רוב האנשים חושבים שחדלות פירעון ליחיד היא החלטה של החייב: מי שרוצה מגיש בקשה, ומי שלא, ממשיך להתמודד עם התיקים בהוצאה לפועל. אבל החוק פותח שלוש דלתות להליך, ורק אחת מהן נמצאת בידי החייב. גם נושה רשאי לבקש לפתוח הליך נגד יחיד, וכך גם היועץ המשפטי לממשלה[1]. מי שמקבל במסירה אישית העתק של בקשת נושה מגלה שיש לו 14 ימים לכל היותר להגיש תגובה[2], ושבמקרים מסוימים החוק כבר מניח שהוא חדל פירעון, אלא אם יוכיח אחרת. המדריך מסביר את שלושת המסלולים, את ההבדלים ביניהם, ומה עושים כשההליך נפתח ביוזמה של מישהו אחר.
עיקרי הדברים
- שלושה מבקשים – היחיד עצמו, נושה, או היועץ המשפטי לממשלה כשיש עניין ציבורי.
- בקשת היחיד – מעל 176,923.12 ש"ח לממונה, עד הסכום הזה לרשם ההוצאה לפועל, שמנסה קודם לגבש הסדר תשלומים.
- בקשת נושה – מוגשת לבית המשפט, ובמצבים מסוימים חלה חזקה שהיחיד חדל פירעון. היחיד רשאי לסתור אותה.
- קיבלתם בקשת נושה – תגובה בתוך 14 ימים לכל היותר מהיום שהבקשה הומצאה לכם, או עד 48 שעות לפני דיון שנקבע מוקדם יותר.
שלוש דלתות להליך חדלות פירעון ליחיד
החוק מונה את מי שרשאים לבקש צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד: היחיד, נושה, והיועץ המשפטי לממשלה. הוא גם קובע לאן כל בקשה מוגשת[1]:
| מי מבקש | לאן מגישים |
|---|---|
| היחיד, חובות מעל 176,923.12 ש"ח | הממונה על הליכי חדלות פירעון |
| היחיד, חובות עד 176,923.12 ש"ח | רשם ההוצאה לפועל |
| נושה | בית המשפט |
| היועץ המשפטי לממשלה | בית המשפט |
מה משותף לכולן? כל הדלתות מובילות לאותו צו לפתיחת הליכים, ואחריו לאותו מבנה: תקופת ביניים, בדיקה של המצב הכלכלי, צו לשיקום כלכלי ובסופו הפטר. ההבדל הוא בדרך: מי יוזם, מי מחליט, כמה זמן זה לוקח, ומה מצופה מהיחיד בשלב הראשון. איך ההליך נראה ביום-יום, אחרי שהצו ניתן, מוסבר במדריך על פשיטת רגל של אדם פרטי.
הדלת הראשונה: בקשת היחיד לממונה
יחיד שסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש"ח רשאי להגיש לממונה בקשה, אם הוא נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע כדי למנוע את חדלות פירעונו. לבקשה הוא מצרף תצהיר, דוח מפורט על השנתיים שקדמו להגשה, וכתב ויתור על סודיות[1]. הבקשה מוגשת לממונה במחוז שבו היחיד מתגורר, או שבו נמצא מקום עסקו העיקרי או נכסיו, ואפשר להגיש אותה גם באופן מקוון[3]. מי עומד בתנאים, ואילו חובות נספרים בסכום, מפורט במאמר מי זכאי לפשיטת רגל.
היתרון של הדלת הזו הוא המהירות והוודאות. מצא הממונה שהתנאים מתקיימים, הוא ייתן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה. אם חסר לו מידע, הוא רשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן לדיון, ואז ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון[1]. כשנקבע דיון כזה, הממונה שולח ליחיד הזמנה לא יאוחר מ-14 ימים לפני המועד[2].
ומה קורה אחרי הצו? הממונה מפרסם הודעה על מתן הצו, ושולח העתק ממנו ליחיד ולנושים שפרטיהם ידועים לו. מי שרואה עצמו נפגע מהצו רשאי לבקש מבית המשפט לבטל אותו, בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה[1].
הדלת השנייה: המסלול בהוצאה לפועל
יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 176,923.12 ש"ח פותח בהליך אצל רשם ההוצאה לפועל, בתנאי שהוא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע אותה. בקשה רגילה דורשת חובות מעל 58,974.37 ש"ח, ומתחת לסכום הזה הרשם רשאי לתת צו רק אם מצא טעמים מיוחדים, ובכלל זה הליכים לפי פקודת המסים (גבייה)[1]. יש גם דרך כניסה נוספת: הודעת חייב לרשם שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק נחשבת, בתנאים שבחוק, כבקשה לצו לפתיחת הליכים[5].
המסלול הזה שונה במבנה שלו. לפני צו, הוא מנסה להגיע להסדר:
- החלטה על ישיבה – מצא הרשם שהתנאים מתקיימים, הוא יורה בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים.
- הישיבה – מתקיימת בתוך 30 ימים מההחלטה, בניהול נציג הרשם. היחיד חייב להתייצב ולשתף פעולה.
- הסדר מוסכם – אם היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר מסכימים, ההסדר מחייב אותם, והרשם משהה את ההליכים או סוגר את התיקים שההסדר חל עליהם.
- הסדר באין הסכמה – אם לא כולם הסכימו, ההסדר יכול לעבור לאסיפת נושים לפני הרשם. הוא מאושר אם תמכו בו רוב המצביעים מקרב הנושים בחובות הוצאה לפועל, שלהם יחד שלושה רבעים לפחות מהחובות האלה, וכל הנושים בחובות אחרים, ואם הרשם אישר אותו.
- אין הסדר – הרשם נותן צו לפתיחת הליכים, וההליך ממשיך לפי החוק[1].
שתי הגנות חשובות בשלב הזה: הרשם לא יאשר הסדר אם התמורה לנושה שלא תמך בו נמוכה ממה שהיה מקבל בצו לשיקום כלכלי, והסדר תשלומים אינו יכול לפטור את היחיד מחובות שאינם בני הפטר[1]. רשות האכיפה והגבייה מפרסמת מדריך להגשת בקשה במסלול הזה[4], ופירוט נוסף נמצא במאמר על חדלות פירעון בהוצאה לפועל.
הדלת השלישית: בקשת נושה וחזקת חדלות פירעון
נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים, אם היחיד נמצא בחדלות פירעון. נושה של חוב שעוד לא הגיע מועד פירעונו רשאי לעשות זאת רק במצבים מיוחדים, למשל כשהיחיד פועל להונות את נושיו או להבריח נכסים[1]. איך הנושה מוכיח שהיחיד חדל פירעון, כשאין לו גישה לחשבונות שלו? כאן נכנסת חזקת חדלות הפירעון.
📌 ארבעה מצבים שבהם החוק מניח שהיחיד חדל פירעון
- דרישת תשלום – הנושה מסר דרישה בטופס שקבע השר, לחוב מעל 88,461.56 ש"ח, והחוב לא שולם בתוך 45 ימים. בתנאי שאין מחלוקת בתום לב על החוב, ושהבקשה הוגשה בתוך שלושה חודשים מהדרישה.
- אזהרה בהוצאה לפועל – או דרישה לפי פקודת המסים (גבייה), לחוב מעל 88,461.56 ש"ח, שלא שולם בתוך התקופה שנקבעה.
- פסק דין – שמחייב תשלום מעל 88,461.56 ש"ח ולא קוים בתוך 30 ימים.
- פסק דין של בית הדין לעבודה – שמחייב תשלום מעל 11,794.87 ש"ח ולא קוים בתוך 30 ימים[1].
שימו לב לשני פרטים. ראשית, לצורך הסכום אפשר לצרף כמה חובות, של אותו נושה או של כמה נושים. שנית, חזקת חדלות הפירעון ניתנת לסתירה בידי היחיד, אם הוכיח שאי-תשלום החוב אינו נובע מחדלות פירעונו. ובבקשה שמתבססת על החזקה, הנושה צריך לפרט אילו הליכי גבייה נקט, ולמה אין בהם די כדי לגבות את החוב[1].
גם לטכניקה יש כללים. דרישת התשלום נערכת לפי טופס 8 ומומצאת ליחיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית. הבקשה לבית המשפט נערכת לפי טופס 9, עם אסמכתאות, והעתק ממנה ומהמסמכים מומצא ליחיד במסירה אישית ולממונה[2].
קיבלתם בקשת נושה: מה עושים עכשיו
נניח שקיבלתם במסירה אישית מעטפה: ספק של העסק שנסגר לפני שנה מבקש מבית המשפט לפתוח נגדכם הליך חדלות פירעון. לפעמים זה בדיוק הפתרון שחיפשתם, ולפעמים זה מהלך לחץ של נושה אחד. כך או כך, המועדים קצרים.
לפני שבוחרים איך להגיב, כדאי להבין באיזה מצב אתם. יש מצבים שבהם בקשת הנושה היא דווקא הזדמנות: אם החובות באמת גדולים מהיכולת, צו לפתיחת הליכים מקפיא את ההליכים נגדכם[1] ומאפשר תכנית אחת מול כל הנושים, במקום מאבק נפרד בכל תיק. במצב כזה, לעיתים נכון לא להילחם בצו אלא להתכונן אליו. ויש מצבים הפוכים: חוב שנמצא במחלוקת אמיתית, או נושה שמשתמש בבקשה כאמצעי לחץ במקום לגבות את החוב בדרך הרגילה. אז התגובה צריכה להראות את זה, עם מסמכים.
⚠️ עצור – המועדים בבקשת נושה
- תגובת היחיד – בתוך 14 ימים לכל היותר מהיום שהבקשה הומצאה לכם.
- דיון מוקדם – אם בית המשפט קבע דיון לפני כן, התגובה מוגשת לא יאוחר מ-48 שעות לפני הדיון.
- תשובת הנושה – בתוך 7 ימים לכל היותר מהיום שהומצאה לו התגובה.
- התנגדות של אחרים – מי שעלול להיפגע מהצו רשאי להגיש התנגדות בתוך 14 ימים מהיום שנודע לו על הבקשה[2].
מה כדאי לבדוק בתגובה? קודם כל, אם התנאים של החזקה באמת מתקיימים: האם הסכום עובר את הרף, האם הדרישה נשלחה בטופס ובדרך הנכונה, האם הבקשה הוגשה בזמן, והאם יש מחלוקת אמיתית על החוב. שנית, אם אפשר להוכיח שאי-התשלום אינו נובע מחדלות פירעון. לתגובה מצרפים מסמכים וראיות, והעובדות בה מאומתות בתצהיר[2].
יש לכם גם טענות רחבות יותר. בית המשפט רשאי לדחות בקשת נושה אם מצא שמתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות לשקם אתכם כלכלית, ולשם כך הוא בוחן, בין השאר, אם הדחייה תפגע בנושים ומה היכולת הכלכלית הכוללת שלכם. ואם שוכנע שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב, הוא רשאי לחייב את הנושה בהוצאות, ואף בכפל הוצאות[1].
ומה אם תסדירו את החוב מול אותו נושה? נושה רשאי לחזור בו מבקשתו, אבל רק באישור בית המשפט. ואם חזר בו או זנח את הבקשה, בית המשפט רשאי, לבקשת נושה אחר שרשאי להגיש בקשה כזו, להורות על חילופי המבקשים ולהמשיך את הדיון[2]. כלומר, תשלום לנושה אחד לא תמיד סוגר את העניין.
עוד לפני ההחלטה, בית המשפט רשאי, לבקשת נושה או לבקשת היחיד, לתת סעד זמני: למשל, איסור על עסקאות מסוימות, או איסור לפרוע חובות עבר והקפאת הליכים. כשניתן סעד מהסוג השני, בית המשפט ממנה נאמן זמני, וחלות על היחיד ההגבלות של תקופת הביניים, אלא אם הורה שהגבלה מסוימת לא תחול[1]. ואם ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת הנושה, היחיד מגיש לנאמן בתוך 21 ימים דוח על מצבו הכלכלי בשנתיים שקדמו להגשתו[1].
בקשת היועץ המשפטי לממשלה: הדלת הנדירה
הדלת השלישית שמוזכרת בחוק, מלבד היחיד והנושה, היא היועץ המשפטי לממשלה. הוא רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם מצא שיש בכך עניין ציבורי, ועל בקשה כזו חלות ההוראות שחלות על בקשת נושה[1]. מדובר במסלול חריג, שהחוק אינו מפרט את המצבים שבהם ייעשה בו שימוש. לרוב היחידים הוא לא רלוונטי, אבל חשוב לדעת שהוא קיים, ושגם בו חלים אותם כללים של תגובה והתנגדות.
ההבדלים בפועל בין המסלולים
| נושא | בקשת יחיד | בקשת נושה |
|---|---|---|
| מי מחליט | הממונה, או רשם ההוצאה לפועל בחובות נמוכים | בית המשפט, אחרי דיון |
| הדוח על השנתיים | מצורף לבקשה | מוגש לנאמן בתוך 21 ימים מהצו |
| זמן להחלטה | 30 ימים אצל הממונה. אצל הרשם, ישיבת הסדר בתוך כחודשיים לכל היותר | "בהקדם האפשרי" אחרי דיון |
| שליטה בעיתוי | אצל היחיד | אצל הנושה |
השורה האחרונה היא אולי החשובה ביותר. מי שיודע שהוא בחדלות פירעון, ושיש לו נושה גדול שעלול לפעול, מרוויח לא מעט מכך שהוא בוחר בעצמו את העיתוי: הוא מגיש בקשה מסודרת, עם דוח שהכין בזמן, במקום להגיב בלחץ של 14 ימים. ולמי שמעדיף לנסות לסגור את החובות בלי הליך מלא, החוק שומר גם את האפשרות להגיש הסדר חוב לפי החלק הייעודי בחוק, גם במסלול ההוצאה לפועל[1].
כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי הליכי חדלות פירעון ליחיד
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. בבקשת יחיד, העבודה מתחילה בבחירת הדלת הנכונה: ממונה או הוצאה לפועל, הליך או הסדר.
כשמגיעה בקשת נושה, הזמן קצר יותר. אנחנו בודקים אם התנאים של החזקה מתקיימים, מגבשים תגובה בתוך המועד, ובוחנים יחד עם הלקוח אם נכון להתנגד לצו או דווקא לנצל אותו כדי להגיע להליך מסודר.
שאלות נפוצות על חדלות פירעון ליחיד
האם נושה יכול לפתוח נגדי הליך חדלות פירעון?
כן. נושה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לצו לפתיחת הליכים אם היחיד נמצא בחדלות פירעון. במצבים מסוימים, למשל דרישת תשלום לחוב מעל 88,461.56 ש"ח שלא שולם בתוך 45 ימים, חלה חזקה שהיחיד חדל פירעון. היחיד רשאי לסתור אותה.
כמה זמן יש לי להגיב לבקשת נושה?
לפי התקנות, היחיד מגיש תגובה בתוך 14 ימים לכל היותר מהיום שהבקשה הומצאה לו. אם בית המשפט קבע דיון במועד מוקדם יותר, התגובה מוגשת לא יאוחר מ-48 שעות לפני הדיון.
מה ההבדל בין חדלות פירעון בהוצאה לפועל להליך אצל הממונה?
ההבדל העיקרי הוא בסכום ובמבנה. בחובות עד 176,923.12 ש"ח מגישים לרשם ההוצאה לפועל, שמזמן קודם ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ונותן צו רק אם לא גובש הסדר. בחובות גבוהים יותר מגישים לממונה, שנותן צו בתוך 30 ימים אם התנאים מתקיימים.
אפשר לבטל צו לפתיחת הליכים?
כן. מי שרואה עצמו נפגע מצו שנתן הממונה רשאי לבקש מבית המשפט לבטל אותו בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה על הצו. בצו שנתן רשם ההוצאה לפועל במסלול לחובות נמוכים, הבקשה מוגשת לרשם, באותו מועד של 45 ימים.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 102-119, 121, 186-200) – נבו · Source Score: 17
- [2] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (תקנות 71, 78-83) – נבו · Source Score: 17
- [3] הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון – הממונה על הליכי חדלות פירעון · Source Score: 22
- [4] מדריך להגשת בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 14
- [5] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (סעיף 7א2) – ויקיטקסט · Source Score: 17
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ותקנותיו בנוסחם המעודכן, כולל הסכומים המעודכנים בחוק. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
קיבלתם בקשת נושה, או שוקלים להגיש בעצמכם? נבחר יחד את הדרך
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
