מי יכול לפתוח הליך חדלות פירעון – כל התנאים והקריטריונים

הליך חדלות פירעון הוא ההליך המשפטי המאפשר לאדם שאינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו לקבל הגנה מפני נושים ולהתחיל מחדש כלכלית. לא כל אחד זכאי לפתוח אותו – יש קריטריונים ברורים שצריך לעמוד בהם. כשמבינים אותם נכון, ההליך הזה יכול לשנות חיים.

 

תוכן עניינים

1. מהו הליך חדלות פירעון ולמה הוא קיים
2. מי רשאי לפתוח הליך חדלות פירעון – התנאים הבסיסיים
3. גובה החוב המינימלי לפתיחת הליך חדלות פירעון
4. חובות שאי אפשר למחוק בהליך חדלות פירעון
5. איך מגישים בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון
6. מה קורה אחרי הגשת הבקשה
7. שאלות שלקוחות שואלים אותי לעיתים קרובות
8. מתי כדאי לשקול הליך חדלות פירעון לעומת חלופות אחרות
9. סיכום – הצעד הראשון הוא להבין אם אתם זכאים
10. מי לא יכול לפתוח הליך חדלות פירעון
11. ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל
12. מסמכים שחייבים להכין לפני הגשת הבקשה
13. מה קורה לחיים היומיומיים בזמן ההליך
14. טעויות נפוצות שלקוחות עושים לפני הגשת הבקשה
15. תקופת ההליך וכמה זמן זה לוקח

 

 

מהו הליך חדלות פירעון ולמה הוא קיים

חדלות פירעון היא מצב שבו אדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו – לא בגלל שלא רוצה, אלא פשוט מפני שאין לו את האמצעים לכך.

המחוקק הישראלי הכיר בכך שאנשים נקלעים לחובות מסיבות שונות – פיטורים, גירושין, מחלה, כישלון עסקי – ויצר מנגנון שמאפשר לצאת מהבוץ באופן מסודר ומכובד.

הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מוסדר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018. החוק החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ומטרתו הכפולה – מחד לאפשר לנושים לקבל את חלקם, ומאידך לאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה עם צו הפטר מחובותיו.

מניסיון של שנים בתחום, אני רואה שוב ושוב את אותו הדפוס: אנשים ממתינים יותר מדי זמן לפני שהם פונים לייעוץ, כי הם לא בטוחים אם הם "מתאימים" להליך. בפועל, רוב האנשים שמגיעים למשרד עם חובות משמעותיים זכאים לפתוח הליך – השאלה רק היא מהו המסלול הנכון עבורם.

 

מי רשאי לפתוח הליך חדלות פירעון – התנאים הבסיסיים

החוק קובע מספר תנאים מצטברים שצריך לעמוד בהם כדי להגיש בקשה לפתיחת הליך. להלן נסביר כל אחד מהם בפשטות:

תנאי 1 – חייב פרטי (לא תאגיד) או עוסק מורשה

ההליך שמפורט כאן מיועד לאנשים פרטיים (שכירים או עצמאים) בלבד. חברות בעירבון מוגבל, עמותות ושותפויות עוברות הליך נפרד של פירוק.

אם הייתם בעלי חברה שצברה חובות – ייתכן שיש להפריד בין חובות האישיים שלכם לבין חובות החברה בהליך חדלות הפירעון. שאלה זו חשובה ומשפיעה על אסטרטגיית הטיפול כולה. הרבה פעמים אדם בעל חברה בע"מ הינו ערב אישית לחובות של החברה, לכן הוא יכול לעבור את הליך חדלות הפירעון, כדי לפתור את עצמו מחובות החברה.

תנאי 2 – חוסר יכולת לפרוע חובות

עליכם להוכיח שאינכם יכולים לשלם את חובותיכם – לא כרגע, ולא בעתיד הנראה לעין.

המבחן הוא מעשי: האם ההכנסות שלכם, בניכוי הוצאות מחיה סבירות, מאפשרות לכם לפרוע את החובות בתוך זמן סביר? אם התשובה היא לא – אתם עומדים בתנאי הבסיסי הזה.

חשוב להבין: גם מי שיש לו הכנסה קבועה יכול להיות בחדלות פירעון, אם סך חובותיו גדול משמעותית מכושר ההחזר שלו לאורך שנים.

 

תנאי 3 – תושבות או קשר לישראל

עליכם להיות תושבי ישראל, או שמרכז חייכם היה בישראל בתקופה הרלוונטית שבה צברתם את החובות וכיום קיימת זיקה "חזקה" לישראל. לא ניתן לעבור הליך חדלות פירעון מחו"ל (רק במקרים נדירים – חייבים זיקה לישראל).

ישנם מקרים של הסדרי חוב מחו"ל שבהם ניתן לטפל גם מרחוק – אך לצורך הליך חדלות פירעון בישראל, הקשר לישראל הוא תנאי מהותי.

 

תנאי 4 – תום לב

זהו אולי התנאי הקריטי ביותר. בית המשפט בוחן האם הגעתם לחובות מסיבות לגיטימיות – ולא בשל מרמה, הסתרת נכסים, או ניסיון להונות נושים.

גם מי שעשה טעויות כלכליות בעבר – לקח הלוואות שלא היה יכול להחזיר, ניהל עסק בצורה לא נכונה – לא מאבד אוטומטית את הזכות להליך. בית המשפט מבדיל בין "חייב שנכשל" לבין "חייב שרימה".

 

⭐ טיפ זהב ⭐ לפני שמגישים בקשה, עשו רשימה של כל החובות שלכם – כולל חובות לבני משפחה, לחברים ולספקים פרטיים. הכונס הרשמי יבדוק את כולם. חוב שלא דיווחתם עליו יכול להיחשב חוסר תום לב ולפגוע קשות בהליך.

 

גובה החוב המינימלי לפתיחת הליך חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי קובע סף חוב מינימלי לפתיחת הליך. נכון לשנת 2026, הסף לחייב פרטי עומד על כ-58,794 שקלים (הסכום מתעדכן מדי שנה לפי מדד המחירים לצרכן).

כלומר: אם סך חובותיכם נמוך מסף זה – לא תוכלו לפתוח הליך חדלות פירעון. במצב כזה, כדאי לבחון מסלולים אחרים כגון הסדר חוב ישיר עם הנושים או איחוד תיקים בהוצאה לפועל.

הטבלה הבאה מסכמת את ההבדל בין סוגי החייבים השונים ואת הסף המינימלי שחל על כל אחד:

סוג החייב	סף חוב מינימלי (נכון ל-2026)	הגוף המטפל	שם ההליך
אדם פרטי	כ-58,794 ש"ח	הכונס הרשמי ובית המשפט	חדלות פירעון לאדם פרטי
חברה בעירבון מוגבל	כ-250,000 ש"ח	בית המשפט הכלכלי	פירוק חברה
שותפות	כ-250,000 ש"ח	בית המשפט הכלכלי	פירוק שותפות

 

חובות שאי אפשר למחוק בהליך חדלות פירעון

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שהליך חדלות פירעון "מוחק הכל". זה אינו כך.

יש קטגוריות של חובות שנותרים בתוקפם גם לאחר קבלת צו ההפטר, ואי הבנתן מראש עלולה לגרום לאכזבה גדולה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובע במפורש אילו חובות אינם ניתנים למחיקה.

להלן החובות שאינם ניתנים למחיקה:

• מזונות – חובות מזונות לילדים ולבן/בת זוג אינם ניתנים למחיקה בשום מצב. אם אתם חייבים מזונות, ההליך לא יפטור אתכם מהם.
• קנסות פליליים וצווי מאסר – חובות שנוצרו כתוצאה מהרשעה פלילית או מעשה מרמה מכוון.
• קנסות חניה – לפי ההיגיון של המחוקק לא הגיוני ש"יד אחת מענישה ויד השנייה מוחקת", אז החובות בעלי אופי עונשי לא נמחקים.
• חובות שנוצרו במרמה – אם נטלתם הלוואה תוך מצג שווא, הנושה יכול לתבוע חריגה ממסגרת ההפטר.
• חובות לביטוח לאומי שנוצרו בנסיבות מסוימות – חלק מחובות המעסיק לביטוח לאומי.

 

מחיקת חובות בהליך מסודר – זו המטרה הסופית. אך כדי לדעת בדיוק אילו חובות ניתנים למחיקה בתיק הספציפי שלכם, יש לבחון כל חוב לגופו.

⚠️ זהירות, מוקש! ⚠️ אל תניחו שחוב "לא חשוב" לא צריך להיכלל בבקשה. כל חוב – גם חוב לאח, גם חוב של אלף שקל לשכן – חייב להיכלל בתצהיר הרכוש וההכנסות. הסתרת חוב, ולו הקטן ביותר, נחשבת חוסר תום לב ועלולה לגרום לדחיית הבקשה כולה.

 

איך מגישים בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון

לאחר שוידאתם שאתם עומדים בתנאים, הגשת הבקשה עוברת שלבים מוגדרים. להלן הצעדים המרכזיים שיש לבצע לפי הסדר:

1. ריכוז כל תיעוד החובות – דפי חשבון בנק, מכתבי תביעה, פסקי דין ועיקולים קיימים
2. בדיקת מצב תיקים בהוצאה לפועל ובמרכז לגביית קנסות
3. הכנת תצהיר רכוש והכנסות – כולל דיור, רכב, חסכונות וכל נכס בבעלותכם
4. הגשת הבקשה לכונס הרשמי באמצעות פורטל הגשת הבקשות המקוון של הכונס הרשמי
5. תשלום אגרת הגשה (ניתן לבקש פטור במקרים של מצוקה כלכלית)

 

ייצוג משפטי אינו חובה חוקית, אך בפועל הבדל בין הגשה עצמאית לבין הגשה עם עורך דין בעל ניסיון בתחום יכול להיות משמעותי לתוצאת ההליך כולו.

תצהיר שמוגש בצורה לא מדויקת, חוסר בתיעוד, או אי-גילוי של נכס – כל אלו עלולים לגרום לדחיית הבקשה או לפגיעה קשה בתדמית "תום הלב" בפני בית המשפט.

 

מה קורה אחרי הגשת הבקשה

לאחר הגשת הבקשה, הכונס הרשמי בוחן אותה ומגיש המלצה לבית המשפט. אם הבקשה מאושרת, מתחיל הליך השיקום הכלכלי הרשמי.

בשלב זה, בית המשפט עשוי להורות על:

• הקפאת הליכי גבייה – נושים אינם יכולים לנקוט פעולות נגדכם בזמן ההליך
• ביטול עיקולים על חשבון הבנק ועל הנכסים – עיקול חשבון בנק שהוטל יוסר
• ביטול  עיקול משכורת
• מינוי נאמן שמנהל את הנכסים ומפקח על ביצוע תוכנית התשלומים

 

התקופה הטיפוסית של הליך חדלות פירעון עומדת בין שנה לארבע שנים. בתום התקופה, אם עמדתם בתנאי ההליך, בית המשפט מעניק צו הפטר שמשחרר אתכם מיתרת החובות.  אנשים שמתקיימים רק מקצבת ביטוח לאומי (נכים ופנסיונרים) מסיימים את ההליך תוך שנה – שנה וחצי. כל מי שמקבל משכורת או תשלומים נוספים, מסיימים את ההליך תוך 4-5 שנים.

 

שאלות שלקוחות שואלים אותי לעיתים קרובות

לאורך שנות עבודתי בתחום, שוב ושוב עולות אותן השאלות. להלן התשובות הישרות שאני נותן ללקוחותיי:

האם עובד שכיר יכול לפתוח הליך חדלות פירעון?

בהחלט כן. העובדה שיש לכם הכנסה קבועה אינה שוללת את הזכות להליך. הקריטריון הוא לא "האם יש לך הכנסה" אלא "האם ההכנסה שלך מספיקה לפרוע את החובות בזמן סביר".

מה עם בן/בת הזוג – האם ייפגעו?

במידה ולבני הזוג אין נכסים יקרי ערך והם גרים בשכירות, אז בן/בת הזוג לא ייפגעו כלל, הם רק צריכים לשתף פעולה בהכנת הדו"חות הדו-חודשיים של הכנסות והוצאות שלהם (להציג תלושי שכר ולחישוב הכנסות משק הבית המשותף). נכסים שרשומים על שם בן/בת הזוג בלבד – בדרך כלל אינם חלק מנכסי ההליך. עם זאת, נכסים משותפים כגון דירת מגורים משותפת נבחנים לגופם ויש לקבל ייעוץ ספציפי בנושא.

האם אוכל לחזור ולנהל עסק אחרי ההליך?

במהלך ההליך יש מגבלות מסוימות. לאחר קבלת צו ההפטר – אתם חופשיים לחלוטין לחזור ולפעול עסקית. גם בזמן ההליך זה אפשרי, רק דורש אישור של הנאמן / הממונה או ביהמ"ש.

מה קורה לדירה שלי?

אם הדירה ממושכנת, הנאמן בוחן אם יש בה "עודף שווי" מעל גובה המשכנתה. אם כן, עלול להידרש מימוש. אם אתם גרים בשכירות – אין כל מגבלה על מגוריכם בזמן ההליך.

 

מתי כדאי לשקול הליך חדלות פירעון לעומת חלופות אחרות

הליך חדלות פירעון הוא לא תמיד הפתרון הנכון. לעיתים, חלופות כמו הסדר חוב ישיר או איחוד תיקים (צו תשלומים 3%) עשויות להתאים יותר.

להלן הפרמטרים המרכזיים שבוחנים כדי להחליט:

• גובה החוב הכולל – מתחת לסף המינימלי לא ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון; במקרים גבוליים כדאי לבחון הסדר ישיר קודם.
• מספר הנושים – נושה אחד או שניים – אפשר לנסות מו"מ ישיר. עשרה נושים ומעלה – ההליך עדיף.
• קיום נכסים – מי שיש לו נכסים משמעותיים צריך לבחון בזהירות את ההשלכות לפני הגשת הבקשה.
• הכנסות עתידיות – מי שצפויה לו עלייה בהכנסות או קבלת ירושה יכול לשקול הסדר חוב מובנה לאורך זמן

 

"התמודדות עם חובות היא אחד המצבים המלחיצים והמבודדים ביותר שאדם יכול לחוות. אני יודע זאת משיחות רבות עם לקוחות שהגיעו למשרד כשהם מותשים מהטלפונים, מהעיקולים ומהחרדה המתמדת שמאפיינת חיים בצל חובות."
– עו"ד דניאל ינובסקי

 

ולכן – לפני שמחליטים על מסלול, חשוב להבין את כל התמונה. אי אפשר להחליט על הדרך הנכונה בלי לדעת את גובה החובות, פרטי הנושים, המצב ההכנסתי והנכסים הקיימים.

 

סיכום – הצעד הראשון הוא להבין אם אתם זכאים

הליך חדלות פירעון הוא כלי משפטי חזק שמאפשר לאנשים שנקלעו לחובות מעמיקים להתחיל מחדש. התנאים לפתיחתו ברורים – חוסר יכולת לפרוע חובות, סף חוב מינימלי, תום לב ותושבות.

מה שפחות ברור, ושאנשים רבים לא יודעים, הוא שגם מי שעדיין עובד, גם מי שיש לו הכנסה, וגם מי שגבולי מבחינת גובה החוב – יכול להיות זכאי למסלול שיקום כלכלי כלשהו.

כל מקרה שונה. אני מוצא שכ-60% מהאנשים שמגיעים לייעוץ ראשוני חושבים שאינם זכאים – ובפועל, לרובם יש מסלול. הבעיה היא שהם ממתינים יותר מדי זמן לפני שהם פונים, כי הם לא בטוחים אם הם "מתאימים". בזמן שהם ממתינים, החוב גדל.

 

אם אתם מרגישים שהחובות גדולים מיכולתכם, צרו קשר עם משרדנו לייעוץ ראשוני – נבדוק יחד אם הליך חדלות פירעון הוא הדרך המתאימה עבורכם, או שישנו מסלול אחר שמשרת אתכם טוב יותר.

 

מי לא יכול לפתוח הליך חדלות פירעון – מקרים שנפסלים

חשוב לא פחות לדעת מי אינו זכאי להליך. ישנם מצבים שבהם הבקשה תידחה, ואם לא יודעים אותם מראש – אפשר לבזבז זמן ומשאבים על הגשת בקשה שלא תתקבל.

מי שנמצא בהליך כינוס נכסים פעיל

אם בית משפט מינה כבר כונס נכסים על הנכסים שלכם – אתם לא יכולים לפתוח במקביל הליך חדלות פירעון. שני הליכים אלו לא יכולים לרוץ בו-זמנית.

מי שפשט רגל בשבע השנים האחרונות

החוק קובע שמי שקיבל צו הפטר בהליך קודם, לא יוכל לפתוח הליך חדש בתוך שבע שנים מיום קבלת ההפטר. זה מנגנון שנועד למנוע ניצול לרעה של מערכת חדלות הפירעון.

מי שמצבו הכלכלי אינו עומד בהגדרת חדלות פירעון

אם בית המשפט ישתכנע שאתם יכולים לשלם את חובותיכם – הגם שזה קשה – לא תתקבל הבקשה. הקושי לא מספיק – חייבת להיות חוסר יכולת ממשית.

מי שנמצא בהליכים פליליים הנוגעים לחובות

אם אתם חשודים או נאשמים בעבירות הקשורות לחובות כמו קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים, או הברחת נכסים – בית המשפט יהיה זהיר מאוד בקבלת הבקשה ויעמיד אתכם בפני רמת ביקורת גבוהה במיוחד.

 

ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל – מה השתנה

לקוחות רבים שואלים אותי: "מה ההבדל בין פשיטת רגל לחדלות פירעון? זה אותו דבר?"

התשובה הקצרה: לא בדיוק. פשיטת רגל של אדם פרטי הוא המינוח הישן, שנהג לפי פקודת פשיטת הרגל משנת 1936 של המאה הקודמת. החוק החדש – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 – החליף את כל המערכת.

מה השתנה בפועל:

• שם ההליך – "פשיטת רגל" הוחלפה ב"חדלות פירעון ושיקום כלכלי". השינוי בשם משקף שינוי בגישה – הדגש עבר מ"ענישה" ל"שיקום"
• הגוף המטפל – בעבר: הכונס הרשמי בלבד. כיום: הכונס הרשמי יחד עם בית משפט ייעודי לחדלות פירעון
• משך ההליך – בעבר ההליך היה יכול לארוך שנים רבות. כיום: לרוב ארבע שנים, עם אפשרות לקיצור
• הסטיגמה החברתית – המחוקק ביקש להפחית את הסטיגמה הנקשרת לחובות ולאפשר "ניסיון שני" אמיתי
• תנאי התשלומים החודשיים – כיום המנגנון מוסדר יותר ומותאם ליכולת ממשית של החייב

 

מסמכים שחייבים להכין לפני הגשת הבקשה

אחד השלבים שאנשים לא מתכוננים אליהם מספיק הוא ריכוז המסמכים. בלי המסמכים הנכונים – לא ניתן להגיש בקשה תקינה. להלן המסמכים שאני ממליץ לרכז לפני שמגישים:

• דפי חשבון בנק לשישה חודשים אחרונות – כולל כל החשבונות שיש בבעלותכם.
• תלושי שכר לשישה חודשים אחרונים – או אסמכתאות על מקור ההכנסה.
• פסקי דין, צווי עיקול ותיקים פתוחים בהוצאה לפועל.
• מכתבי תביעה מנושים – בנקים, חברות אשראי, ספקים, אנשים פרטיים.
• מסמכי בעלות על נכסים – דירה, רכב, תכשיטים, חסכונות, קרנות פנסיה.
• חוזי הלוואה ותנאי המשכנתה (אם קיים).
• תצהיר על חובות לאנשים פרטיים – גם ללא תיעוד פורמלי.

 

ניסיון מקצועי מלמד שהמסמך שמוביל לאיחורים הכי גדולים הוא דפי חשבון הבנק ופירוט כרטיסי אשראי. פנו לבנק וברות כרטיסי אשראי מוקדם ככל האפשר – תבקשו את הפירוט, הם חייבים לספק לכם את המידע הזה!

 

מה קורה לכם בזמן ההליך – השפעות על החיים היומיומיים

שאלה שלקוחות שואלים אותי תמיד: "אני מבין את ההיגיון המשפטי, אבל מה בפועל יקרה לחיי היומיום שלי בזמן ההליך?"

הגבלות שחלות בזמן ההליך

בזמן שהליך חדלות הפירעון פעיל, חלות עליכם מספר הגבלות שחשוב להכיר:

• איסור נטילת אשראי – אסור לכם ליטול הלוואות או לפתוח כרטיסי אשראי ללא אישור הנאמן.
• דיווח על שינויים כלכליים – עלייה משמעותית בהכנסות, ירושה, זכייה בפרס – כל אלו חייבים להיות מדווחים לנאמן.
• אי יכולת לכהן כדירקטור – בזמן ההליך לא ניתן לכהן כדירקטור בחברה.
• תשלומים חודשיים לנאמן – חלק מהכנסתכם יועבר לנאמן לטובת פירעון החובות.

 

מה שממשיך לעבוד כרגיל

מנגד, ישנם דברים שממשיכים לתפקד כרגיל ואנשים רבים מופתעים לגלות זאת:

• אתם ממשיכים לגור באותו בבית / דירה שכורה – הנאמן לא יוציא אתכם מדירת מגוריכם ללא הליך משפטי נפרד.
• אתם ממשיכים לעבוד באותה עבודה – אין מגבלה על עבודה. להפך – ההכנסה חיונית לביצוע תוכנית ההחזרים.
• ילדיכם לא מושפעים – ההליך הוא שלכם בלבד, לא של בני המשפחה.

 

טעויות נפוצות שלקוחות עושים לפני הגשת הבקשה

לאחר שנים של עיסוק בתחום, ראיתי אנשים עושים את אותן טעויות שוב ושוב. חלקן ניתנות לתיקון, וחלקן עלולות לפגוע בהליך באופן בלתי הפיך.

מכירת נכסים לפני הגשת הבקשה

לקוח שמוכר את הרכב שלו, מעביר כסף לחשבון של בן משפחה, או מוכר תכשיטים ברגע לפני הגשת הבקשה – עושה שגיאה קריטית. הנאמן והכונס הרשמי יחפשו עסקאות חשודות בשנים שקדמו לבקשה. עסקה שנראית כ"הברחת נכסים" תפגע קשות בתדמית תום הלב שלכם.

הגשת בקשה בלי לרכז את כל החובות

יש לקוחות שמגישים בקשה עם רשימת חובות חלקית – שוכחים חוב לחבר, לא כוללים חוב לביטוח לאומי, או מחשיבים חוב כ"לא רשמי" ולכן לא מציינים אותו. כל חוב שלא מדווח – הנושה שלו יוכל לתבוע אחרי ההפטר או אפילו בזמן ההליך.

המתנה יותר מדי זמן

זו הטעות הנפוצה ביותר. אנשים מחכים, מקווים שהמצב ישתפר, לוקחים עוד הלוואה לכסות הלוואה. בינתיים החוב גדל, ריבית הפיגורים מצטברת, עיקולים על חשבון הבנק מופיעים בהפתעה – ומה שהיה ניתן לפתרון בשנה וחצי, הופך לתהליך הרבה יותר ממושך ומסורבל.

 

בחירת עורך דין שאינו בקיא בתחום

הליך חדלות פירעון הוא מורכב ודורש היכרות מעמיקה עם הכונס הרשמי, עם הפסיקה העדכנית ועם הניואנסים שאינם כתובים בחוק. עורך דין כללי שמטפל גם בחוזים, גם בנדל"ן וגם בחדלות פירעון – לא בהכרח יספק את הייצוג הנדרש בהליך כל כך ממוקד.

בניסיון, הרבה יותר קשה "לתקן את המצב" בהליך שהתחיל עו"ד אחר בלי ניסיון מתאים, מאשר לתכנן את כל ההליך מהתחלה, כך שיעבור חלק.

 

תקופת ההליך – כמה זמן זה לוקח ואפשרויות לקיצור

לאחר פתיחת ההליך, התקופה הסטנדרטית היא ארבע שנים. אך ישנן נסיבות שבהן ניתן לקצר את ההליך – ונסיבות שבהן הוא עלול להתארך.

חשוב לציין את הלכת לשצ'נקן – אשר מגינה על הקצבאות שמקבל חייב בזמן ההליך וגם פוטרת אותו מתשלומים חודשיים. אז בפועל מי שמתקיים רק מקצבת ביטוח לאומי (נכה או פנסיונר) יכול לסיים את ההליך  תוך שנה – שנה וחצי בלבד.

מתי ניתן לקצר את ההליך

ניתן לבקש קיצור תקופת ההליך כאשר:

• שיתוף הפעולה עם הנאמן היה מלא וחסר פגם.
• החייב פירע חלק ניכר מהחובות שנקבעו בתוכנית.
• נסיבות אישיות קשות – מחלה קשה, טיפול בבן משפחה חולה.
• גיל מתקדם של החייב.
• הזדמנות עסקית, אשר תקדם את האדם מבחינה כלכלית – שיקום הכלכלי בפועל.

 

מתי ההליך עלול להתארך

לעומת זאת, ישנן נסיבות שבהן בית המשפט יכול להאריך את ההליך מעבר לשלוש שנים:

• אי-דיווח על הכנסות או נכסים חדשים.
• חוסר שיתוף פעולה עם הנאמן.
• ביצוע עסקאות ללא אישור.
• גילוי חוסר תום לב בשלב כלשהו של ההליך.

 

בתום ההליך המוצלח, בית המשפט מעניק צו הפטר שמשחרר אתכם מיתרת החובות. זהו הרגע שאנשים מחכים לו – ההתחלה מחדש האמיתית.

 

 

הליך חדלות פירעון כשאתם נשואים – מה המשמעות לבן/בת הזוג

אחת השאלות שחוזרות ביותר, ושיש בה הרבה חוסר ודאות, היא: "איך ההליך שלי ישפיע על בן/בת הזוג שלי?"

התשובה מורכבת ותלויה במספר גורמים, אך הנה העקרונות הבסיסיים:

נכסים שנרשמו על שם בן/בת הזוג בלבד

נכסים שנרשמו רק על שם בן/בת הזוג – ואשר נרכשו מכספי בן/בת הזוג בלבד – בדרך כלל אינם חלק מנכסי ההליך. הנאמן לא יכול לכפות מכירתם.

עם זאת, הנאמן יבחן האם ה"רישום" על שם בן/בת הזוג הוא אמיתי, או שמא מדובר בניסיון להסתיר נכסים. עסקאות חשודות שנעשו בשנים האחרונות יקבלו תשומת לב מיוחדת.

נכסים משותפים – דירה ומשכנתה

אם יש לכם דירה משותפת – הנאמן יבחן האם קיים עודף שווי (ערך הדירה מעל גובה המשכנתה). אם קיים עודף שווי משמעותי, יכול להתעורר צורך במימוש חלקכם בדירה, אך בתנאים מסוימים ניתן להגיע לפשרה עם הנאמן.

חובות משותפים

אם לקחתם הלוואה ביחד – שניכם ערבים יחד לה. פתיחת הליך חדלות פירעון על ידי אחד מכם אינה מפטירה את השני מהחוב. הנושה יכול לתבוע את מי שלא נכנס להליך.

ייעוץ בנושא הסדר חוב – במקרים של חובות משותפים, לעיתים כדאי לבחון הסדר משותף לשני בני הזוג.

 

 

האם ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון גם בזמן עיקול משכורת

כן. למעשה, עיקול משכורת הוא לעיתים קרובות הגורם שמביא אנשים לפנות לייעוץ בנושא חדלות פירעון – כי פתאום ממשכורת של 8,000 שקל הם מקבלים 5,000 שקל, והחיים הופכים לבלתי אפשריים.

הבשורה הטובה: עם פתיחת הליך חדלות פירעון, בית המשפט בדרך כלל מורה על הקפאת הליכי גבייה – כולל ביטול עיקולי המשכורת. זה אינו מובן מאליו, ותלוי בנסיבות הספציפיות, אך זה אפשרי ודי מהר!

חשוב לדעת: הסרת העיקול על המשכורת בזמן הליך חדלות פירעון אינה אומרת שאתם לא צריכים לשלם כלום. תשלומים חודשיים לנאמן יחליפו את העיקול – אך בדרך כלל הם מחושבים לפי יכולת ההחזר הממשית שלכם, ולא לפי גובה החוב.

 

 

מה ההבדל בין פתיחת הליך על ידי החייב לבין פתיחה על ידי נושה

ישנן שתי דרכים לפתוח הליך חדלות פירעון – ולשתיהן יש השלכות שונות:

פתיחה על ידי החייב עצמו (הגשה עצמאית)

זו הדרך הנפוצה והמומלצת. אתם מגישים את הבקשה בעצמכם, מציגים את מצבכם הכלכלי, ומבקשים הגנה. היתרון: אתם שולטים בתזמון, בנרטיב ובאופן הצגת הדברים.

פתיחה על ידי נושה

גם נושה שחובו עולה על 75,000 שקלים (נכון ל-2026) יכול לפנות לבית המשפט ולבקש לפתוח הליך חדלות פירעון נגדכם ללא הסכמתכם. במצב כזה, בית המשפט יזמן אתכם לדיון ויבחן האם אכן אתם בחדלות פירעון.

פתיחה על ידי נושה – עלולה להפתיע אתכם ולהכניס אתכם להליך ללא הכנה מספקת. אם אתם יודעים שנושה שוקל פתיחת הליך נגדכם – עדיף מאוד לקחת יוזמה ולפתוח את ההליך בעצמכם, עם ייצוג מוכן ומסודר.

"הצד הטוב ביותר לפתוח הליך חדלות פירעון הוא הצד שמגיע מוכן. מי שמגיש בעצמו, עם תצהיר מסודר ועורך דין מנוסה לצידו, נמצא במצב טוב בהרבה מאשר מי שנגרר להליך על ידי נושה."
– עו"ד דניאל ינובסקי

 

 

חדלות פירעון לאנשים עצמאיים ובעלי עסקים קטנים

אנשים עצמאיים ובעלי עסקים קטנים הם מהקבוצות הנפוצות ביותר שמגיעות לייעוץ בנושא חדלות פירעון. הסיבה פשוטה: כשעסק נכשל – לעיתים קרובות בעליו חתמו ערבות אישית על ההלוואות, וכשהעסק קורס – הם נשארים עם חוב אישי גדול.

לאנשים עצמאיים שתי אפשרויות עיקריות:

• הפרדה בין חובות העסק לחובות האישיים – אם העסק היה חברה בעירבון מוגבל, ייתכן שניתן לפצל בין הליך פירוק החברה לבין חדלות הפירעון האישית.
• הליך אחד כולל – אם החובות העסקיים הם חובות אישיים שלכם (חתמתם ערבות אישית) – הם ייכנסו לתוך הליך חדלות הפירעון האישי.

 

חייט שנכשל, קבלן שסיים בחוב, בעל מסעדה שנסגרה – כולם זכאים להגן על עצמם. הליך חדלות פירעון לבעלי עסקים דורש ניתוח זהיר של מבנה האחריות, אך בסופו של דבר – הדרך קיימת.

 

הגשת הבקשה ותהליך העבודה עם עורך הדין

לאחר שהחלטתם לפנות לטיפול, הנה מה שצפוי לקרות בפגישה הראשונה ואחריה:

פגישת ייעוץ ראשונית

בפגישה ראשונה נשמע את כל הפרטים – גובה החובות, מי הנושים, מה הנכסים, מה ההכנסות. על בסיס התמונה המלאה נוכל להמליץ על המסלול הנכון: הסדר חוב ישיר, הסדר חוב מול הנושים, הליך חדלות פירעון – או שילוב של שניהם.

הכנת התצהיר

זה השלב שלוקח הכי הרבה זמן ודורש הכי הרבה שיתוף פעולה מצדכם. התצהיר חייב להיות מדויק, מקיף ומכבד את דרישת תום הלב. הגשת תצהיר שגוי – גם בתום לב – יכולה לפגוע בהליך.

הגשה ומעקב

לאחר הגשת הבקשה, הכונס הרשמי מבצע בדיקה ומגיש המלצה לבית המשפט. בשלב זה חשוב להיות זמינים, לענות על שאלות ולהגיב לפניות בזמן.

אם אתם מתלבטים האם אתם עומדים בתנאים לפתיחת הליך, פנו אלינו לייעוץ – בדיקה ראשונית אינה מחייבת ומאפשרת לכם לקבל תמונה ברורה לפני שמקבלים החלטה.

 

שאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים עורך דין לחדלות פירעון

לא כל עורכי הדין עוסקים באותה רמה בתחום חדלות הפירעון. לפני שאתם מתקשרים עם עורך דין, הנה שאלות שכדאי לשאול:

• כמה תיקי חדלות פירעון טיפלת בשנה האחרונה? – זה תחום ספציפי שדורש ניסיון רב.
• מה הגישה שלך לתצהיר הרכוש – האם אתה מלווה אותי בהכנתו? – עורך דין שמשאיר אתכם להכין את התצהיר לבד לא מספק שירות מלא.
• מה צפוי לקרות בתיק שלי לפי הערכתך? – תשובה מבוססת על ניסיון, לא הבטחות סרק.
• כמה זמן ייקח ההליך בתיק שלי? – שאלו על ציפיות ריאליות, לא על הבטחות.
• מה שכר הטרחה ואיך הוא מחושב? – שקיפות בנושא עלויות חיונית.

 

לפגישת ייעוץ ראשונית – ייעוץ ראשוני במשרדנו מאפשר לכם לשאול את כל השאלות ולקבל תמונה ברורה על מצבכם הכלכלי המשפטי.

גם הכונס הרשמי מפרסם מידע ציבורי על הליך חדלות פירעון, ומומלץ להכיר את האתר הרשמי לפני שמתחילים בהליך.