פתיחת תיק חדלות פירעון נראית כמו עניין טכני: ממלאים טופס, מצרפים מסמכים, משלמים אגרה ומחכים לצו. אבל זה בדיוק השלב שבו בקשות רבות נופלות. בשנת 2025 דחה הממונה על הליכי חדלות פירעון 822 בקשות של יחידים[6], ובקשות נוספות נמחקו עוד לפני שהגיעו להחלטה, כי המסמכים לא הושלמו בזמן. לפי נוהל הממונה, בקשה שחסרים בה מסמכים מקבלת דרישת השלמה של 14 ימים, ואם לא הושלמה גם אחרי התראה של עשרה ימים נוספים, היא נמחקת[5]. והמחיר אינו רק עיכוב: גם בקשה שהושלמה חוזרת לסוף התור. המדריך מפרט מה צריך להכין, ממה להיזהר, ומה קורה אחרי שהתיק נפתח.
עיקרי הדברים
- לאן מגישים – חובות מעל 176,923.12 ש"ח לממונה, חובות נמוכים יותר לרשם ההוצאה לפועל. בקשת נושה מוגשת לבית המשפט.
- מה מצרפים – טופס בקשה, ויתור על סודיות, ודוח מפורט על השנתיים האחרונות עם מסמכים עדכניים לשלושת החודשים האחרונים.
- בקשה חסרה – 14 ימים להשלמה, ואחרי התראה עוד עשרה ימים. בקשה שלא הושלמה נמחקת.
- למה נדחים – אי-עמידה בתנאי הסף, חובות שרובם לא יימחקו, חוסר תום לב, או הליך קודם שבוטל.
מה זה "לפתוח תיק חדלות פירעון" בפועל
תיק חדלות פירעון נפתח כשמישהו מבקש צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד. החוק מונה שלושה גורמים שרשאים לבקש: היחיד עצמו, נושה שלו, או היועץ המשפטי לממשלה[1]. ההבדל ביניהם קובע גם לאן הבקשה מוגשת: בקשת יחיד שסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש"ח מוגשת לממונה, בקשת יחיד בחובות נמוכים יותר מוגשת לרשם ההוצאה לפועל[7], ובקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה מוגשת לבית המשפט.
לפני שבודקים מסמכים, יש תנאי שמעטים מכירים: הזיקה לישראל. לפי החוק, הליכי חדלות פירעון ייפתחו לגבי יחיד רק אם יש לו זיקה לישראל: מרכז חייו בישראל, במועד הגשת הבקשה או בששת החודשים שקדמו לה, או שבמועד הגשת הבקשה יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל בה עסקים. נוהל הממונה מבהיר שכשהחייב אינו נמצא בישראל, תינקט גישה מחמירה בפרשנות התנאים האלה[5].
הבקשה לממונה מוגשת במחוז שבו היחיד מתגורר, או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נכסיו, וניתן להגיש אותה גם באופן מקוון[3]. יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיע למשרדי הממונה במחוז ולהגיש את הבקשה שם[2]. ההחלטה של הממונה ניתנת, ככלל, במעמד צד אחד ועל סמך הבקשה והמסמכים שצורפו לה[5]. כלומר, מה שלא מופיע בתיק, הממונה פשוט לא רואה.
מה צריך לצרף: הרשימה הרשמית, חלק אחר חלק
הממונה מפרסם רשימת מסמכים ומידע לבקשת יחיד, ומדגיש בה שתי נקודות: אין לצרף דפים ריקים או דפים שכתוב בהם "יצורף בהמשך", והמסמכים צריכים להיות מעודכנים לשלושת החודשים האחרונים[4]. הטבלה מסכמת את החלקים העיקריים ברשימה:
| חלק | מה כולל |
|---|---|
| פרטים אישיים | תעודת זהות עם ספח, פרטי בן הזוג והילדים, תעודת גירושין והסכמים או פסקי דין לחלוקת רכוש ולמזונות, ייפוי כוח לעורך דין אם יש |
| עיסוק והכנסות | שכיר: תלושי שכר של שלושת החודשים האחרונים וטופס 106 אחרון. עצמאי: דיווח רואה חשבון ודיווחים למע"מ ולמס הכנסה. לא עובד: אישור מעמד לא עובד ודוח מעסיקים מביטוח לאומי |
| הכנסות אחרות | מסמכי קצבאות ביטוח לאומי, תלושי פנסיה, פסק דין או תצהיר על מזונות שמתקבלים |
| הוצאות | תדפיס חיובים בכרטיסי האשראי והחיוב שבשימוש |
| חובות והליכים | פירוט כל החובות, כולל עתידיים ומותנים, הליכי גבייה והוצאה לפועל, והליכי חדלות פירעון קודמים בשבע השנים האחרונות |
| נכסים בישראל ובחו"ל | דפי חשבון של כל החשבונות שלכם ושל בן הזוג, חשבונות שנסגרו, מקרקעין וגם נכסים שהועברו, רכב, תדפיס מרשם המשכונות, יתרות בפנסיה, בגמל ובחסכונות |
| תצהיר הסתבכות וצרופות | תצהיר שמפרט איך נוצרו החובות, כתב ויתור על סודיות וכתב התחייבות לעמוד בהוראות הדין |
נניח, לשם המחשה, אדם שעבד כעצמאי, סגר את העסק לפני שנה וכעת אינו עובד. אצלו הבקשה צריכה לשלב גם את מסמכי העסק שנסגר, כמו דיווחים למע"מ ולמס הכנסה, וגם אישורים עדכניים מביטוח לאומי על כך שאינו עובד. מי שמצרף רק את מה שרלוונטי "להיום", מגלה שהבקשה חוזרת עם דרישת השלמה.
הדוח על השנתיים: מה החוק באמת דורש
הלב של הבקשה הוא הדוח על המצב הכלכלי בשנתיים שקדמו להגשה. החוק דורש שהדוח יפרט את הנכסים, ההכנסות, ההוצאות, החובות וההתחייבויות, כולל חשבונות הבנק, ערבויות שניתנו, הנושים ומי שחייבים ליחיד כסף. הוא צריך לפרט גם תביעות והליכי גבייה, וכן את המקצוע וההשכלה[1].
ויש סעיף שרבים לא מצפים לו: הדוח צריך לכלול גם פרטים הידועים לכם על הנכסים, ההכנסות, ההוצאות והחובות של בן הזוג, הילדים הקטינים והילדים הבגירים שפרנסתם עליכם, כולל חשבונות הבנק של בן הזוג. זה לא אומר שבן הזוג נכנס להליך, אבל הממונה צריך לראות את התמונה הכלכלית של משק הבית כולו.
הדוח מאומת בתצהיר ונתמך במסמכים, ולכן הוא מסמך משפטי לכל דבר. נושים רשאים לעיין בו אחרי מתן הצו. מי שיש בדוח שלו מידע אישי רגיש, למשל מידע רפואי, רשאי לסמן אותו ולבקש שלא יימסר לעיון הנושים, והממונה יעביר אותו רק אם השתכנע שהדבר דרוש לנושה לצורך בקשה לביטול הצו.
אגרה, הגשה וטיפול ראשוני בבקשה
אגרת הבקשה עומדת ב-2026 על 1,616 ש"ח. יחיד שאינו מיוצג על ידי הסיוע המשפטי משלם 900 ש"ח מתוכה בעת ההגשה, והיתרה משולמת מאוחר יותר מקופת הנשייה. מי שזכאי לסיוע משפטי פטור מתשלום האגרה בשלב ההגשה.
אחרי ההגשה הממונה בודק אם הבקשה והמסמכים עומדים בדרישות החוק. כאן נמצא אחד המוקשים הגדולים: אם חסרים מסמכים או פרטים מהותיים, נשלחת דרישה להשלים אותם בתוך 14 ימים, ואם לא הושלמו גם אחרי התראה של עשרה ימים נוספים, הבקשה נמחקת[5]. לפי רשימת המסמכים של הממונה, גם כשהבקשה מושלמת היא נכנסת לסוף התור, יחד עם כל הבקשות החדשות.
כשהבקשה מלאה, ההחלטה צריכה להינתן בתוך 30 ימים. אם הממונה צריך מידע נוסף או דיון, ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון. על לוחות הזמנים האלה, ועל מה שקורה עד שניתן הצו, כדאי לדעת מראש תוך כמה זמן אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון, כי עד הצו העיקולים ממשיכים.
✅ לפני שלוחצים "שלח": בדיקה אחרונה
- כל המסמכים מעודכנים לשלושת החודשים האחרונים
- דפי חשבון של כל החשבונות, שלכם ושל בן הזוג, כולל חשבונות שנסגרו
- כל החובות מופיעים, גם כאלה שעוד לא הגיעו להוצאה לפועל וגם ערבויות
- נכסים שהועברו בשנים האחרונות מפורטים, עם המסמכים
- תצהיר ההסתבכות מסביר בפירוט איך ולמה נוצרו החובות
- אין דפים ריקים ואין "יצורף בהמשך"
למה בקשות נדחות
דחייה אינה עניין של מזל. נוהל הממונה מפרט את העילות שבגללן בקשה עשויה להידחות, ואת אמות המידה שלפיהן נבחנת כל בקשה[5]. הכרת העילות האלה מראש היא הדרך הטובה ביותר להימנע מהן.
⚠️ עצור – חמש עילות נפוצות לדחיית בקשה
- אי-עמידה בתנאי הסף – סך החובות אינו מתאים למסלול, אין חדלות פירעון, או שאין זיקה מספקת לישראל.
- חובות שלא יימחקו – כשכל החובות, או רוב משמעותי שלהם, הם חובות שאינם ניתנים להפטר, כמו קנסות או חובות מרמה, הבקשה תידחה ככלל, כי ההליך לא ישקם את החייב.
- ניצול לרעה בחוסר תום לב – גם פגם בהתנהלות לפני ההגשה, כולל באופן שבו נוצרו החובות, עשוי להצדיק דחייה.
- הליך קודם שבוטל – בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הממונה רשאי לקבוע "תקופת צינון" בין הליך שבוטל לבין בקשה חדשה.
- מאסר – ככלל, אין מקום להיעתר לבקשה של חייב שמרצה עונש מאסר.
שימו לב לעילה השלישית. תום לב בהליך חדלות פירעון נבחן לא רק לפי מה שקורה אחרי ההגשה, אלא גם לפי האופן שבו נוצרו החובות. תצהיר הסתבכות כן ומפורט, שמסביר את הנסיבות, הוא הכלי המרכזי להראות שמדובר בתאונה כלכלית ולא בניסיון לנצל את ההליך.
ואם הבקשה נדחתה בכל זאת? החלטה שלא לתת צו לפתיחת הליכים היא החלטה סופית של הממונה, ואפשר לערער עליה לבית משפט השלום. לפעמים נכון לערער, ולפעמים נכון יותר לתקן את מה שהוביל לדחייה ולהגיש בקשה חדשה ומלאה.
תיק שנפתח ביוזמת נושה
לא כל תיק נפתח ביוזמת החייב. נושה רשאי לבקש מבית המשפט צו לפתיחת הליכים נגד יחיד, והחוק קובע חזקות שלפיהן היחיד נחשב חדל פירעון, למשל כשלא שילם חוב של יותר מ-88,461.56 ש"ח לאחר דרישה או אזהרה[1]. זו אחת משלוש הדלתות להליך של חדלות פירעון ליחיד, ויש לה כללים משלה, גם מבחינת מה שהחייב יכול לעשות כשנושה פותח נגדו הליך.
לפתיחת תיק ביוזמת נושה יש השלכה מעשית על המסמכים: יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה צריך להגיש לנאמן, בתוך 21 ימים ממתן הצו, דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו להגשתו, עם אותם פרטים שנדרשים בבקשת יחיד. הממונה רשאי להאריך את המועד אם יש הצדקה.
ומה קורה כשנושה כבר הגיש בקשה, והחייב מגיש במקביל בקשה משלו לממונה? לפי נוהל הממונה, אם בית המשפט נתן צו לפני הממונה, ההליך שנפתח אצל הממונה ייסגר. אם הממונה נתן צו קודם, הוא יודיע על כך לבית המשפט ויבקש לדחות את בקשת הנושה[5].
ביום שאחרי הצו: מה משתנה בתיק
עם מתן הצו, הממונה מפרסם הודעה לציבור ושולח העתק מהצו ליחיד ולנושים המוכרים לו. נושה רשאי לעיין בצו, בבקשה ובחלקי הדוח שנוגעים לעניין, בכפוף להגנה על מידע רגיש. הממונה ממנה נאמן, ומתחילה תקופת הביניים, עם תשלומים חודשיים ודוחות אחת לחודשיים[1].
הצו עצמו אינו סוף פסוק. מי שרואה את עצמו נפגע ממתן הצו רשאי לבקש מבית המשפט לבטל אותו, בתוך 45 ימים ממועד פרסום ההודעה עליו. בית המשפט מחליט אם להתלות את הצו עד להחלטה, ואם השתכנע שבקשת הביטול הוגשה בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייב את המבקש בהוצאות. במקביל, לנושים יש שישה חודשים מפרסום הצו כדי להגיש תביעות חוב.
מכאן מתחיל הליך פשיטת רגל, או בשמו המשפטי היום, הליך חדלות פירעון, על כל שלביו: בירור אצל הנאמן, דוח ממצאים, תכנית פירעון והפטר. אבל הבסיס לכל אלה הוא הבקשה שהוגשה בפתיחת התיק.
כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי פתיחת תיק
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. בפתיחת תיק, העבודה מתחילה בבדיקה אם התנאים מתקיימים ואם המסלול נכון, ממשיכה באיסוף מסודר של המסמכים לפי הרשימה הרשמית, ומסתיימת בבקשה שהממונה יכול להחליט בה בלי לחזור אליכם.
חלק חשוב בעבודה הוא תצהיר ההסתבכות: הסבר כן, מפורט ומגובה במסמכים לנסיבות שהובילו לחובות. תצהיר טוב לא רק מסייע בקבלת הצו, אלא גם מכין את הקרקע לבירור אצל הנאמן ולדיון על תכנית הפירעון.
שאלות נפוצות על פתיחת תיק חדלות פירעון
אילו מסמכים צריך כדי לפתוח תיק חדלות פירעון?
טופס בקשה, כתב ויתור על סודיות, כתב התחייבות ודוח מפורט על השנתיים האחרונות, עם מסמכים עדכניים לשלושת החודשים האחרונים: תעודת זהות עם ספח, תלושי שכר או מסמכי עסק, אישורי קצבאות, דפי חשבון של כל החשבונות, פירוט חובות, מסמכי נכסים ותצהיר הסתבכות.
מה קורה אם חסר מסמך בבקשה?
לפי נוהל הממונה, נשלחת דרישה להשלים את המסמכים בתוך 14 ימים. אם לא הושלמו, נשלחת התראה שאם לא יושלמו בתוך עשרה ימים נוספים הבקשה תימחק. גם בקשה שהושלמה נכנסת לסוף התור.
האם צריך לפרט גם את ההכנסות והנכסים של בן הזוג?
כן. החוק דורש שהדוח יכלול פרטים הידועים לכם על הנכסים, ההכנסות, ההוצאות והחובות של בן הזוג, הילדים הקטינים והילדים הבגירים שפרנסתם עליכם, כולל חשבונות הבנק של בן הזוג.
אפשר לפתוח תיק חדלות פירעון אם גרים בחו"ל?
רק אם מרכז החיים היה בישראל במועד הגשת הבקשה או בששת החודשים שקדמו לה, או אם במועד ההגשה יש נכסים בישראל או עסקים שמתנהלים בה. נוהל הממונה קובע גישה מחמירה בבקשות של מי שאינו נמצא בישראל.
מקורות שצוטטו במאמר (7)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 101-110, 117, 125) – נבו · Source Score: 17
- [2] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (תקנה 68) – נבו · Source Score: 17
- [3] הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון – הממונה על הליכי חדלות פירעון · Source Score: 22
- [4] רשימת מסמכים נדרשים להגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון – הממונה על הליכי חדלות פירעון · Source Score: 22
- [5] נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים (מהדורה 5) – הממונה על הליכי חדלות פירעון · Source Score: 22
- [6] דוח שנתי 2025 – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – gov.il · Source Score: 14
- [7] מדריך להגשת בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 14
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי ואת נוהל הממונה בנוסחו המעודכן (מהדורה 5). המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים לפתוח תיק בלי דרישות השלמה ובלי דחייה? נכין את הבקשה יחד
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
