מי זכאי לפשיטת רגל? התשובה הראשונה מפתיעה: בחוק אין "זכאות". חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל, לא שואל אם מגיע לכם הליך. הוא בודק שני דברים: האם אתם בחדלות פירעון, או שהצו יסייע למנוע אותה, ומה סך החובות שלכם[1]. החלק השני של המבחן הראשון הוא מה שרוב האנשים לא יודעים: אפשר לבקש צו לפתיחת הליכים עוד לפני שהגעתם לנקודת שבר, אם ברור שהיא בדרך.
סכום החובות קובע לא רק אם תוכלו להגיש, אלא גם למי: לממונה על הליכי חדלות פירעון, לרשם ההוצאה לפועל, או לאף אחד מהם בלי טעמים מיוחדים. המדריך עובר על התנאים אחד אחד, על החובות שנספרים, ועל מי שבקשתו צפויה להידחות.
עיקרי הדברים
- שני מבחנים – אינכם יכולים לשלם את החובות במועדם, או שההתחייבויות עולות על שווי הנכסים. מספיק גם שהצו יסייע למנוע חדלות פירעון.
- הסכום קובע את הכתובת – מעל 176,923.12 ש"ח לממונה. עד הסכום הזה לרשם ההוצאה לפועל, ובקשה רגילה אצלו דורשת חובות מעל 58,974.37 ש"ח.
- ערבות נספרת – חוב מותנה, שעוד לא נדרש, הוא "חוב" לפי החוק.
- מה עלול לחסום – כשרוב החובות אינם בני הפטר, חוסר תום לב, הליך קודם שבוטל לאחרונה, או ריצוי עונש מאסר.
אין "זכאות": יש מבחן משפטי
המונח "פשיטת רגל" עדיין נפוץ, אבל מאז שנכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ההליך ליחיד נקרא חדלות פירעון. ההבדלים בין המונחים, ומה נשאר מהפקודה הישנה, מוסברים במאמר חדלות פירעון או פשיטת רגל. כאן נתמקד בשאלה אחת: מי יכול להיכנס להליך.
החוק מגדיר חדלות פירעון כמצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שההתחייבויות שלו, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו[1]. יש כאן שני מבחנים חלופיים ומספיק לעמוד באחד מהם:
- מבחן התזרים – אינכם מצליחים לשלם את החובות כשהם מגיעים, גם אם יש לכם נכס בעל ערך. למשל, דירה שאי אפשר לממש.
- מבחן המאזן – סך ההתחייבויות, כולל אלה שיגיעו בעתיד ואלה שתלויות בתנאי, גבוה משווי כל מה שיש לכם.
ויש תוספת שקל לפספס. החוק מאפשר ליחיד לבקש צו לפתיחת הליכים כשהוא "נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו"[1]. כלומר, אפשר לבקש צו לפתיחת הליכים גם לפני שהגעתם לחדלות פירעון, אם הצו יסייע למנוע אותה. נוהל הממונה מציג את שני התנאים, המצב הכלכלי וגובה החובות, כתנאים מצטברים שנבדקים בכל בקשה[2].
סף החובות: הסכום קובע לאן הבקשה מגיעה
אחרי שעברתם את המבחן הכלכלי, מגיע תור הסכום. החוק קובע שלוש מדרגות, והסכומים בו מתעדכנים מעת לעת, ולכן לא כדאי להסתמך על סכומים שמופיעים במקורות ישנים:
| סך החובות | לאן מגישים |
|---|---|
| מעל 176,923.12 ש"ח | לממונה על הליכי חדלות פירעון, במחוז המגורים, העסק או הנכסים |
| מעל 58,974.37 ועד 176,923.12 ש"ח | לרשם ההוצאה לפועל, בלשכה שבה פועל מסלול חדלות פירעון |
| עד 58,974.37 ש"ח | לרשם ההוצאה לפועל, ורק אם יש טעמים מיוחדים, למשל הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה) |
המקור לכל השורות בטבלה הוא החוק עצמו[1], ובקשה לממונה אפשר להגיש גם באופן מקוון[5]. במסלול ההוצאה לפועל יש גם דרך נוספת להיכנס: חייב שמודיע לרשם ההוצאה לפועל שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק, וסך חובותיו נמוך מהסף של הממונה, ההודעה שלו נחשבת כבקשה לצו לפתיחת הליכים, והוא צריך לצרף אליה את המסמכים שמצרפים לבקשה כזו[4]. רשות האכיפה והגבייה מפרסמת מדריך להגשת בקשה כזו[3].
📌 שלושה סכומים, שלוש משמעויות
- 176,923.12 ש"ח – הגבול בין הממונה לבין רשם ההוצאה לפועל בבקשה של החייב עצמו.
- 58,974.37 ש"ח – הרף לבקשה רגילה לרשם ההוצאה לפועל. מתחתיו נדרשים טעמים מיוחדים.
- 88,461.56 ש"ח – הסכום שמעליו נושה יכול להסתמך על חזקת חדלות פירעון כשהוא מבקש לפתוח נגדכם הליך[1].
הסכום האחרון חשוב גם למי שלא חשב להגיש בעצמו. נושה רשאי לבקש מבית המשפט צו לפתיחת הליכים נגד יחיד שנמצא בחדלות פירעון, והחוק קובע מצבים שבהם חזקה שהיחיד חדל פירעון: למשל, כשנושה מסר דרישה בטופס לתשלום חוב מעל 88,461.56 ש"ח, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים, או כשלא שולם בזמן חוב כזה שבגינו נשלחה אזהרה בהוצאה לפועל[1].
אילו חובות נספרים, ולמה ערבות היא חוב
כשמחשבים את "סך החובות", לא סופרים רק את מה שכבר הגיע להוצאה לפועל. החוק מגדיר "חוב" באופן רחב: חוב ודאי או מותנה, קצוב או שאינו קצוב, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע[1]. בפועל זה כולל הלוואות, יתרות חובה, חובות לרשויות, חובות שבתביעה, ותשלומים שמועדם עוד לא הגיע.
ומה עם ערבות? גם חוב מותנה, כמו ערבות שעדיין לא נדרשה, הוא "חוב" לפי החוק. מי שחתם כערב, החוב שבערבות הוא חוב שלו, ומשמעותה המשפטית של ערבות היא בדיוק זו: כשהחייב העיקרי לא משלם, הנושה פונה אליכם.
נניח גמלאי שהכנסתו היא קצבת זקנה וקצבה מקרן פנסיה, שחתם לפני כמה שנים כערב להלוואה עסקית של בנו. העסק נסגר, והבנק דורש ממנו לשלם את יתרת ההלוואה, כ-220,000 ש"ח. הוא לא יכול לשלם את החוב במועד, ולכן הוא בחדלות פירעון לפי מבחן התזרים. סך החובות עולה על 176,923.12 ש"ח, ולכן הבקשה שלו מוגשת לממונה. נחזור אליו בהמשך, כשנדבר על מה שקורה לגמלאים בתוך ההליך.
מה לא נספר? חובות של בן הזוג שאינכם חייבים בהם אישית אינם חובות שלכם. עם זאת, הדוח שמצרפים לבקשה צריך לכלול פרטים הידועים לכם על הנכסים, ההכנסות והחובות של בן הזוג, של הילדים הקטינים ושל ילדים בגירים שפרנסתם עליכם[1], כי הם חלק מהתמונה הכלכלית (משק בית משותף).
מי לא יקבל צו, גם אם יש לו חובות גדולים
עמידה בתנאי הסף לא מבטיחה צו. נוהל הממונה מפרט מתי הבקשה תידחה, ומתי הממונה רשאי לדחות אותה[2]:
- תנאי הסף לא מתקיימים – אין חדלות פירעון, הסכום לא מתאים למסלול, או שאין זיקה לישראל (החייב לא מתגורר בארץ). הליכים נפתחים רק כשמרכז החיים בישראל במועד הבקשה או בששת החודשים שלפניה, או כשיש בישראל נכסים או עסקים במועד הבקשה, ובמי שאינו נמצא בישראל הנוהל מפרש את התנאים בצמצום.
- חובות שאינם בני הפטר – כשכל החובות, או רוב משמעותי שלהם, הם חובות שההפטר לא יחול עליהם, הבקשה תידחה ככלל, כי ההליך לא ישקם את החייב.
- ניצול לרעה בחוסר תום לב – גם התנהלות לפני הגשת הבקשה, לרבות האופן שבו נוצרו החובות, עשויה להצדיק דחייה.
- הליך קודם שבוטל – בעקבות פסיקת בית המשפט העליון נדרשת "תקופת צינון" בין הליך שבוטל לבין בקשה חדשה.
- מאסר – ככלל, אין מקום להיעתר לבקשה של חייב שמרצה עונש מאסר, למעט מקרים חריגים, למשל כשנותרה תקופה קצרה עד השחרור.
אילו חובות לא ניתן למחוק בעזרת חדלות פירעון?
החוק מונה שלושה:
- תשלום עונשי, כמו קנס
- חוב שנוצר במרמה או שנובע מעבירת גניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה
- חוב מזונות לפי פסק דין.
בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות, להחיל את ההפטר על חוב מזונות ועל ריבית וקנסות פיגורים שנוספו לתשלום עונשי[1].
לגבי הליך קודם שבוטל, הנוהל ברור: ככלל, בקשה שהוגשה בתוך שנה מביטול הליך קודם תידחה, ובהתנהלות חמורה יותר הממונה רשאי לדחות גם בקשה שהוגשה עד שנתיים וחצי מהביטול. בנסיבות חריגות הוא ישקול לתת צו גם לפני כן[2].
ומה עם מי שכבר עבר הליך שהסתיים? הליך קודם אינו חוסם את הדרך, אבל יש לו מחיר. אם ניתן לגביכם צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו להליך החדש, בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים ארוכה משלוש השנים הרגילות[1].
שכיר, עצמאי, גמלאי – מה משתנה בתוך ההליך
התנאים להיכנס להליך חדלות פירעון זהים לכולם. ההבדל מתחיל בתוכנית הפירעון. בית המשפט קובע את גובה התשלומים לפי כושר ההשתכרות של היחיד, אחרי שמופחתים ממנו דמי המחיה, כלומר הסכום הדרוש לו ולמי שפרנסתם עליו למחיה בכבוד. תקופת התשלומים הרגילה היא שלוש שנים מהצו לשיקום כלכלי, והיא יכולה להתקצר בנסיבות אישיות או להתארך בתנאים שהחוק מונה[1].
שכיר – השכר הוא הבסיס לחישוב. החוק מוסיף שמשיכת כספים מקופת גמל טעונה אישור של בית המשפט, ובית המשפט אינו רשאי להורות על משיכת כספים שמיועדים לקצבה ושעוד לא הגיע מועד תשלומם כקצבה[1].
עצמאי – עוסק פטור או מורשה יכול להגיש בקשה כמו כל יחיד. בתקופת הביניים, עד הצו לשיקום כלכלי, הפעלת העסק תלויה בהחלטת הממונה: הוא יורה על הפעלתו לבקשת היחיד או בהסכמתו, אם שוכנע שהפעלת העסק לא תפגע בשיקום או בנושים, ורשאי להתנות אותה בתנאים[1]. אם העסק רווחי – סיכוי טוב לקבל אישור להמשך ניהול העסק, איך אם העסק הוא המקור לחובות – כנראה שלא.
גמלאי. כאן החוק מכיל הוראה שחשובה במיוחד: מי שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה, לא תוטל עליו חובת תשלומים, והוא יקבל הפטר לאלתר[1]. החוק גם מבהיר שחובת התשלומים אינה גורעת מההגנה שחוק הביטוח הלאומי נותן לקצבאות. נחזור לגמלאי מהדוגמה: אם הקצבאות שלו בקושי מכסות את דמי המחיה, ייתכן שבסוף ההליך לא יידרש לתשלום חודשי בכלל.
אבל יש הסתייגות שחשובה לערבים. הפטר לאלתר לא יינתן, אלא בנסיבות מיוחדות, למי שמתקיים לגביו תנאי להארכת תקופת התשלומים. אחד התנאים האלה הוא חוב שנוצר מהתחייבות בהיקף משמעותי, בזמן שהיחיד ידע או היה עליו לדעת שיש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בה[1]. לכן הנסיבות שבהן נחתמה הערבות, ומה הגמלאי ידע אז על מצב העסק, עשויות להשפיע על התוצאה. וגם לגבי דירת המגורים, בית המשפט שוקל את הגיל ואת הקרבה לגיל הפרישה כשהוא קובע את תקופת הסידור החלופי, ובמקרים מתאימים הוא רשאי לקבוע סידור חלופי לכל ימי חייו של היחיד[1].
בדיקה עצמית: האם הבקשה שלכם עומדת בתנאים
לפני שמתחילים לאסוף מסמכים, כדאי לענות בכנות על כמה שאלות. התשובות לא מחליפות בדיקה משפטית, אבל הן מראות מהר אם יש מכשול בדרך.
✅ שש שאלות לפני שמגישים
- האם אני לא מצליח לשלם חובות במועדם, או שהחובות שלי, כולל ערבויות, גבוהים משווי הנכסים?
- מה סך כל החובות, כולל ריבית, הוצאות וחובות שעוד לא הגיעו להוצאה לפועל?
- האם מרכז החיים שלי בישראל?
- האם רוב החובות הם קנסות, מזונות לפי פסק דין או חובות שנוצרו במרמה?
- האם בוטל לי הליך חדלות פירעון בשנה האחרונה, או שניתן לי צו לפתיחת הליכים בשבע השנים האחרונות?
- האם אני יכול להציג מסמכים מלאים על מצבי הכלכלי ב-3 חודשים האחרונים?
אם התשובות לשלוש השאלות הראשונות חיוביות, ולשתיים הבאות שליליות, השלב הבא הוא הכנת הבקשה. המסמכים, הדוח על השנתיים והסיבות הנפוצות לדחייה מפורטים במדריך על פתיחת תיק חדלות פירעון.
לא עומדים בתנאים? יש מסלולים אחרים
מי שהחובות שלו נמוכים מהסף, או שהוא עדיין מסוגל לשלם אם רק יקבל פריסה סבירה, לא בהכרח צריך הליך חדלות פירעון. בהוצאה לפועל אפשר לבקש צו תשלומים לפי יכולת, ומי שיש נגדו כמה תיקים יכול לבקש לאחד אותם. ההבדלים בין הדרכים, ומתי כל אחת מתאימה, מוסברים במאמר פשיטת רגל מול איחוד תיקים.
אפשרות נוספת היא הסדר חוב עם הנושים, לפני הליך או בתוכו. היא מתאימה במיוחד כשיש נכס שרוצים לשמור, או כשהנושים מעטים וגדולים. בכל המקרים, כדאי לבדוק את המסלולים כולם לפני שבוחרים, כי המעבר ביניהם בדיעבד לא תמיד פשוט.
כך בודק משרד עו"ד דניאל ינובסקי עמידה בתנאים
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מ-2007, עוסק בחדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. הבדיקה מתחילה במיפוי מלא של החובות, כולל ערבויות וחובות שעוד לא נדרשו, וממשיכה בבחינת המסלול הנכון לפי הסכום.
לא פחות חשובה הבדיקה של מה שעלול לעכב: חובות שאינם בני הפטר, הליכים קודמים, או נסיבות שבהן נוצרו החובות. כשהמכשולים ידועים מראש, אפשר להתמודד איתם בבקשה עצמה, במקום לגלות אותם בהחלטת דחייה.
שאלות נפוצות: מי זכאי לפשיטת רגל
מה הסכום המינימלי של חובות כדי לפשוט רגל?
אין סכום מינימלי אחד. בקשה לממונה מחייבת חובות מעל 176,923.12 ש"ח. בחובות נמוכים יותר מגישים לרשם ההוצאה לפועל, ובקשה רגילה אצלו דורשת חובות מעל 58,974.37 ש"ח. מתחת לסכום הזה הרשם רשאי לתת צו רק אם יש טעמים מיוחדים.
האם גמלאי יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל?
כן. התנאים זהים לכל יחיד. אם כושר ההשתכרות של הגמלאי אינו עולה על דמי המחיה, בית המשפט לא יטיל עליו חובת תשלומים וייתן לו הפטר לאלתר, אלא אם מתקיים לגביו תנאי להארכת תקופת התשלומים ואין נסיבות מיוחדות.
האם עצמאי – עוסק מורשה או עוסק פטור יכול להגיש בקשה לפשיטת רגל?
כן. התנאים זהים לכל יחיד, רק במקום הגשת תלושי שכר, צריך להגיש דו"ח מרואה חשבון על הכנסות והוצאות. בזמן הליך חדלות פירעון צריך לקבל אישור להמשך ניהול העסק. במידה והוא רווחי – האישור יינתן ללא בעיה. אם העסק הינו מקור ליצירת חובות – בית המשפט ידרוש סגירת העסק.
האם ערבות להלוואה של מישהו אחר נחשבת לחוב שלי?
כן. החוק מגדיר חוב כחוב ודאי או מותנה, בין שהגיע מועד פירעונו ובין שטרם הגיע. לכן גם ערבות שעוד לא נדרשה נכללת בסך החובות, וגם בבדיקה אם ההתחייבויות עולות על שווי הנכסים.
אפשר להגיש בקשה חדשה אם ההליך הקודם שלי בוטל?
כן, אבל לא מיד. לפי נוהל הממונה, ככלל בקשה שהוגשה בתוך שנה מביטול הליך קודם תידחה, ובהתנהלות חמורה הממונה רשאי לדחות בקשה שהוגשה עד שנתיים וחצי מהביטול. בנסיבות חריגות הוא ישקול לתת צו גם לפני כן.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 2, 4, 101-104, 109-110, 157, 160-163, 167, 175, 186-187, 228-229) – נבו
- [2] נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים (מהדורה 5) – הממונה על הליכי חדלות פירעון
- [3] מדריך להגשת בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה
- [4] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (סעיף 7א2) – ויקיטקסט
- [5] הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון – הממונה על הליכי חדלות פירעון
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בנוסחו המעודכן, כולל הסכומים המעודכנים בו, ואת נוהל הממונה (מהדורה 5). המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
לא בטוחים אם אתם עומדים בתנאים? נבדוק יחד
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
