חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018, מסדיר את הדינים באשר לחדלות פירעון של חייבים.
החוק מחליף את הליך פשיטת הרגל שהיה נוהג עד כן, ומבצע הפרדה בין הוראות החוק שחלות ביחס ליחיד חדל פירעון, ובין הוראות החוק המתייחסות לחברה חדלת פירעון. להלן כל המידע אודות הגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
מהי חדלות פירעון?
חדלות פירעון, הינו מצב לפיו אין ביכולתו של 'חייב' – אדם או חברה, לשלם את חובותיו במועד אשר עליו היה לעשות כן. כמו כן, מצב לפיו סך נכסי אדם או חברה, נמוכים מסך חובותיו, יוגדר כחדלות פירעון.
לכל כל אי – תשלום חוב יביא לידי הגדרת חדלות פירעון. ביחס ליחיד, נקבע כי סך חובותיו הינו 161,236.45 ₪ (נכון ל-2023). לכל הפחות, וביחס לתאגיד, קובע החוק כי על סך חובותיו לעמוד על 25,076 ₪ ומעלה.
מהי מטרת הליך חדלות פירעון?
בהתאם לחוק החדש, מטרת ההליך הינה להשיב את החייב (הגורם שחב כסף), למסלול כלכלי יציב, ושילובו במארג החיים הכלכליים. לצד זאת, פועל החוק להשיב את הכספים שחב החייב לנושיו, ככל הניתן.
לצורך כך, פועל החוק לגבש עבור החייב, תוכנית הבראה שתנסה 'לאפס' את החייב בכל הנוגע למצבו הכלכלי. עם זאת, כדי להתחיל בתוכנית ההבראה, נקבע כי יש לקבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.
מהי פתיחת הליכי חדלות פירעון?
כדי להתחיל בהליך חדלות פירעון, יש להגיש בקשה לקבלת צו פתיחת הליכי חדלות פירעון.
הבקשה יכול שתוגש על ידי שלושה גורמים שונים:
- החייב (יחיד או התאגיד).
- נושה (הגורם לו החייב חב כסף) – ככל שלטענתו, אין לחייב יכולת לפרוע את החוב, ככל שמועד פירעונו של החוב, יחול, לכל היותר, 6 חודשים מיום הגשת הבקשה.
- היועץ המשפטי לממשלה, ככל שיש עניין ציבורי בפתיחת ההליך.
כיצד מגישים בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון
את הבקשה לקבלת הצו, או במילים אחרות – הבקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון, ניתן לעשות בשני אופנים: הראשון, באמצעות הגשת טופס מקוון אותו ניתן לאתר באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.
לחלופין, ניתן להגיע ללשכת חדלות הפירעון, ולהגיש את הטופס באופן ידני. יש לצרף לבקשה מספר מסמכים, לרבות מסמך המעיד על תשלום אגרה, בסך 900 ₪.
אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לקבלת הצו?
בהגשת הבקשה, על המבקש יהיה לצרף מספר מסמכים. לקמן יוצגו מספר דוגמאות למסמכים הנדרשים במסגרת הגשת הבקשה:
פרטים על משלח היד והכנסות
על המבקש יהיה להמציא תלושי שכר, דוח מעסיקים, טופס 106, וכן שאר מסמכים אשר מתעדים את הכנסותיו במהלך השנים האחרונות, לרבות הכנסות נוספות, דוגמת קצבאות, הכנסות פסיביות ועוד.
פרטים בדבר הוצאות
על המבקש יהיה להמציא מסמכים המעידים על הוצאות, דוגמת תשלום שכר דירה, הלוואת משכנתא, תשלומי מזונות, החזרי חובות ועוד.
פרטים אישיים
על המבקש יהיה להמציא צילום תעודת זהות, דרכון ישראלי וזר אשר ברשותו, ייפוי כוח, מסמכי גירושין ועוד.
חובות
על המבקש יהיה להמציא מסמכים אשר מתעדים את סך הנכסים הנמצאים בבעלות היחיד – בארץ ובחו"ל.
תצהיר הסתבכות
מאושר באמצעות חתימת עורך דין, המתאר את השתלשלות האירועים שהובילו להסתבכות החייב, עד לכדי הגשת הבקשה.
מה קורה אחרי הגשת הבקשה?
אחרי הגשת הבקשה לפתיחת ההליכים, מועברת הבקשה לטובת בחינה וטיפול. היה והתקבל אישור לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד החייב, יינתן צו לפתיחת הליכים.
עד קבלת ההחלטה למתן צו לפתיחת הליכים, קובע חוק חדלות הפירעון בסעיף 19 – 22 לחוק, כי חייב שהינו תאגיד לא יבצע אף עסקה חריגה, ללא אישור מבית המשפט.
כמו כן, בתקופה זו יכול בית המשפט, לבקשת נושה או תאגיד, להעניק סעדים זמניים, דוגמת:
- איסור חלוקה בחברה
- איסור ביצוע עסקאות מסוגים שונים
- מינוי נאמן זמני לחברה
- הקפאת הליכים נגד החברה
היה ומדובר בחייב שהינו יחיד, הרי שבתקופת הביניים, ייקבעו כלפיו אי – אלו הגבלות, שיימנעו מהחייב לשבש הליכים או להגדיל את חובותיו. בין היתר, ייתכן שיוטלו עליו מגבלות כגון עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלות על החזקת דרכון ועוד.
החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים
כאמור, הגורם האמון על ההחלטה האם להעניק צו לפתיחת הליכים, הוא בית המשפט. בבוחנו את הבקשה, יכריע בית המשפט האם התקיימו התנאים ההכרחיים להגשת הבקשה.
היה וכן, הרי שבית המשפט יהיה חייב להעניק את הצו, למעט במקרים לפיהם סבר בית המשפט כי מתן הצו עלול לפגוע באפשרות שיקומו הכלכלי של החייב.
במסגרת הצו, ייקבע בית המשפט כיצד ייראה המשך דרכו הכלכלית של החייב – האם שיקום כלכלי, או פירוק.
כאשר מדובר בתאגיד, בית המשפט יורה על הפעלתו לצורך שיקומו, רק כאשר מתקיימים התנאים המצטברים הבאים:
- לא קיים חשש סביר לפיו הפעלה של התאגיד תפגע בהחזר חובות לנושים
- ישנם אמצעים כלכליים עבור מימון הפעלת התאגיד
- ישנו סיכוי סביר לשיקום התאגיד
סיכום
כאשר מדובר בחייב שהינו יחיד, ימנה הממונה על חדלות פירעון נאמן, שיהיה אמון על ניהול נכסי היחיד במהלך תקופה של 9 חודשים. עם סיום תקופה זו, הנאמן יגיש דוח לממונה ובו תיאור המפרט כיצד הגיע החייב למצב של חדלות פירעון. עד 60 יום לאחר הגשת הדוח, יגבש הנאמן תוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב, ויציגה לבית המשפט. בית המשפט ידון בהצעה זו, ולאחר מכן יכריע האם להעניק לו צו שיקום כלכלי לתקופת זמן מסוימת (לרוב מדובר ב- 3 שנים), בסיומה יופטר החייב מכל חובותיו. הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, כמו שאר השלבים הכלולים בהליך, הינם תהליכים מסובכים ומורכבים, אשר דורשים ידע וניסיון משפטי רב.
משכך, חייב שנקלע למצב של חדלות פירעון ונאלץ לבקש צו, וכן נושה שמעוניין לעשות כן במטרה לקבל את חובותיו, מחויבים להסתייע בעורכי דין מנוסים בתחום.
משרד עורכי הדין דניאל ינובסקי, מתמחה בתחום חדלות פירעון ככלל, והגשת בקשה לצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון בפרט. עורכי הדין במשרד מודעים לרגישות בה נמצאים צדדים להליך חדלות פירעון, ולכן מטפלים בכל שלב בהליך, הודות לניסיון הרב אותו צברו, במקצועיות רבה וברגישות הנדרשת.
