרעתי נדחית?
גם כאשר טענת פרעתי נדחית, זה לא בהכרח סוף הדרך עבור החייב. מערכת ההוצאה לפועל מאפשרת מגוון דרכי פעולה שניתן לשקול בהתאם לנסיבות המקרה. האפשרות הראשונה היא הגשת ערעור לבית משפט השלום – זהו המסלול המרכזי להשגת שינוי בהחלטת הרשם. את הערעור יש להגיש בתוך 20 ימים ממועד קבלת ההחלטה, ויש לצרף לו את כל המסמכים, הראיות והטיעונים שתומכים בטענה המקורית.
אפשרות נוספת היא לנסות ולהגיע להסדר חוב מול הזוכה – בין אם ישירות ובין אם באמצעות עורך דין. גם אם טענת הפרעון לא התקבלה, ייתכן שהזוכה יסכים לפריסה מחודשת או להפחתת חוב, מתוך רצון לייעל את ההליך. בנוסף, אם קיימים חובות נוספים והמצב הכלכלי מורכב, ניתן לשקול פנייה להליך חדלות פירעון.
הליך זה מאפשר לחייב לאחד את כל חובותיו במסגרת אחת, ולעיתים לקבל הפטר מחובות בתוך מספר שנים.לכן, לאחר דחיית הטענה, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עורך דין שמתמחה בהליכי הוצאה לפועל כדי להבין מהו הצעד הנכון ביותר – בהתאם למצב האישי והמשפטי.
איך מוכיחים תשלום מלא של החוב מול טענות סותרות?
הבסיס לקבלת טענת פרעתי טמון ביכולת של החייב להוכיח כי החוב שולם – לא רק בטענה בעל פה, אלא באמצעות ראיות מוצקות וברורות. ככל שהחוב מורכב יותר, וככל שחלף זמן רב ממועד התשלום הנטען – כך תידרש רמת הוכחה גבוהה יותר. המסמכים המרכזיים שיכולים לשמש כראיה כוללים קבלות חתומות, אישורים על העברות בנקאיות, הסכמים בכתב מול הזוכה או מיופה כוחו, ותכתובות שמוכיחות קבלת התשלום.
גם מסמכים עקיפים, כמו דוחות בנק עם פירוט העברה לחשבון מסוים, יכולים לתרום – כל עוד ניתן לקשור אותם לתיק הספציפי. במקרים מסוימים, אפילו ראיות דיגיטליות כמו מיילים, הודעות וואטסאפ או תמלולי שיחות טלפון עשויים להתקבל, במיוחד אם הם מצביעים על כך שהזוכה הכיר בקיומו של תשלום או בהסדר חוב. לעומת זאת, טענות כלליות כמו "שילמתי במזומן ואין לי קבלה" עלולות שלא להספיק, ובדרך כלל יובילו לכך שטענת פרעתי נדחית.
לכן, ההמלצה החד-משמעית היא לשמור תיעוד מסודר של כל תשלום, גם אם מדובר בסכומים קטנים, במיוחד כאשר החוב עבר לטיפול משפטי.
מהם הקריטריונים שבית המשפט בוחן לפני קבלת טענת פרעתי?
כאשר מוגשת טענת פרעתי, הרשם לא ממהר לקבל אותה – אלא בוחן את נסיבות המקרה לאור קריטריונים ברורים ומובנים. בראש ובראשונה, נבחנת אמינות הראיות:
אמינות המסמכים – האם מדובר במסמכים מקוריים, עדכניים, וכאלה שניתן לאמת מול צד שלישי (כמו דפי בנק או הסכמים חתומים)? ראיות סתמיות או כאלה שיש ספק לגבי אותנטיות שלהן – עלולות להוביל לכך שטענת פרעתי נדחית.
התנהלות החייב לאורך ההליך – האם הוא פעל בתום לב? האם הגיש את הטענה מייד עם קבלת האזהרה, או שמדובר בניסיון לעכב את ההליך בשלב מאוחר? ככל שהחייב משתף פעולה ומספק מידע מדויק – כך עולה הסיכוי שהטענה תיבחן לגופה.
מועד התשלום הנטען – תשלום שבוצע לפני מתן פסק הדין שונה מטענת תשלום שנעשתה לאחריו. במקרה האחרון, הרשם יבחן האם החוב היה מוכרז ככזה שנפרע לפי הדין, או שמא מדובר בניסיון להסדיר את העניין בדיעבד.
נסיבות מיוחדות – האם יש פסק דין אחר שתומך בטענה? האם הייתה הסכמה עם הזוכה שלא תועדה בכתב? כל אלו נשקלים יחד, ובסופו של דבר נקבעת ההכרעה.
מה תפקידו של רשם ההוצאה לפועל?
רשם ההוצאה לפועל הוא הגורם המוסמך לדון בטענת פרעתי במסגרת תיק ההוצאה לפועל. פקידו כולל בחינה של הראיות שהגיש החייב, שמיעת טענות הצדדים, קיום דיון לפי הצורך, והכרעה האם החוב נפרע – כולו או חלקו. בהתאם למסקנותיו, הרשם יכול להורות על עיכוב הליכים, לדחות את הטענה, או לקבלה ולהורות על סגירת התיק.
האם ניתן לערער על החלטותיו?
ככלל – כן. חשוב לדעת שהחלטותיו אינן סופיות – ניתן להגיש עליהן ערעור לבית המשפט המוסמך, לרוב לבית משפט השלום, בתוך 20 ימים ממועד קבלת ההחלטה. במקרים של חוב מזונות, הערעור מוגש לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 ימים. ערעור נכון חייב להיות מוגש במועד, בליווי נימוקים מסודרים וראיות תומכות. לעיתים, מומלץ גם להגיש בקשה לעיכוב הליכים עד להכרעה בערעור – כדי למנוע פגיעה כלכלית נוספת בזמן שהערעור תלוי ועומד.
לסיכום
דחיית טענת פרעתי אינה סוף הדרך עבור החייב. קיימות אפשרויות משפטיות נוספות, כולל הגשת ערעור או פנייה להסדר חוב. בכל מקרה, חשוב לפעול בזהירות, תוך ליווי משפטי מקצועי, כדי להבטיח שמיציתם את זכויותיכם במלואן. אם אתם מתמודדים עם תיק הוצאה לפועל מורכב או עם סירוב לקבלת טענה של פירעון החוב, פנייה לעורך דין הסדרי חוב מנוסה עשויה לשנות את התמונה מהקצה אל הקצה.
משרדנו, המתמחה בחדלות פירעון, הסדרי חוב וגבייה משפטית, מלווה לקוחות בתהליכים אלה כבר שנים רבות – עם הצלחות מוכחות. צרו קשר עם משרד דניאל ינובסקי – משרד עורכי דין להסדרי חוב ותאמו פגישת ייעוץ מסודרת. יחד נבחן את נסיבות המקרה שלכם, נבנה אסטרטגיה מותאמת אישית ונפעל למיצוי כל הזכויות שלכם מול מערכת ההוצאה לפועל.
