ב-15/09/2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, החוק הזה החליף את פקודת פשיטת רגל מ-1980 ולמעשה שינה את הליך פשיטת הרגל.
הליך חדלות הפירעון החדש לא הביא איתו שינויים דרמטיים, כמו שאומרים "אותה הגברת בשינוי אדרת". מהשינויים הבולטים ניתן לציין קיצור תקופת הביניים של ההליך (מ-18 ל-9 חודשים). ההליך הפך להיות יותר נגיש ויותר קל לביצוע.
הליך חדלות פירעון הינו כלי הכי אגרסיבי והכי פופולרי בתקופה האחרונה עבור הטיפול בחובות בארץ. במידה ואתם לא יכולים יותר לעמוד בתשלומים ואין ברשותכם סכום יחסית משמעותי בשביל הסדר חוב, אז שווה לבדוק את האופציה של מחיקת חובות (חלקית או מלאה) בעזרת הליך חדלות פירעון.
הסבר מפורט על הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ניתן לראות בהמשך המאמר כאן, אם לקצר – אדם פרטי או עוסק מורשה בזמן ההליך :
- מוגן מעיקולים (ואם כבר ישנם, אז הם מתבטלים).
- משלם עבור החובות לפי יכולת ההחזר שלו (לא תלוי בגובה החוב) תקופה מוגבלת של זמן (1,5-4,5 שנים).
- החובות לא צוברים ריבית בזמן ההליך.
- בסוף ההליך מקבלים צו הפטר משאר החובות.
נשמח לפרט ולענות על כל השאלות לגבי הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ללא עלות בשיחת טלפון!
חדלות פירעון הינו אירוע כלכלי שמעורבים בו מספר משתתפים שדורש תשובות לשאלות כלכליות וערכיות. דיני חדלות פירעון נועדו כדי לקבוע הסדרים שיאזנו בין האינטרסים הגורמים המעורבים, כולל הנושים, החייבים והאינטרס הציבורי הכללי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 מייצר תמריצים שיסייעו לחייבים להסדיר מוקדם ככל האפשר את חובותיהם ולצאת לדרך חדשה. עד הרפורמה בדיני חדלות פירעון וכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח – 2018 החוק היה מבוסס על פקודות מנדטוריות ארכאיות (פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"מ – 1980, ופקודת החברות (נוסח חדש) התשל"ג – 1983).
פקודות דומות באנגליה בוטלו כבר ב-1986. בספטמבר 2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018. חוק זה למעשה ביטל את פקודת פשיטת הרגל ויצר הליך חדש, דומה מאוד למה שהיה בהליך פשיטת הרגל, איך יותר קצר מבחינת הזמן וחלוקה בין הרשויות / גופים מוסדיים. במאמר זה נסקור את ההיבטים המהותיים של הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018.
מטרות החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי , התשע"ח – 2018
לחדלות פירעון ושיקום כלכלי , התשע"ח – 2018 יש מספר מטרות:
מטרה 1: מהות הרפורמה ומטרת החוק החדש של חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018 היא חקיקה מודרנית שתצור הליכים מהירים ויעילים ותצמצם ביורוקרטיה הקיימת עד לכניסתו לתוקף של החוק הנ"ל. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (התשע"ח – 2018) מגדיר מערכת איזונים במסגרת ההליך בין טובת הנושים לטובת החייב. החוק קובע מסגרת חוקתית אחת אשר תכלול את שני סוגי החייבים: יחידים ותאגידים.
מטרה 2: מטרה שנייה של החוק היא לגרום לשיקומו הכלכלי של החייב, אשר משרת את טובת הנושים. כדוגמה לכך, שיקום החברה מביא להמשך פעילותה התקינה ופרנסת עובדיה.
מטרה 3: המטרה השלישית של החוק היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים. הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך, תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות פירעון.
מטרה 4: המטרה הרביעית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין, קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. ההסדרים הקבועים בדין הקיים מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. חוק חדלות הפירעון מבקש לתקן ולהסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות הפירעון. זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.
מהות הרפורמה בדיני חדלות הפירעון על פי חוק חדלות פירעון
חוק חדלות הפירעון נועד לתקן את המצב המתואר לעיל ולספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה.
יחד עם הסדרת הדין המהותי, החוק מגיש שינוי מבני ברשויות האמונות על יישום הדין: בתי המשפט, הכונס הרשמי ורשות האכיפה והגביה. זאת במטרה ליצור הליכים מהירים ויעילים ולצמצם את הביורוקרטיה הקיימת בתחום.
מטרות דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים אינן זהות, הדינים החלים על יחידים נותנים משקל רב יותר לשיקום החייב ולשילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו. ההבדלים בין חייב יחיד לתאגיד משפיעים על מבנה ההליכים ועל האיזונים שיש לעשות במסגרת ההליך בין טובת הנושים לטובת החייב.
הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד
ניהול הליכי חדלות פירעון לגבי החייב שהוא יחיד – חלק שלישי של חוק חדלות פירעון, והקו המנחה של חלק זה הוא ראייתם של הליכי חדלות פירעון של יחיד כהליכים שבהם שיקום החייב הוא תכלית מרכזית. המבנה של ההליך מכוון להשגת תכלית זו.
חידוש העיקרי בחלק זה הוא העברת ניהולם של חלק גדול מההליכים מבית המשפט לגורמים מינהלים. הליכי חדלות פירעון בבקשות חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך של עד 150,000 ש"ח יתנהלו במלואם לפני רשם הוצאה לפועל ולא בבית משפט. בשאר ההליכים יהיה הממונה אחראי על ניהולם השוטף של הליכי חדלות הפירעון.
חידוש עיקרי נוסף הוא במבנה ההליכים. הליך חדלות הפירעון של יחיד יחולק לשתי תקופות :
תקופה ראשונה : תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו לפני הכניסה להליכים ובמהלכם. תקופה זו תחל עם מתן צו פתיחת ההליכים ובמהלכה תחול הקפאת הליכים על היחיד. על פי החוק משך התקופה הינו 9 חודשים, אבל בפועל (מניסיון) בדרך כלל זה לוקח קצת יותר (בין שנה לשנה וחצי), תלוי באזור מגורים של היחיד (בדרום לוקח יותר זמן).
תקופה שניה : עם תום תקופת הבדיקה (בדיון בביהמ"ש) תיקבע ליחיד תכנית שיקום אשר עם השלמתה יופטר היחיד מחובותיו (באמצעות צו הפטר). אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מידי.
תכנית השיקום כוללת הוראות בדבר ניהול נכסי היחיד ומימושם במידת הצורך, התשלומים העיתיים שעליו לשלם והוראות לגבי הפעלת עסקו (במידה וישנו). במסגרת תכנית השיקום יהיה ניתן לקבוע כי על היחיד להשתתף בתכנית להכשרה כלכלית (מתוך הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו – 2016, כ"ב באדר א' התשע"ו, 02.03.2016).
חוק חדלות פירעון – תחילת החוק, הוראות מעבר
תחילתו של החוק 15/09/2019 יוצרת מבוכה בקרב העוסקים בתחום חדלות הפירעון. יש לכך מספר סיבות:
- העובדה שהוראות הדין הישן בכל הקשור בחדלות פירעון ממשיכות לחול כמעט במלואו.
- עצם התפיסה המהפכנית של החוק ששמה דגש על שיקום היחיד או התאגיד שנקלעו לחדלות פירעון (השפעה של החוק על הכרעות בתי המשפט וכל העוסקים בתחום בעת קבלת החלטות לגבי היחיד או התאגיד).
- דילמת כניסה להליך בתקופת המעבר או עם תחילתו של החוק. דבר זה יגרום לעומס יתר על כל המוסדות המטפלים בחדלות הפירעון, בתי משפט ובעלי תפקידים על-פי חוק.
- לאחר תחילתו של החוק יהיו שתי קבוצות של חייבים (יחידים ותאגידים): אלה שנתונים כבר בתוך ההליך של חדלות פירעון בשיטה הישנה ואלה שהחלו הליך לאחר תחילתו של החוק על פי הוראות החוק החדש.
סעיף 375 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 קובע:
- נקבעה בחיקוק לפני יום התחילה הוראה הנוגעת לפושט רגל, לפשיטת רגל או להליכים לפי פקודת פשיטת רגל, יראו אותה, החל ביום התחילה, כהוראה הנוגעת ליחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק זה או להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי היחיד לפי חוק זה, בהתאמה.
- צו כינוס שניתן ליחיד לפי פקודת פשיטת רגל לפני יום התחילה, יראו אותו לעניין סעיף 163(ג)(4) כצו לפתיחת הליכים אחר.
לאחר כניסתו של החוק לתוקף יש לראות את המונח "פושט רגל" כמתייחס ליחיד שניתן לו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018 , ואת ההוראות הנוגעות ל"פשיטת רגל" ו"הליכים לפי פקודת פשיטת רגל" יש לראות כהוראות הנוגעות להליכי חדלות פירעון המתנהלים לגבי היחיד לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 2018.
המידע בנוגע להיבטים הפרקטיים של אנשים שעוברים את הליך חדלות פירעון ניתן לקרוא באתר שלנו בכתבות נפרדות כאן: הליך חדלות פירעון של אדם פרטי, הקפאת הליכים משפטיים בהליך חדלות פירעון, ניהול חשבון בנק במהלך הליך חדלות פירעון, ההשלכות של הליך חדלות פירעון.
ביטול פקודת פשיטת הרגל וסעיף 97 לפקודה הנ"ל:
סעיף 358 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 קובע כדלקמן:
ביטול פקודת פשיטת רגל
פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, למעט סעיף 97 לפקודה – בטלה.
סעיף 97 לפקודת פשיטת רגל, התש"ם-1980 קובע כדלקמן:
ביטול המחאה כללית בלתי רשומה:
(א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה למחאה תוקף כלפי הנאמן לעניין זכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פירעון חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום לב ובתמורה.
במידה ולא תמצאו תשובה לשאלתכם – אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עורכי דין חדלות פירעון דניאל ינובסקי, אנחנו מבטיחים לחזור אליכם תוך 24 שעות.
