בשנת 2025 הוגשו לממונה על הליכי חדלות פירעון 16,698 בקשות של אנשים פרטיים לפתיחת הליך, והממונה נתן 15,113 צווים לפתיחת הליכים[7]. מאחורי המספרים עומדים שכירים, גמלאים, מובטלים ועצמאים שהגיעו לנקודה שבה החובות פשוט לא ניתנים עוד לפירעון. ההליך, שבשפת היומיום עדיין נקרא "פשיטת רגל", עוצר את הליכי הגבייה כמעט מיד, אבל הוא גם מכניס את מי שנכנס אליו לתקופה של הגבלות, דיווחים ותשלום חודשי "סביר" שנמשכת בין שנה לארבע שנים. מי שמבין את הכללים מראש עובר את התקופה הזו בשקט יחסי, ומי שלא מבין אותם עלול להאריך אותה בעצמו.
עיקרי הדברים
- לאן מגישים – מי שסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש"ח פונה לממונה, ומי שחובותיו נמוכים יותר פונה לרשם ההוצאה לפועל (סכומי 2026).
- מה משתנה מיד – עם הצו לפתיחת הליכים ההליכים נגדכם מוקפאים, והעיקולים שהוטלו בהליכי הגבייה בטלים.
- תקופת הביניים – תשלום חודשי לפי ההכנסה, דוח אחת לחודשיים ועיכוב יציאה מהארץ, עד שבית המשפט קובע תכנית פירעון.
- הסוף – תכנית הפירעון נמשכת כברירת מחדל שלוש שנים ומסתיימת בהפטר. קנסות, חובות מרמה וחובות מזונות לפי פסק דין אינם נמחקים.
פשיטת רגל של אדם פרטי היום: מה השתנה ומי מטפל בתיק
ב-15 בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, והחליף את פקודת פשיטת הרגל שליוותה את ישראל עשרות שנים[1]. המונח "פשיטת רגל" נשאר בשפה המדוברת ובמנועי החיפוש, אבל בפועל אדם פרטי שנקלע לחובות עובר היום הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. החוק מציב לעצמו במפורש מטרה שלא הייתה במרכז הדין הישן: לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד (אדם פרטי / שכיר או עצמאי) במרקם החיים הכלכליים.
גם המינוח השתנה. מה שבעבר נקרא "צו כינוס נכסים" נקרא היום "צו לפתיחת הליכים", ואת התיק מנהל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים. הממונה ממנה נאמן שבודק את המצב הכלכלי שלכם, והחלטות מהותיות, כמו קביעת תכנית הפירעון או מכירת דירת מגורים, מתקבלות בבית משפט השלום. בתקופת הפקודה הישנה דנו בתיקים האלה בתי המשפט המחוזיים.
כדאי להבין גם את ההבדל בין אדם פרטי לחברה. חברה בע"מ שנקלעה לחדלות פירעון עלולה להגיע להליך פירוק ולהפסיק להתקיים. אדם פרטי, וגם עצמאי שרשום כעוסק מורשה או כעוסק פטור, הוא "יחיד" לפי החוק, והמטרה בעניינו היא שיקום: תקופת תשלומים מוגדרת, ובסופה הפטר מיתרת החובות.
במילים אחרות, ההליך לא נועד "לפטור" אנשים מחובות על חשבון אחרים, אלא לתת פתרון חוקי ומסודר למי שנקלע לחובות בתום לב ואינו יכול לפרוע אותם. הנושים מקבלים את מה שאפשר לגבות באופן סביר, והחייב מקבל הזדמנות לפתוח דף חדש. רק בשנת 2025 חולקו לנושים בתיקי יחידים שבטיפול הממונה דיבידנדים בסכום כולל של כ-990 מיליון ש"ח[7].
מי יכול להגיש בקשה, ולאן: שני מסלולים לפי גובה החוב
נקודת המוצא היא ההגדרה שבחוק: חדלות פירעון היא מצב שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שההתחייבויות שלו, כולל התחייבויות עתידיות ומותנות, עולות על שווי הנכסים שלו[1]. אדם פרטי רשאי לבקש צו לפתיחת הליכים אם הוא נמצא במצב כזה, או אם הצו יעזור למנוע ממנו להגיע אליו. גם נושה או היועץ המשפטי לממשלה יכולים, בתנאים מסוימים, לבקש לפתוח הליך נגד חייב.
מה שקובע לאן מגישים את הבקשה הוא גובה החובות, והסכום הקובע הוא סך כל החובות שלכם יחד, ולא החוב לנושה מסוים. נכון ל-2026, יחיד שסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש"ח מגיש את הבקשה לממונה, ויחיד שחובותיו אינם עולים על סכום זה מגיש אותה לרשם ההוצאה לפועל, במסלול ייעודי לחובות בסכום נמוך. בחוק המקורי נקבע רף של 150,000 ש"ח, והוא מתעדכן לפי המדד בכל 1 בינואר. בשנת 2026 הוא עמד על 172,334.81 ש"ח[4].
גם במסלול של רשם ההוצאה לפועל יש רף תחתון. בקשה רגילה אפשר להגיש כשסך החובות עולה על 58,974.37 ש"ח, והרשם רשאי לפתוח הליך גם בחובות נמוכים יותר אם יש טעמים מיוחדים, למשל כשמתנהלים נגד החייב הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה). דרך נוספת היא הודעה לרשם, לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל, שאין ביכולתכם לשלם את החוב הפסוק. הודעה כזו נחשבת לבקשה לצו לפתיחת הליכים.
| סך החובות (2026) | לאן מגישים | הערה |
|---|---|---|
| מעל 176,923.12 ש"ח | הממונה על הליכי חדלות פירעון | הגשה מקוונת, מינוי נאמן ודיון בבית משפט השלום |
| מ-58,974.37 ועד 176,923.12 ש"ח | רשם ההוצאה לפועל | מסלול לחובות בסכום נמוך |
| עד 58,974.37 ש"ח | רשם ההוצאה לפועל | רק מטעמים מיוחדים, או בהודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל |
החלוקה הזו חשובה מעבר לשאלה הטכנית של כתובת ההגשה. בכל מסלול יש גורם אחר שמנהל את התיק ולוחות זמנים אחרים, ולכן כדאי לחשב את סך החובות המדויק, כולל ריביות והוצאות בתיקי ההוצאה לפועל, לפני שמחליטים איך להתקדם.
מהבקשה ועד ההפטר: איך נראה ההליך בפועל
הבקשה מוגשת באופן מקוון על גבי טופס 5 שבתקנות, יחד עם כתב ויתור על סודיות לפי טופס 6. מי שאינו מיוצג רשאי להגיע למשרדי הממונה במחוז ולהגיש את הבקשה שם[2]. לבקשה מצרפים תצהיר ודוח מפורט, הנתמך במסמכים, על הנכסים, ההכנסות, ההוצאות והחובות בשנתיים שקדמו להגשה.
אגרת הבקשה עומדת ב-2026 על 1,616 ש"ח. יחיד שאינו מיוצג על ידי הסיוע המשפטי ואינו עומד במבחני הזכאות שלו משלם בעת ההגשה 900 ש"ח, והיתרה משולמת מאוחר יותר מקופת הנשייה[3]. למי שמיוצג על ידי הסיוע המשפטי או זכאי לו יש הקלות בתשלום האגרה.
אם התנאים מתקיימים, הממונה נותן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה. מכאן מתחילה "תקופת הביניים": הנאמן בודק לעומק את המצב הכלכלי, ובתוך תשעה חודשים לכל היותר ממינויו מגיש לממונה דוח ממצאים. בתוך 60 ימים נוספים מגיש הממונה לבית המשפט הצעה לתכנית שיקום, ובית המשפט נותן צו לשיקום כלכלי.
הצו לשיקום כלכלי קובע את תכנית הפירעון. ברירת המחדל בחוק היא תקופת תשלומים של שלוש שנים. בית המשפט רשאי לקצר אותה בגלל נסיבות אישיות, או להאריך אותה, למשל אם החייב נהג בחוסר תום לב, לא שיתף פעולה או הפר את ההגבלות[1]. בסוף התקופה מקבלים הפטר. מי שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה עשוי לקבל הפטר לאלתר, בלי חובת תשלומים כלל.
| שלב | מה קורה | לוח זמנים לפי החוק |
|---|---|---|
| הגשת בקשה | טופס 5, דוח על השנתיים האחרונות ותשלום אגרה | – |
| צו לפתיחת הליכים | הקפאת הליכים, ביטול הגבלות הגבייה ומינוי נאמן | עד 30 ימים מההגשה |
| תקופת הביניים | תשלום חודשי, דוח אחת לחודשיים ובדיקת הנאמן | דוח הנאמן עד 9 חודשים מהמינוי |
| הצעת הממונה | תכנית שיקום מוצעת לבית המשפט | עד 60 ימים מדוח הנאמן |
| צו לשיקום כלכלי | קביעת תכנית הפירעון ותקופת התשלומים | 3 שנים כברירת מחדל |
| הפטר | מחיקת יתרת חובות העבר, למעט החריגים שבחוק | בתום תקופת התשלומים |
✅ מה כדאי לאסוף לפני שמגישים בקשה
- תלושי שכר ואישורים על כל מקורות ההכנסה, כולל קצבאות
- דפי חשבון של כל חשבונות הבנק בחצי שנה האחרונה
- רשימת נושים וחובות, כולל מספרי תיקי ההוצאה לפועל
- פרטים על נכסים: רכב, זכויות בדירה, חסכונות וקופות גמל
- ערבויות שנתתם להלוואות של אחרים
- תביעות והליכי גבייה שמתנהלים נגדכם או שאתם מנהלים
מה קורה לחיים שלכם בזמן ההליך: משכורת, חשבון בנק, אשראי ויציאה לחו"ל
השינוי הראשון מורגש מיד עם מתן הצו לפתיחת הליכים: ההליכים נגדכם מוקפאים, והעיקולים שהוטלו עליכם במסגרת הליכי הגבייה בטלים[1]. בנוסף, לא יינתן נגדכם צו מאסר במקום קנס. במקום תיקים רבים מול נושים שונים יש מעכשיו מסגרת אחת, שבה הנושים מקבלים את חלקם מקופת הנשייה. נכסים כמו רכב, חסכונות או זכויות בנכס נכללים בקופה הזו ונבדקים על ידי הנאמן.
ומה עם המשכורת? הממונה קובע דמי מחיה בכבוד, כלומר הסכום שנשאר בידיכם לצרכים של משק הבית, ואת היתרה אתם מעבירים לנאמן בתשלומים קבועים. במילים אחרות, התשלום החודשי נגזר מההכנסה ומהצרכים שלכם ולא מגובה החוב. בתקופת הביניים מגישים דוח הכנסות והוצאות אחת לחודשיים, ואחרי הצו לשיקום כלכלי אחת לשישה חודשים[2].
בתקופת הביניים חלות עליכם הגבלות שקבועות בחוק: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על קבלת דרכון או על הארכת תוקפו, הגבלה כ"לקוח מוגבל מיוחד" לפי חוק שיקים ללא כיסוי, והגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב. מותר להשתמש בכרטיס בנק או בכרטיס חיוב מידי שפועלים רק כנגד יתרת זכות (דביט), כך שבפועל אפשר להמשיך לנהל חשבון בנק ביתרה חיובית[6]. אם יש חשש לפגיעה בנושים, אפשר גם להגביל אתכם מהקמת תאגיד חדש.
ההגבלות האלה אינן גזירה סופית. הממונה רשאי להסיר הגבלה אחת או יותר, או להחיל אותה רק באופן חלקי, מיוזמתו או לבקשתכם, ולהתנות את ההסרה בתנאים כמו הפקדת ערבות. לאורך כל ההליך אסור לקחת אשראי בלי אישור הממונה.
דירת המגורים: מתי אפשר למכור אותה, ומה מגן עליכם
אחד החששות הנפוצים ביותר הוא לאבד את הבית. החוק לא מתעלם מהחשש הזה: אם בקופת הנשייה יש זכות בנכס שמשמש למגורי היחיד, אפשר למכור אותה רק באישור בית המשפט, ורק אחרי דיון שבו גם אתם וגם הנושים משמיעים את עמדתכם[1].
בית המשפט יאשר מכירה רק אם שלושה תנאים מתקיימים יחד. הראשון, התועלת לנושים גוברת על הנזק לכם, בהתחשב בין השאר בגיל, בנסיבות האישיות ובמצב הבריאותי שלכם ושל בני המשפחה שגרים איתכם. השני, אין דרך סבירה אחרת לפרוע את החוב שפוגעת בכם פחות. השלישי, יהיה לכם ולמשפחה מקום מגורים סביר באזור מגוריכם, או סידור חלופי לתקופה שבית המשפט יקבע.
אם בית המשפט משתכנע שתוכלו לממן לעצמכם מקום מגורים סביר אחרי סיום ההליך, תקופת הסידור החלופי היא ארבע שנים. במקרים אחרים בית המשפט קובע את התקופה, ובין השאר שוקל את הגיל ואת הקרבה לגיל פרישה. השאלה אם יתבצע מימוש של דירת המגורים, ובאילו תנאים, נבחנת אפוא לפי הנסיבות של כל משפחה, ולכן כדאי לבחון אותה לפני ההגשה ולא אחריה.
יש חריג אחד שחשוב להכיר: ההגנות האלה לא חלות כשמממשים משכנתה על הדירה. במצב כזה חלים הכללים של נושה מובטח, ולעניין סידור חלופי חלות הוראות סעיף 38(ג) לחוק ההוצאה לפועל. לכן מי שיש לו משכנתה בפיגור צריך לבדוק את מצבו בנפרד ובהקדם.
אילו חובות נמחקים בסוף ההליך, ואילו נשארים
ההפטר חל על חובות העבר: חובות שהיו קיימים כשניתן הצו לפתיחת הליכים, וחובות שנובעים ממעשה או ממחדל שקדמו לצו, גם אם נוצרו אחריו. בפועל מדובר ברוב החובות הנפוצים של אנשים פרטיים, כמו הלוואות מבנקים, יתרות בכרטיסי אשראי, חובות לחברות סלולר ולחברות ביטוח, וחובות לספקים ולנותני שירותים. חלק מהם נפרע מהתשלומים ומהנכסים שבקופת הנשייה, והשאר נמחק.
עם זאת, החוק מונה שלושה סוגי חובות שההפטר לא חל עליהם[1]:
- תשלום עונשי – קנס, עיצום כספי או כל תשלום אחר שהטילה רשות שיפוטית או רשות מנהלית בשל הפרת חיקוק (כולל דוחות חניה!).
- חוב שנוצר במרמה, או חוב שנובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה.
- חוב מזונות שהחבות בו נקבעה בפסק דין.
גם כאן יש גמישות מסוימת. בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל את ההפטר על חוב מזונות לפי פסק דין, ועל ריבית, קנס או תשלום נוסף שהצטברו בגלל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי לפני הצו לפתיחת הליכים. כלומר, הקנס עצמו נשאר, אבל התוספות שנצברו עליו יכולות לפעמים להימחק.
חובות חדשים, שאין להם קשר למה שקרה לפני הצו, אינם חלק מההפטר. לכן חשוב במיוחד לא לצבור חובות חדשים בזמן ההליך: מי שמגיע לסוף תקופת התשלומים עם חובות חדשים יוצא ממנו בלי הדף הנקי שבשבילו נכנס. חוב חדש שנוצר בזמן ההליך יכול להיות גם סיבה לביטול הליך חדלות פירעון! לכן חשוב מאוד לא לצבור חובות חדשים.
פשיטת רגל או חלופה: מתי עדיף הסדר חוב
הליך חדלות פירעון הוא כלי חזק, אבל הוא לא תמיד הכלי הנכון. אדם עם הכנסה יציבה וחובות שאפשר לפרוס, או מי שיש לו נכס שהוא רוצה לשמור, צריך לבחון קודם הסדר חוב מול הנושים או איחוד תיקים בהוצאה לפועל. הסדר כזה חוסך את תקופת ההגבלות של ההליך ולא מכניס את הנכסים לקופת הנשייה.
ההכרעה תלויה בכמה נתונים: היחס בין ההכנסה לחובות, סוג החובות (חלקם, כאמור, לא יימחקו בכל מקרה), הנכסים שבבעלותכם, והאם בשבע השנים האחרונות כבר ניתן לגביכם צו לפתיחת הליכים. צו קודם כזה הוא אחד הטעמים שבגללם בית המשפט רשאי להאריך את תקופת התשלומים[1].
| המצב שלכם | המסלול שכדאי לבחון קודם |
|---|---|
| הכנסה יציבה, חוב שאפשר לפרוס ומספר נושים קטן | הסדר חוב או איחוד תיקים |
| דירה או נכס משמעותי שרוצים לשמור | הסדר חוב, לפני כל הליך אחר |
| חובות גבוהים והכנסה שאינה מאפשרת לפרוע אותם | חדלות פירעון ושיקום כלכלי |
| הכנסה שאינה עולה על דמי המחיה | חדלות פירעון, עם בדיקת זכאות להפטר לאלתר |
📌 חשוב לדעת: עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב הוא כבר הסדר קבוע
תיקון מס' 9 לחוק, שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026, הפך את צו עיכוב ההליכים הזמני לשם גיבוש הסדר חוב מהוראת שעה להסדר קבוע[5]. הצו מאפשר לעצור את הליכי הגבייה עד 90 ימים, עם הארכות של עד 45 ימים במצטבר, כדי לנסות להגיע להסדר עם הנושים בלי לפתוח הליך חדלות פירעון מלא. אי אפשר לקבל צו כזה אם ניתן צו דומה ב-12 החודשים שקדמו לבקשה, ובתקופת העיכוב חלה ככלל הגבלה על יציאה מהארץ, ונטילת אשראי טעונה אישור של בית המשפט.
גם בתוך הליך חדלות הפירעון אפשר להגיע להסדר עם הנושים. דוגמה לכך היא החלטה של רשם ההוצאה לפועל בלשכת תל אביב מינואר 2023, בעניינו של אדם בן 80, ניצול שואה שמתקיים מקצבאות, שצבר חובות של 150,225 ש"ח לחברות אשראי ולחברת תקשורת. הרשם אישר הסדר נושים שבו ישלם 12,000 ש"ח בתוך 30 ימים ועוד 300 ש"ח בחודש במשך 36 חודשים, 22,800 ש"ח בסך הכול, אף שההסדר לא זכה לרוב הנדרש של הנושים. בין הנימוקים: היחיד שיתף פעולה באופן מלא, ולא נמצא חוסר תום לב בהסתבכותו בחובות[8].
טעויות שעלולות להאריך את ההליך או לפגוע בהפטר
החוק נותן לבית המשפט כלים להאריך את תקופת התשלומים מעבר לשלוש שנים, ובמקרים חמורים או כשיש חוסר תום לב, אף לקבוע תקופה שאינה קצובה בזמן. בפועל, חוסר תום לב, אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או הפרת ההגבלות עלולים להאריך את תקופת התשלומים, ולהפוך הליך של שלוש שנים להליך ארוך בהרבה[1].
רוב הטעויות האלה נעשות דווקא לפני ההגשה, מתוך לחץ או מתוך עצה לא נכונה. הנאמן בודק את המצב הכלכלי לעומק, כולל נכסים שהיו ברשותכם בעבר והנסיבות שהובילו לחובות, ולכן פעולות שנראות "חכמות" ברגע האמת עלולות לפעול נגדכם. מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הוצאה לפועל והליך חדלות פירעון, כדי לקבל החלטה נכונה ולא לעשות טעויות רגע לפני כניסה להליך.
הרבה פעמים יצא לנו לשמוע מלקוחות שחושבים או מתלבטים לגבי כניסה להליך חדלות פירעון, שהם צריכים רק לסדר כמה דברים לפני. לרוב הכוונה הייתה לרשום את הרכב על שם האח או לקחת עוד הלוואה מבנק או חברת אשראי שעדיין מוכנים לתת להם, וכל זה בידיעה שהם עתידים להיכנס לחדלות פירעון. זאת הדוגמה הקלאסית להתנהלות בחוסר תום לב! מה שיכול להיות סיבה לסירוב הבקשה לחדלות פירעון או הארכת תקופת התשלומים.
⚠️ עצור – חמש טעויות נפוצות לפני הגשת בקשה
- העברת נכסים לבני משפחה – הנאמן בודק גם נכסים שהיו בבעלותכם בעבר, והברחת נכסים היא עילה להארכת ההליך.
- תשלום לנושה אחד על חשבון האחרים – למשל החזר לקרוב משפחה. פעולה כזו עלולה להיחשב העדפת נושים, והחוק מאפשר לבטל עסקאות שגורעות מקופת הנשייה.
- הלוואה חדשה ממש לפני ההגשה – חוב שנוצר מעסקה משמעותית בזמן שידעתם, או שהייתם צריכים לדעת, שקיים סיכוי גבוה שלא תוכלו לעמוד בה, הוא עילה להארכת תקופת התשלומים.
- הסתרת הכנסה או נכס בדוח – הדוח מאומת בתצהיר, והממונה והנאמן מקבלים מידע ממקורות רבים, בהם מערכת ההוצאה לפועל.
- הפסקת הדיווח – אי-הגשת דוחות או אי-הופעה לבירור אצל הנאמן עלולים להיחשב לאי-שיתוף פעולה.
הכלל הפשוט הוא שקיפות. מי שמגיע להליך עם תמונה מלאה ומדויקת של המצב, משתף פעולה ומדווח בזמן, נותן לנאמן ולבית המשפט את הסיבה הטובה ביותר לקבוע תקופת תשלומים רגילה, ובנסיבות מתאימות אף קצרה יותר.
כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי אנשים פרטיים בהליך חדלות פירעון
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מ-2007, עוסק בהוצאה לפועל, בחדלות פירעון ובהסדרי חוב. הליווי מתחיל עוד לפני ההגשה: בדיקה אם חדלות פירעון היא בכלל המסלול הנכון, או שעדיף הסדר חוב.
אחרי פתיחת ההליך המשרד מלווה בהכנת הדוחות התקופתיים, בהתנהלות מול הנאמן והממונה, בבקשות להסרת עיקולים מיד אחרי הגשת הבקשה ועוד לפני שההליך התחילח, בדיון על תכנית הפירעון בבית המשפט. המטרה היא לעבור את ההליך בלי עילות להארכה ולהגיע להפטר בזמן.
צפו בסרטון שבו עו"ד דניאל ינובסקי מספר על מקרה שבו טיפול משפטי בחובות שנוצרו בעקבות מחלת ילד הציל את חייו של הלקוח:
שאלות נפוצות על פשיטת רגל של אדם פרטי
כמה עולה להגיש בקשה לחדלות פירעון?
אגרת הבקשה עומדת ב-2026 על 1,616 ש"ח. יחיד שאינו מיוצג על ידי הסיוע המשפטי ואינו זכאי לו משלם 900 ש"ח בעת ההגשה, והיתרה משולמת מקופת הנשייה. נוסף על כך יש שכר טרחה של עורך דין, אם בוחרים בייצוג, ובהמשך התשלום החודשי שנקבע לפי ההכנסה.
האם אפשר לצאת לחו"ל בזמן ההליך?
בתקופת הביניים חל עיכוב יציאה מהארץ, אבל הממונה רשאי להסיר את ההגבלה או להחיל אותה באופן חלקי, לבקשתכם, ולהתנות זאת בתנאים כמו הפקדת ערבות. בקשה מנומקת, למשל לצורך עבודה, היא הדרך המקובלת בעלת סיכוי גבוה לביטול זמני של הגבלת יציאה מהארץ.
מה עושים אם החובות נמוכים מ-176,923 ש"ח?
פונים לרשם ההוצאה לפועל במסלול לחובות בסכום נמוך. בקשה רגילה אפשרית כשסך החובות עולה על 58,974.37 ש"ח, ובסכומים נמוכים יותר רק מטעמים מיוחדים, או בהודעה לפי סעיף 7א2 לחוק ההוצאה לפועל שאין ביכולתכם לשלם את החוב.
כמה זמן נמשך ההליך עד ההפטר?
תקופת הביניים נמשכת בדרך כלל כשנה: עד תשעה חודשים לדוח הנאמן ועוד עד 60 ימים להצעת הממונה. אחריה באה תקופת תשלומים של שלוש שנים כברירת מחדל, כך שבסך הכול מדובר לרוב בכארבע שנים. ההליך יכול להתקצר בנסיבות אישיות או בהפטר לאלתר, ולהתארך אם יש עילות להארכה.
מקורות שצוטטו במאמר (8)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 – נבו
- [2] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 – נבו
- [3] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אגרות), התשע"ט-2019 – ויקיטקסט
- [4] הודעה בדבר עדכון סכומים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (2026) – ילקוט הפרסומים 14278
- [5] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 – הכנסת
- [6] הגבלות על חייב שנמצא בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל) – כל-זכות
- [7] דוח שנתי 2025 – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – gov.il
- [8] החלטה בתיק חדלות פירעון 801400-08-22, לשכת ההוצאה לפועל תל אביב (10.1.2023) – פסקדין
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, כולל תיקון מס' 9 לחוק וסכומי 2026. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
החובות כבר לא בשליטה? בואו נבדוק יחד איזה מסלול מתאים לכם
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
