הסדר חובות מארה"ב

ישראלים רבים שגרים בארה"ב מניחים שהליך פשיטת רגל שם יסגור גם את החובות שהשאירו בישראל. אבל החוק הישראלי לא קובע שהליך זר חל כאן מעצמו. הוא קובע מנגנון של הכרה בהליך זר, ובקשה להכרה מגיש בעל התפקיד שמונה בהליך הזר, ולא החייב עצמו^[1]. וגם בכיוון ההפוך: נושה אמריקאי שזכה בפסק דין בארה"ב לא יכול לפתוח איתו תיק הוצאה לפועל בישראל, כי פסק חוץ נאכף בישראל רק לפי חוק אכיפת פסקי חוץ^[2]. מי שיש לו חובות בשתי המדינות צריך להבין את שני הגשרים האלה, כי בלעדיהם, כל מדינה מטפלת רק בחובות שלה.

שני חובות, שתי מדינות

נניח ישראלי שעבר לניו ג'רזי לפני שלוש שנים. בישראל השאיר הלוואה בנקאית ותיק הוצאה לפועל של חברת אשראי. בארה"ב צבר חובות חדשים: כרטיסי אשראי מקומיים והלוואה לרכב. עכשיו הוא שוקל הליך חדלות פירעון, ושואל שאלה פשוטה: אם יעבור הליך באחת המדינות, מה יקרה לחובות במדינה האחרת?

התשובה תלויה בכיוון. מה שקורה לחובות האמריקאיים בהליך שמתנהל בארה"ב נקבע לפי הדין האמריקאי, וזה מחוץ לתחום המאמר הזה. אבל השאלה מה קורה בישראל, לחובות הישראליים ולנושים הישראליים, מוסדרת בדין הישראלי, ובעיקר בשני חוקים: חלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שעוסק בהליכי חדלות פירעון בין-לאומיים, וחוק אכיפת פסקי חוץ.

הכרה בהליך זר בישראל

חוק חדלות פירעון מגדיר "הליך זר" כהליך שיפוטי או מינהלי במדינה זרה, לפי דין שעניינו חדלות פירעון, שבו מוסדרים יחסי החייב עם נושיו במאוחד, ונכסיו וענייניו נתונים לאחריות או לפיקוח של רשות מוסמכת זרה. "בעל תפקיד זר" הוא מי שהוסמך בהליך הזר לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב^[1].

החוק מבחין בין שני סוגים. הליך זר עיקרי הוא הליך שמתנהל במדינה שבה נמצא מרכז העניינים של החייב, ולגבי יחיד, רואים את מקום מגוריו כמרכז העניינים, אלא אם הוכח אחרת. הליך זר משני הוא הליך במדינה שבה לחייב יש פעילות כלכלית מתמשכת שכרוכה בהעסקת עובדים. לישראלי שגר בניו ג'רזי, הליך שמתנהל בארה"ב יהיה בדרך כלל הליך זר עיקרי.

ומי מבקש את ההכרה? לפי החוק, בעל תפקיד זר רשאי להגיש לבית המשפט בקשה להכרה בהליך הזר, ומצרף לה תצהיר על כל ההליכים הזרים הידועים לו ואת ההחלטה על פתיחת ההליך ועל מינויו, או אישור או ראיה אחרת לכך^[1]. בית המשפט מכיר בהליך אם שוכנע שמדובר בהליך זר עיקרי או משני, ושהמבקש הוא בעל תפקיד זר, ונותן את החלטתו בהקדם.

גם לפני ההחלטה אפשר לקבל הגנה. אחרי שהוגשה בקשת הכרה, בית המשפט רשאי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת צו זמני, למשל השהיה של הליכים, אלא אם הסעד עלול לפגוע בניהול ההליך הזר העיקרי. ובעל התפקיד הזר רשאי גם להגיש בעצמו בקשה לצו לפתיחת הליכים בישראל, אם מתקיימים התנאים שבהם נושה רשאי להגיש בקשה כזו, ולהיות צד להליכי חדלות פירעון בישראל אם בית המשפט הכיר בהליך הזר^[1].

מה ההכרה עושה, ומה היא לא עושה

כשבית המשפט מכיר בהליך זר עיקרי, הוא מורה על שני סעדים: השהיית פירעון חובות העבר של החייב והקפאת ההליכים נגדו, והשהיית כל העברה או שעבוד של זכות בנכס של החייב. ההשהיה וההקפאה חלות בהיקף ולתקופה שהיו חלים אילו ניתן צו לפתיחת הליכים בישראל^[1].

מעבר לכך, בית המשפט רשאי, לבקשת בעל התפקיד הזר, לתת כל סעד שנדרש להגנה על הנושים או על ערך הנכסים: להסמיך את בעל התפקיד לנהל את נכסי החייב בישראל, להורות על חקירה ומסירת מידע, ובתנאים מסוימים גם להסמיך אותו לממש את הנכסים בישראל ולחלק אותם, אם שוכנע שאין בכך פגיעה בנושים בישראל. אלה סעדים שבשיקול דעת, ובית המשפט נותן אותם רק אם שוכנע שההחלטה מגינה כראוי על כלל הנושים, על החייב ועל בעלי עניין אחרים.

ויש סייג חשוב. בית המשפט רשאי להימנע מהכרה או ממתן סעד אם יש בכך פגיעה בתקנת הציבור, או אם הוכח שההליך הזר התנהל במרמה, או שהאפשרות שניתנה לחייב לטעון את טענותיו בהליך הזר לא היתה סבירה^[1]. ובשורה התחתונה: החוק לא קובע שהפטר שניתן בחו"ל חל בישראל באופן אוטומטי. מה שקורה לחובות הישראליים תלוי בהכרה, בסעדים שבית המשפט ייתן, ובהליכים שיתנהלו בישראל.

כשיש הליכים בשתי המדינות

לפעמים מתנהלים הליכים במקביל: הליך בארה"ב, והליך חדלות פירעון בישראל. החוק מסדיר גם את זה. אם בית המשפט הכיר בהליך זר עיקרי, הליכי חדלות פירעון בישראל ייפתחו רק אם לחייב יש נכסים בישראל, והם יוגבלו לנכסים האלה, או לנכסים אחרים כפי שיורה בית המשפט לשם תיאום בין ההליכים^[1]. ההכרה גם יוצרת חזקה, שניתנת לסתירה, שהחייב נמצא בחדלות פירעון.

ומה עם נושים שמקבלים כסף בשני המקומות? כאן חל כלל של שוויון. נושה שחלק מחובו נפרע בהליך הזר לא יקבל תשלום על אותו חוב בחלוקה בישראל, כל עוד השיעור שנפרע לנושים אחרים באותה דרגה קטן מהשיעור שהוא כבר קיבל בחו"ל. ונושים זרים, מצדם, נהנים בישראל ממעמד ומזכויות זהים לאלה של נושים ישראליים, לעניין פתיחה בהליכים והשתתפות בהם^[1].

הכלל הזה עובד גם בכיוון ההפוך. אם נפתח הליך חדלות פירעון בישראל, נושה אמריקאי זכאי להשתתף בו כמו כל נושה. כשהחוק מחייב ליידע את הנושים על החלטה בהליך, כל נושה זר מקבל הודעה פרטנית, אלא אם נקבעה דרך אחרת שמתאימה לנסיבות. ההודעה על צו לפתיחת הליכים לנושה זר כוללת גם את המועד להגשת תביעת חוב ואת הכתובת להגשתה. לכן, מי שמנהל הליך בישראל צריך לכלול ברשימת הנושים גם את הנושים בארה"ב, עם הכתובות שלהם.

פסק דין אמריקאי בישראל

הצד השני של המטבע הוא נושה אמריקאי שרוצה לגבות בישראל. חוק אכיפת פסקי חוץ קובע כלל ברור: פסק חוץ לא ייאכף בישראל אלא לפי החוק הזה^[2]. בית משפט בישראל רשאי להכריז על פסק חוץ כפסק אכיף אם התקיימו בו ארבעה תנאים:

• סמכות: הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים לתת אותו.
• סופיות: הפסק אינו ניתן עוד לערעור.
• אכיפות: החיוב בו ניתן לאכיפה לפי הדין בישראל, ותוכנו אינו סותר את תקנת הציבור.
• ביצוע: הפסק בר-ביצוע במדינה שבה ניתן.

יש גם תנאי של הדדיות: פסק לא יוכרז אכיף אם ניתן במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי משפט ישראליים, אלא לבקשת היועץ המשפטי לממשלה. ויש מגבלת זמן: בית המשפט לא ייזקק לבקשת אכיפה שהוגשה יותר מחמש שנים מיום מתן הפסק, אלא אם הוסכם על תקופה אחרת בין ישראל למדינה שבה ניתן הפסק, או שיש סיבות מיוחדות לאיחור^[2].

לחייב יש גם הגנות. פסק חוץ לא יוכרז אכיף אם הוכח שהושג במרמה, שהאפשרות שניתנה לנתבע לטעון ולהביא ראיות לא היתה סבירה, שבית המשפט הזר לא היה מוסמך לפי כללי המשפט הבין-לאומי הפרטי החלים בישראל, שהפסק נוגד פסק אחר שעדיין בתוקף, או שבעת הגשת התביעה בחו"ל כבר התנהל באותו עניין הליך בישראל. אבל אם הפסק הוכרז אכיף, דינו לעניין הוצאה לפועל כדין פסק ישראלי, וחיוב במטבע חוץ מקוים בשקלים לפי שער החליפין ביום התשלום^[2].

פרט אחד שחשוב לדעת מראש: מי שהתייצב בבית המשפט הזר רק כדי לכפור בסמכותו, לבקש להעביר את הסכסוך לבוררות או למדינה אחרת, או להגן על נכסיו מתפיסה, לא ייחשב בגלל זה בלבד כמי שהסכים לסמכות בית המשפט הזר^[2]. כלומר, אפשר להתגונן בהליך בארה"ב בלי לוותר מראש על טענת חוסר הסמכות בישראל, בתנאי שהטענות לגופו של עניין הועלו לפני ההחלטה הסופית בשאלת הסמכות.

חובות ישראליים כשגרים בארה"ב

ומה אם אין הליך בארה"ב, והשאלה היא רק איך מטפלים בחובות הישראליים? כאן יש שתי דרכים. הראשונה היא הסדר מול הנושים הישראליים, שאפשר לנהל מרחוק. השנייה היא הליך חדלות פירעון בישראל. אבל הליך כזה לגבי יחיד ייפתח רק אם מרכז חייו היה בישראל במועד הגשת הבקשה או בששת החודשים שקדמו לו, או אם במועד הבקשה יש לו נכסים בישראל או שהוא מנהל בה עסקים^[1]. איך בוחנים את מבחן הזיקה הזה בפועל, ומה עושים כשהוא לא מתקיים, מוסבר במאמר על הסדר חובות מאירופה.

בינתיים, התיקים בישראל לא עומדים במקום. חוק ההוצאה לפועל מאפשר להטיל על חייב הגבלות, ובהן הגבלה על יציאה מהארץ והגבלה על קבלה או חידוש של דרכון^[3]. ההגבלה על הדרכון כפופה לתנאי שהוא יישאר תקף לצורך שיבה לישראל, ושתי ההגבלות לא יוטלו אם הרשם שוכנע שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה התלוי בו. רשם ההוצאה לפועל גם שוקל, לפני שהוא מטיל הגבלה, את הפגיעה בחייב ואת ההליכים האחרים שננקטו לגביית החוב. מי שגר בחו"ל עלול לגלות את ההגבלה רק כשהוא מגיע לביקור, או כשהוא מנסה לחדש דרכון. מה אפשר לעשות במצב כזה מוסבר במאמר על ביטול הגבלת יציאה מהארץ מחו"ל.

מה עושים, צעד אחר צעד

הניהול המעשי של תיקים בישראל מחו"ל, כולל קבלת מסמכים, הגשת בקשות וייפוי כוח, מוסבר בהרחבה במאמר על הסדר חובות מקנדה, והעקרונות שם חלים גם על מי שגר בארה"ב.

כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי ישראלים בארה"ב עם חובות בישראל

עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהסדרי חוב ובהוצאה לפועל, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. כשהלקוח גר בארה"ב, העבודה מתחילה במיפוי של החובות והתיקים בישראל, ובבדיקה אם מתנהל או צפוי להתנהל הליך בארה"ב.

על בסיס המיפוי בוחרים דרך: הסדר מול הנושים הישראליים, הליך חדלות פירעון בישראל כשמתקיימת זיקה, או טיפול בתיקים בישראל לצד הליך שמתנהל בחו"ל. הכול מתנהל מרחוק, בלי שהלקוח צריך להגיע לישראל.

שאלות נפוצות על הסדר חובות מארה"ב

האם פשיטת רגל בארה"ב מוחקת את החובות שלי בישראל?

החוק הישראלי לא קובע שהליך זר חל בישראל באופן אוטומטי. הוא קובע מנגנון של הכרה בהליך זר, שמגיש בעל התפקיד שמונה בהליך הזר. הכרה בהליך זר עיקרי מביאה להשהיית פירעון החובות ולהקפאת ההליכים בישראל, וסעדים נוספים ניתנים לפי שיקול דעת בית המשפט.

האם נושה אמריקאי יכול לגבות ממני בישראל?

כן, אבל רק אחרי שבית משפט בישראל הכריז על פסק הדין האמריקאי כפסק אכיף, לפי חוק אכיפת פסקי חוץ. לשם כך נדרשים, בין השאר, סופיות, סמכות ואכיפות, ובדרך כלל הבקשה מוגשת בתוך חמש שנים מיום מתן הפסק.

אפשר לפתוח הליך חדלות פירעון בישראל כשאני גר בארה"ב?

רק אם מרכז החיים היה בישראל במועד הגשת הבקשה או בששת החודשים שלפניה, או אם במועד הבקשה יש נכסים בישראל או עסקים שמתנהלים בה. אם המבחן לא מתקיים, אפשר לנסות הסדר מול הנושים הישראליים.

מה קורה לתיקי ההוצאה לפועל שלי בישראל בזמן שאני בחו"ל?

הם ממשיכים להתנהל, והחוב ממשיך לצבור ריבית. בתיקים אפשר להטיל הגבלות, ובהן הגבלה על יציאה מהארץ ועל חידוש דרכון, שמתגלות לפעמים רק בביקור בישראל או בבקשה לחדש דרכון.

מקורות שצוטטו במאמר

• [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיף 101 וחלק ט', סעיפים 293 עד 316, נבו · Source Score: 18
• [2] חוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, סעיפים 2 עד 6 ו-10, ויקיטקסט · Source Score: 17
• [3] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיף 66א, ויקיטקסט · Source Score: 17
• [4] פעולות נוטריוניות ואישורים קונסולריים, משרד החוץ · Source Score: 17

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וחוק אכיפת פסקי חוץ בנוסחם המעודכן. המאמר עוסק בדין הישראלי בלבד, ואינו מתאר את הדין בארצות הברית. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.