סטודנטית ישראלית בברלין עומדת בתור בקונסוליה כדי לחדש דרכון שפג תוקפו. אחרי בדיקה קצרה, הפקיד מסביר שאי אפשר לחדש לה את הדרכון כרגיל, כי רשומה לגביה הגבלה. היא לא זוכרת שקיבלה הודעה על כך, והיא לא מבינה איך חוב ישן בישראל מגיע עד לדלפק בגרמניה. התשובה נמצאת בשני חוקים: חוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשם להגביל חייב מקבלת דרכון או מהארכת תוקפו, ובלבד שיהיה תקף לצורך שיבה לישראל[1]. וחוק חדלות פירעון מטיל הגבלה דומה, מכוח החוק עצמו, על כל יחיד בתקופת הביניים שבין הצו לפתיחת הליכים לבין הצו לשיקום כלכלי[2]. המאמר הזה מסביר מה ההגבלה כוללת, מאיזה הליך היא מגיעה, ואיך מבקשים להסיר אותה בלי לחזור לישראל.
עיקרי הדברים
- מה ההגבלה עושה: מונעת קבלה או הארכה של דרכון, אבל הדרכון נשאר תקף לשם שיבה לישראל.
- בהוצאה לפועל: רשם ההוצאה לפועל מטיל אותה בתנאים שבחוק, והיא נכנסת לתוקף 30 ימים אחרי התראה בדואר.
- בחדלות פירעון: חלה מכוח החוק בתקופת הביניים, והממונה רשאי להסיר אותה או להחיל אותה באופן חלקי.
- ביטול: בהוצאה לפועל, הרשם יורה על ביטול ההגבלה אם החייב מקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה.
מה ההגבלה כוללת, ומה לא
הגבלה על דרכון אינה "שלילת דרכון" במובן הרגיל. חוק ההוצאה לפועל מתאר אותה כהגבלת החייב מקבלת דרכון ישראלי או תעודת מעבר, מהחזקתם או מהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל[1]. במילים אחרות, המטרה היא לא להשאיר את החייב בחו"ל בלי מסמך, אלא להגביל אותו למסמך שמאפשר לו לחזור.
חוק הדרכונים מכיר בהיגיון הזה גם במקום אחר. הוא מסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות מקרים שבהם לא יינתן דרכון לאזרחים ישראלים שנמצאים בחוץ לארץ ולא יוארך תוקפו של דרכון שבידם, אלא לצורך שיבתם לישראל, אלא אם יש נסיבות שמצדיקות זאת לדעת השר[3]. ובאופן כללי, השר רשאי לפי שיקול דעתו לסרב לתת דרכון או להאריך אותו, לקבוע לכך תנאים, או לקצר את תקופת התוקף.
📌 הגבלת דרכון במבט אחד
- מה נמנע: קבלת דרכון חדש, החזקה בו והארכת תוקפו, כמו גם של תעודת מעבר.
- מה נשמר: מסמך שתקף לצורך שיבה לישראל.
- חריג בהוצאה לפועל: ההגבלה לא תוטל אם הרשם שוכנע שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה התלוי בו.
- הגבלות נלוות: לעתים מוטלת במקביל גם הגבלה על יציאה מהארץ, שהיא הגבלה נפרדת.
הוצאה לפועל מול חדלות פירעון: שני מקורות להגבלה
הצעד הראשון הוא לברר מאיזה הליך ההגבלה מגיעה, כי הדרך להסיר אותה תלויה בזה. מי שיש לו גם תיקי הוצאה לפועל וגם הליך חדלות פירעון, כדאי שיבדוק את מצב שניהם, ויבין איזו הגבלה נובעת מכל אחד מהם. ומי שלא בטוח אם יש לו תיק בכלל, יכול לבדוק זאת דרך האזור האישי, עוד לפני שהוא קובע תור בקונסוליה.
בהוצאה לפועל, ההגבלה לא מוטלת מעצמה. רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל אותה, מיוזמתו או לבקשת זוכה, אם שוכנע שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים האחרים שננקטו. הוא יכול לעשות זאת רק כשמתקיימים תנאים שבחוק, ובהם שהחייב נחשב כבעל יכולת המשתמט מתשלום, ושחלפו שישה חודשים מהמצאת האזהרה בהמצאה מלאה והחוב עולה על 2,500 ש"ח, או שחלפה שנה והחוב עולה על 500 ש"ח[1]. וגם אז, ההגבלה נכנסת לתוקף רק אחרי שנשלחה לחייב התראה בדואר וחלפו 30 ימים מהמצאתה. ההתראה מפרטת איך אפשר למנוע את כניסת ההגבלה לתוקף: לפרוע את החוב, או להתייצב לחקירת יכולת ולשכנע את הרשם שאינכם משתמטים מתשלום[1]. מי שגר בחו"ל ולא קיבל את ההתראה, מגלה את ההגבלה רק כשהיא כבר בתוקף.
בחדלות פירעון, התמונה הפוכה. בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד ועד מתן צו לשיקומו הכלכלי, ההגבלות חלות על היחיד מכוח החוק, ובהן הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ומהארכת תוקפו, ובלבד שיהיה תקף לשם שיבה לישראל, ועיכוב יציאה מהארץ[2]. לא צריך החלטה נפרדת. מי שנכנס להליך חדלות פירעון, ההגבלה חלה עליו מהיום הראשון.
ומה קורה אחרי תקופת הביניים? בצו לשיקום כלכלי, בית המשפט קובע הגבלות רק אם מצא שהן נחוצות להגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו[2]. כלומר, ההגבלה האוטומטית של תקופת הביניים לא בהכרח ממשיכה אחריה.
הבדל נוסף בין שני ההליכים נוגע לטעמי בריאות. בחוק ההוצאה לפועל, החריג מופיע בנוסח ההגבלה עצמה: היא לא תוטל אם הרשם שוכנע שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה התלוי בו[1]. בחוק חדלות פירעון, ההגבלה חלה מכוח החוק בלי חריג כזה בנוסח, ומי שזקוק לנסיעה מטעמים רפואיים פונה לממונה בבקשה להסיר אותה או להחיל אותה חלקית.
"דרכון לשם שיבה": מה זה אומר בפועל
הביטוי "תקף לצורך שיבה לישראל" חוזר גם בחוק ההוצאה לפועל וגם בחוק חדלות פירעון. המשמעות היא שגם חייב שחלה עליו הגבלה לא אמור להיתקע בחו"ל בלי מסמך שמאפשר לו לחזור. חוק הדרכונים קובע שאזרח ישראלי מציג, בכניסה לישראל וביציאה ממנה, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית, ושתעודת מעבר יכולה להינתן במקרים מיוחדים גם לאזרח ישראלי לפי בקשתו[3].
ובחזרה לסטודנטית מברלין: הצעד הראשון שלה הוא לברר באיזה תיק מדובר. אם ההגבלה הגיעה מהוצאה לפועל, כדאי לבדוק גם איך הומצאה לה האזהרה. לפי חוק ההוצאה לפועל, הגבלות לא יינקטו נגד חייב, אלא אם התייצב בפני הרשם או שהאזהרה הומצאה לו בהמצאה מלאה[1]. אם היא לא קיבלה את האזהרה באופן אישי, זו נקודה שראוי להעלות בבקשה. ואם ההגבלה הגיעה מהליך חדלות פירעון, הכתובת היא הממונה, ולא רשם ההוצאה לפועל.
אבל מסמך לשם שיבה הוא בדיוק מה ששמו אומר: פתרון לחזרה, לא לחיים בחו"ל. סטודנטית שצריכה דרכון בתוקף לצורך אשרת שהייה, לימודים או עבודה, תזדקק להסרת ההגבלה, ולא רק למסמך שיחזיר אותה הביתה. לכן, ברוב המקרים, הפתרון האמיתי עובר דרך התיק עצמו.
בקשה לביטול ההגבלה
בהוצאה לפועל, החוק מפרט כמה דרכים לבטל הגבלה:
- פירעון: נפרע החוב, ההגבלה מבוטלת.
- שיקול דעת הרשם: הרשם רשאי לבטל הגבלה, מיוזמתו או לבקשת החייב, ורשאי להתנות את הביטול בערובה.
- עמידה בצו או בהסכם: הרשם יורה על ביטול ההגבלה אם נוכח שהחייב מקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה לפירעון החוב.
הנקודה השלישית היא החשובה ביותר לרוב החייבים. היא אומרת שחייב שמקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה זכאי שההגבלה תבוטל, גם אם החוב עוד לא שולם במלואו. אבל יש לזה צד שני: אם החייב מפסיק לקיים את הצו או את ההסכם, הרשם רשאי להטיל את ההגבלה מחדש, והפעם היא נכנסת לתוקף בלי צורך בהתראה נוספת. ואחרי ביטול, הלשכה מודיעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר מיד, ולא יאוחר מ-24 שעות[1].
בחדלות פירעון, הכתובת היא הממונה. הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד, ואחרי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה, או לקבוע שתחול באופן חלקי, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. הוא רשאי להתנות את ההסרה בתנאים, כולל הפקדת ערבות, ואם ההסרה נחוצה באופן מיידי, הוא רשאי להסיר את ההגבלה לתקופה שיקבע גם בלי לשמוע קודם את הנושים, ואז מודיע להם על כך בהקדם האפשרי[2].
ואחרי שניתן צו לשיקום כלכלי, אם נקבעו בו הגבלות, הממונה רשאי להסיר הגבלה באופן זמני או לקבוע שתחול באופן חלקי, לבקשת הנאמן או היחיד, אחרי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, ושוב, בתנאים ובכלל זה ערבות[2]. כלומר, גם בשלב המאוחר של ההליך יש כתובת לבקשה, למשל לנסיעה מוגדרת.
מסמכים: מה מצרפים לבקשה
בקשה טובה מסבירה למה החידוש נחוץ, ומה מבטיח שהנושים לא ייפגעו. בדרך כלל כדאי לצרף:
- הסבר על הצורך: לימודים, עבודה, אשרת שהייה או טיפול רפואי, עם מסמכים שתומכים בו.
- מצב התיק: צו תשלומים קיים, הסכם עם הזוכה, או הצעה להסדר.
- מצב כלכלי: הכנסות והוצאות בחו"ל, כדי להראות מה אפשר לשלם.
- ערובה: אם אפשר, הצעה לערובה, כי הרשם והממונה רשאים להתנות בה את ההסרה.
ומי שצריך לחתום על תצהיר או לאמת חתימה בחו"ל, יכול לעשות זאת בנציגות ישראל. פעולות נוטריוניות בנציגות מתבצעות בנוכחות פיזית של נציג דיפלומטי או קונסולרי, והנציג רשאי לסרב אם לא שוכנע שהמסמך עומד בדרישות החוק[5]. חשוב לדעת שהנציגות מאמתת חתימה ומאשרת תצהיר, אבל היא אינה עורכת בעצמה מסמכים בעלי אופי משפטי. לכן את הבקשה עצמה, ואת נוסח התצהיר, כדאי להכין מראש, ולהגיע לנציגות כשהמסמך מוכן לחתימה.
איך מגישים מחו"ל
הבשורה הטובה היא שרוב הבקשות בהוצאה לפועל אפשר להגיש בלי להגיע ללשכה. לפי רשות האכיפה והגבייה, חייבים שאינם מיוצגים יכולים להגיש את כל בקשות החייבים בדואר אלקטרוני או בפקס, למעט בקשה להליך חדלות פירעון. בקשות דחופות לא מגישים בדואר אלקטרוני או בפקס, אלא באזור האישי, ובמקביל מעדכנים את הלשכה בטופס פנייה מקוון שנשלחה בקשה דחופה[4]. ויש הבדל בזמנים: בקשה שמוגשת באזור האישי נקלטת במערכת באופן מיידי, ואילו בקשה שנשלחת בפקס או בדואר אלקטרוני מוקלדת בתוך 24 שעות. למי שעומד מול מועד טיסה או מול תור בקונסוליה, ההבדל הזה יכול להיות משמעותי.
💡 טיפים לבקשה מחו"ל
- שלחו ללשכה הנכונה: בקשה בדואר אלקטרוני או בפקס נשלחת רק ללשכה שבה מתנהל התיק.
- השתמשו בטופס: בקשה שלא הוגשה על גבי הטופס הנדרש לא תטופל.
- ודאו קבלה: אחרי שליחה, בדקו במוקד הטלפוני או באזור האישי שהבקשה התקבלה.
- זכרו את ההמצאה: הגשת בקשה בתיק נחשבת להמצאה מלאה של האזהרה ביום ההגשה.
הנקודה האחרונה בקופסה חשובה במיוחד למי שלא ידע על התיק עד שהגיע לקונסוליה. לפי חוק ההוצאה לפועל, חייב שהגיש בקשה בתיק שנפתח נגדו נחשב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה[1]. לכן כדאי שהבקשה לביטול ההגבלה תגיע יחד עם תכנית: הצעה לצו תשלומים או להסדר, ולא רק בקשה לחדש דרכון. איך מנהלים תיק בישראל מרחוק, כולל קבלת מסמכים וייפוי כוח, מוסבר במאמר על הסדר חובות מקנדה, ומחזור החיים של תיק מהצד של החייב מוסבר במאמר על הוצאה לפועל.
ואם בנוסף לדרכון יש גם הגבלה על יציאה מהארץ, והתכנית היא להגיע לביקור בישראל, כדאי לטפל בה לפני הטיסה. הפירוט נמצא במאמר על ביטול הגבלת יציאה מהארץ מחו"ל.
כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי ישראלים בחו"ל עם הגבלת דרכון
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בהוצאה לפועל, בחדלות פירעון ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. כשלקוח בחו"ל מגלה הגבלה על הדרכון, העבודה מתחילה בבירור: מאיזה הליך ההגבלה מגיעה, מה מצב התיק, ומה נדרש כדי להסיר אותה.
על בסיס הבירור מגישים את הבקשה המתאימה, לרשם ההוצאה לפועל או לממונה, יחד עם הצעה שמגינה על הנושים: צו תשלומים, הסדר או ערובה. הכול מתנהל מרחוק, בלי שהלקוח צריך להגיע לישראל.
שאלות נפוצות על ביטול הגבלת חידוש דרכון מחו"ל
האם הגבלה על דרכון משאירה אותי בחו"ל בלי מסמך?
לא. גם בהוצאה לפועל וגם בחדלות פירעון, ההגבלה חלה בכפוף לכך שהדרכון או תעודת המעבר יהיו תקפים לצורך שיבה לישראל. ההגבלה מונעת חידוש רגיל של הדרכון, אבל לא את החזרה לישראל.
איך יודעים אם ההגבלה מהוצאה לפועל או מחדלות פירעון?
בהוצאה לפועל, ההגבלה מוטלת בהחלטת רשם בתיק מסוים, אחרי התראה בדואר. בחדלות פירעון, היא חלה מכוח החוק על כל יחיד בתקופת הביניים, מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי. בדיקת התיקים תראה מה המקור.
האם אפשר לבטל את ההגבלה בלי לשלם את כל החוב?
כן. בהוצאה לפועל, הרשם יורה על ביטול ההגבלה אם החייב מקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה, והוא רשאי לבטל גם בנסיבות אחרות, לעתים בתנאי של ערובה. בחדלות פירעון, הממונה רשאי להסיר את ההגבלה או להחיל אותה חלקית.
אפשר להגיש את הבקשה מחו"ל בלי להגיע ללשכה?
כן. חייבים שאינם מיוצגים יכולים להגיש את בקשות החייבים בדואר אלקטרוני או בפקס, למעט בקשה להליך חדלות פירעון, ובקשות דחופות מגישים באזור האישי. חשוב לוודא שהבקשה התקבלה.
מקורות שצוטטו במאמר
- [1] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיפים 7, 66א, 66ב, 66ג ו-66ד, ויקיטקסט · Source Score: 17
- [2] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 142, 143, 161 ו-169, נבו · Source Score: 18
- [3] חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, סעיפים 2, 2א, 6 ו-6א, ויקיטקסט · Source Score: 17
- [4] הגשת בקשות באמצעות דואר אלקטרוני או פקס בהוצאה לפועל, רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 17
- [5] פעולות נוטריוניות ואישורים קונסולריים, משרד החוץ · Source Score: 17
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק ההוצאה לפועל, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחוק הדרכונים בנוסחם המעודכן. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
גיליתם בקונסוליה שיש הגבלה על הדרכון? נבדוק את המקור ונגיש בקשה מרחוק
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
