הסדר חוב נשמע כמו הנחה שמקבלים מהבנק אחרי כמה שיחות טלפון: מבקשים, מתמקחים, וחלק מהחוב נמחק. לפעמים זה באמת כך. אבל בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הסדר חוב הוא כלי משפטי עם כללים מדויקים: מי מצביע, איזה רוב נדרש, מה אסור לכלול בהסדר ומתי בית המשפט רשאי לאשר אותו גם מול נושה שהתנגד[1].
מ-1 בפברואר 2026, תיקון מס' 9 לחוק קבע פרק קבוע לצו עיכוב הליכים זמני, שמקפיא את ההליכים נגד היחיד בזמן שהוא מגבש את ההסדר[2]. ההבדל בין שתי הדרכים, ההנחה והכלי המשפטי, הוא לעתים ההבדל בין הסדר שמחזיק לבין הסדר שמתפרק בגלל נושה אחד.
עיקרי הדברים
- שתי דרכים – הסכם נפרד עם כל נושה, שמחייב רק את מי שחתם, או הסדר לפי החוק, שמחייב את כולם אם אושר ברוב הדרוש ובבית המשפט.
- צו עיכוב הליכים זמני – לפי תיקון מס' 9, בתוקף מ-1.2.2026, לתקופה של עד 90 ימים, עם אפשרות הארכה, ומנהל הסדר שמסייע בגיבוש.
- הרוב הדרוש – בכל אסיפת סוג, רוב המצביעים שמחזיקים יחד שלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה.
- מה לא נמחק – קנסות, חובות מרמה ומזונות לפי פסק דין לא ייכללו בפטור שבהסדר.
מה זה הסדר חוב, ואיך הוא מוחק חובות?
החוק מגדיר הסדר חוב כהסדר בין חייב, יחיד או תאגיד, לבין בעלי העניין בהסדר, שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של חוב[1]. "שינוי בתנאי הפירעון" יכול להיות פריסה ארוכה יותר, ויתור על ריבית, או הפחתה של קרן החוב. כשמדברים על מחיקת חובות בעזרת הסדר חוב, מתכוונים בדרך כלל לשילוב: משלמים חלק מהחוב, לפי לוח זמנים מוסכם, והיתרה נמחקת.
הכוח של ההסדר לפי החוק הוא בתחולה שלו. הסדר חוב מחייב את החייב ואת כל אחד מבעלי העניין, גם אם לא כולם הסכימו, אם אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש ובידי בית המשפט[1]. זה ההבדל המהותי מהסכם רגיל: נושה אחד שמסרב אינו יכול לבדו להפיל את ההסדר.
ויש גם גבולות. החוק קובע שלא ניתן לפטור חייב בהסדר חוב מחובות שאינם בני הפטר: תשלום עונשי, חוב שנוצר במרמה או שנובע מעבירות מסוימות, וחוב מזונות לפי פסק דין[1]. ההסדר יכול לפרוס אותם, אבל לא למחוק אותם.
הסדר מחוץ לבית המשפט: הסכם עם כל נושה בנפרד
הדרך המוכרת ביותר היא משא ומתן ישיר. פונים לבנק, לחברת האשראי או לנושה אחר, מציעים סכום או פריסה, ומגיעים להסכם פשרה. כשמדובר בבנק, יש לכך מאפיינים משלו, שמפורטים במאמר על הסדר חוב מול הבנק. היתרונות ברורים: בלי בית משפט, בלי אגרות ובלי פרסום.
אבל יש לדרך הזו שני חסרונות. הראשון: הסכם כזה מחייב רק את מי שחתם עליו. אם יש לכם חמישה נושים וארבעה הסכימו, החמישי ממשיך לגבות כרגיל, ולעתים דווקא הוא זה שמחזיק את החוב הגדול.
השני: בזמן המשא ומתן אין שום הגנה. העיקולים ממשיכים, התיקים בהוצאה לפועל ממשיכים לצבור הוצאות, ונושה אחד יכול לפתוח הליך. בשביל זה נועד ההסדר לפי החוק.
צו עיכוב הליכים זמני: מה השתנה בתיקון מס' 9
יחיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו עיכוב הליכים זמני, לשם גיבוש הסדר חוב עם הנושים ואישורו, בתנאי שלא ניתן בעניינו צו כזה ב-12 החודשים שקדמו לבקשה. לבקשה מצרפים מתווה מוצע להסדר והתועלת שתצמח ממנו, דוח ופרטים כמו בבקשה לצו לפתיחת הליכים, והצהרה שהיחיד מבין את ההוראות שיחולו עליו ומתחייב לעמוד בהן[1].
📌 צו עיכוב הליכים זמני ליחיד, לפי תיקון מס' 9
- התקופה – עד 90 ימים. אפשר להאריך בתקופות נוספות של עד 45 ימים במצטבר, ומעבר לכך רק בטעמים מיוחדים.
- מה מוקפא – חובות העבר לא נפרעים, ההליכים נגד היחיד מוקפאים, והגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה בטלות, אלא אם בית המשפט הורה אחרת.
- מה מוגבל – עיכוב יציאה מהארץ, אלא אם בית המשפט מצא שאין בו צורך, ואיסור על פעולות בנכסים שלא במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה.
- מנהל הסדר – ממונה עם הצו, נפגש עם היחיד בתוך 7 ימים ומזמן ישיבת הסדר עם הנושים בתוך 30 ימים.
- שכר מנהל ההסדר – 3,500 ש"ח בתוספת מע"מ עד כינוס האסיפות, ועוד 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ אחריו, מנכסי היחיד[1].
מתי בית המשפט ייתן את הצו? כשיש סיכוי סביר לאישור ההסדר והצו נדרש לשם כך, ואין חשש סביר שהצו יפגע פגיעה מהותית בנכסים הקיימים של היחיד. הוא לא ייתן אותו אם יש חשש ממשי שהיחיד פועל להונות את נושיו או להבריח נכסים, או שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב[1]. מי שעלול להיפגע רשאי להתנגד בתוך 14 ימים מפרסום ההודעה על הבקשה.
חשוב לדעת גם מה הצו לא עושה: הוא אינו פוטר את היחיד מחובתו לקיים כל הוראה לפי דין, למעט החובה לשלם חוב עבר[1]. ותיקון מס' 9 ביטל את הוראת השעה מתקופת הקורונה (תיקון מס' 4) וקבע בחוק פרק קבוע לצו עיכוב הליכים זמני, כך שמי שקרא על "תיקון 4" כמסלול להסדר חוב, צריך לדעת שהוראת השעה כבר לא בתוקף[2]. בדוח השנתי לשנת 2025 תיאר הממונה את התיקון כצעד שנועד להקל על חייבים ונושים להגיע להסדר חוב, בלי שהחייב ייכנס להליך חדלות פירעון ולהשלכות המשפטיות הנלוות לו[4]. מידע נוסף על המסלול מופיע במאמר על הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים.
הסדר נושים בתוך הליך חדלות פירעון
הסדר חוב אינו רק חלופה להליך חדלות פירעון. הוראות החוק על הסדר חוב חלות ביחיד גם אחרי שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, ומתן הצו אינו גורע מהאפשרות של היחיד להגיש הצעה להסדר. עם אישור הסדר החוב, הצו לפתיחת הליכים שניתן לגבי היחיד מבוטל[1]. כלומר, מי שכבר נמצא בתוך הליך חדלות פירעון יכול לצאת ממנו דרך הסדר, אם הנושים ובית המשפט מאשרים.
יש לכך מגבלה אחת שכדאי להכיר: לא ניתן לכלול בהסדר חוב תנאי שלפיו הוא יאושר כתוכנית לשיקום כלכלי או כצו לשיקום כלכלי בתוך הליך חדלות הפירעון[1]. אלה שני מסלולים נפרדים. למי שחובותיו נמוכים, יש גם מסלול נפרד של הסדר תשלומים לפני רשם ההוצאה לפועל, כחלק מהליך חדלות פירעון ליחיד בחובות נמוכים.
הרוב הנדרש, ומתי ההסדר מחייב גם את המתנגדים
הנושים מצביעים על ההסדר באסיפות נפרדות לכל סוג של נושים, למשל נושים מובטחים ונושים רגילים, בדרך שבית המשפט מורה. בית המשפט מכריע בזכות ההצבעה של כל נושה ובכוח ההצבעה שלו, לפי שיעור החוב[1]. ההסדר מאושר באסיפת סוג אם תמכו בו רוב המצביעים, והתומכים מחזיקים יחד שלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה של כלל המצביעים. מי שנמנע אינו נספר כמצביע[1].
ומה אם אסיפה אחת התנגדה? בית המשפט רשאי לאשר את ההסדר גם בלי רוב בכל האסיפות, אם שוכנע שהוא הוגן וצודק כלפי הנושים באסיפה המתנגדת. ביחיד, המבחן הוא השוואה: התמורה שמוצעת לנושה בהסדר נבחנת מול התמורה שאותו נושה היה מקבל אילו ניתן צו לשיקום כלכלי. ובית המשפט לא יאשר הסדר אם שוכנע שנושה שלא תמך בו יקבל פחות ממה שהיה מקבל בצו כזה[1]. עוד פרט חשוב לבעלי דירה: נכסים שאינם חלק מקופת הנשייה, וזכות בדירת מגורים שחלה עליה הגנת בית מגורים, לא ייחשבו לעניין זה כתמורה שההסדר מבטיח לחייב[1].
ולמי שחובותיו קטנים יחסית יש הקלה משמעותית. ביחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ש"ח, כוח ההצבעה נקבע לפי רשימת החובות שהגיש היחיד, ונושים שלא השתתפו באסיפות ייחשבו כתומכים בהסדר, אם מנהל ההסדר אישר שהבקשה הומצאה לכל בעלי העניין ושהם הוזמנו, ובזימון צוין שמי שלא התנגד ייחשב תומך[1]. בפועל, זה מונע מצב שבו נושה פסיבי, שלא טורח להגיע, מכשיל את ההסדר.
אחרי האסיפות יש לוח זמנים קצר: אם ההסדר אושר ברוב הדרוש, המבקש מגיש לבית המשפט בקשה לאשר אותו לא יאוחר מ-14 ימים לאחר סיום האסיפות. מי שעלול להיפגע מההסדר רשאי להתנגד, 14 ימים לפחות לפני מועד הדיון באישור. ולמי שעמד בתנאי ההסדר, בית המשפט ייתן, לבקשתו, אישור על כך[3].
איך בונים הצעה שהנושים יאשרו
נניח בעלת דירה עם משכנתה, שצברה חובות בשני כרטיסי אשראי ובהלוואה צרכנית. המשכנתה היא חוב מובטח: החוק מגדיר חוב מובטח כחוב שלהבטחת פירעונו שועבד נכס, עד לגובה החוב שניתן להיפרע ממימוש הנכס[1]. לכן ההצעה תתמקד בדרך כלל בנושים הרגילים, ותשאיר את המשכנתה במסלול התשלומים שלה, אם אפשר לעמוד בו.
התקנות מפרטות מה בקשת יחיד להסדר חוב צריכה לכלול: דוח על המצב הכלכלי לפי הטופס שבתקנות, והסדר מוצע שמפרט את התמורה לכל סוג של נושים, את המקורות הכספיים ומועדי התשלום, את הנכסים שיישארו בידי היחיד בסיום ההסדר, ואם יש לו עסק, את הדרך להמשך פעילותו[3]. כדי לבנות הצעה שעוברת, כדאי לעבור על השלבים האלה:
- מיפוי מלא – כל החובות, כולל ריבית, הוצאות וערבויות, ומי הנושה בכל אחד מהם.
- חלוקה לסוגים – נושים מובטחים, נושים רגילים, ונושים בחובות שלא ניתן למחוק.
- חישוב החלופה – כמה היה מקבל כל נושה בצו לשיקום כלכלי, שבו התשלומים נקבעים לפי כושר ההשתכרות בניכוי דמי מחיה, בדרך כלל לשלוש שנים[1].
- הצעה שעוברת את החלופה – הנושה צריך לקבל לפחות את מה שהיה מקבל בהליך, ועדיף יותר, כדי שתהיה לו סיבה לתמוך.
- מקור מימון ברור – מאיפה יגיע הכסף, ובאיזה לוח זמנים.
💡 הצעה חד-פעמית מול פריסה ארוכה
לנושים יש העדפה ברורה לכסף עכשיו על פני הבטחה ל-3 שנים או יותר. הצעה חד-פעמית, למשל מכספים שבני משפחה מוכנים להעמיד, יכולה להיות נמוכה בסכום הכולל ועדיין אטרקטיבית יותר מפריסה. בבניית ההצעה כדאי להציג לנושים את שתי החלופות זו לצד זו: מה יקבלו עכשיו בהסדר, ומה יקבלו, ומתי, אם ייפתח הליך חדלות פירעון.
מתי הסדר חוב לא יעבוד
הסדר חוב הוא כלי חזק, אבל לא לכל מצב:
- רוב החובות אינם בני הפטר – קנסות, חובות מרמה או מזונות לפי פסק דין לא ייכללו בפטור שבהסדר.
- אין סיכוי סביר לאישור – בית המשפט יורה על ביטול צו עיכוב ההליכים אם שוכנע שאין סיכוי סביר לגבש הסדר ולאשר אותו בתקופת הצו.
- חשש להונאה או להברחת נכסים – זה סייג שבגללו צו לא יינתן, וגם עילה לבטל אותו.
- צו קודם בשנה האחרונה – לא ניתן לבקש צו עיכוב הליכים זמני אם ניתן צו כזה ב-12 החודשים שקדמו לבקשה.
- אין מקור מימון – הסדר בלי כסף מאחוריו לא יעבור את הנושים[1].
ומה קורה אם הצו בוטל או פקע? בית המשפט רשאי להשהות את הביטול כדי לאפשר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים (הליך חדלות פירעון). אם ניתן צו כזה בעקבות בקשה שהוגשה בזמן, מועד צו עיכוב ההליכים נחשב כמועד הצו לפתיחת הליכים, ומועד הבקשה לעיכוב נחשב כמועד הבקשה[1]. כלומר, המעבר להליך חדלות פירעון מלא לא מוחק את ההגנה שכבר התחילה. ולמי שתוהה על ההשלכות, המאמר על השאלה האם הסדר חוב משפיע על דירוג האשראי מסביר מה קורה אחרי ההסדר.
כך מגבש משרד עו"ד דניאל ינובסקי הסדרי חוב
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מ-2007, עוסק בהסדרי חוב, בחדלות פירעון ובהוצאה לפועל והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. בהסדר חוב, הצעד הראשון הוא לבחור את הדרך: משא ומתן ישיר, בקשה לצו עיכוב הליכים זמני, או הסדר בתוך הליך קיים.
משם בונים הצעה על בסיס מספרים: מיפוי החובות, השוואה לחלופה של צו לשיקום כלכלי, ומקור מימון ריאלי. הצעה שמראה לכל נושה מה הוא מרוויח מההסדר, לעומת ההליך, היא ההצעה שיש לה סיכוי לעבור.
שאלות נפוצות על מחיקת חובות בעזרת הסדר חוב
האם הסדר חוב מוחק את כל החובות?
לא. הסדר חוב משנה את תנאי הפירעון לפי מה שאושר, ויכול לכלול הפחתה של החוב. אבל לא ניתן לפטור בו מחובות שאינם בני הפטר: תשלום עונשי, חוב שנוצר במרמה או מעבירות מסוימות, וחוב מזונות לפי פסק דין. הסדר חוב ישיר מול הנושה עם הצעת תשלום יחסית משמעותית יכול למחוק חל יחסית גדול מהחוב (אבל לא את כולו).
מה זה צו עיכוב הליכים זמני ולכמה זמן הוא ניתן?
זה צו שבית המשפט נותן ליחיד, לפי הפרק שנקבע בתיקון מס' 9 לחוק ונכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026, כדי לגבש הסדר חוב. הוא ניתן לתקופה של עד 90 ימים, ואפשר להאריך אותו בעד 45 ימים נוספים במצטבר, ומעבר לכך רק בטעמים מיוחדים. בתקופת הצו ההליכים נגד היחיד מוקפאים.
האם נושה שלא הסכים להסדר חייב לקיים אותו?
כן, אם ההסדר אושר בידי בעלי העניין ברוב הדרוש ובידי בית המשפט. במקרה כזה הוא מחייב את החייב ואת כל אחד מבעלי העניין, גם אם לא כולם הסכימו. הסכם פשרה רגיל, מחוץ לחוק, מחייב רק את מי שחתם עליו.
אפשר להגיש הסדר חוב אחרי שכבר נפתח לי הליך חדלות פירעון?
כן. מתן צו לפתיחת הליכים אינו גורע מהאפשרות של היחיד להגיש הצעה להסדר חוב. אם ההסדר מאושר, הצו לפתיחת הליכים מבוטל.
מקורות שצוטטו במאמר (4)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 4, 85-88, 162-163, 175, 185, 318-327א, 319יז-319כח) – נבו
- [2] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026, ס"ח 3488 (סעיף 14: תחילה ב-1.2.2026) – הכנסת
- [3] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (תקנות 159יב-159יד1) – נבו
- [4] דוח שנתי 2025 – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – gov.il
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בנוסחו המעודכן, כולל תיקון מס' 9 שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים לבדוק אם הסדר חוב יכול למחוק חלק מהחובות שלכם? נבנה יחד הצעה
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
