ביטול הגבלת יציאה מהארץ מחו"ל

הרבה ישראלים שגרים בחו"ל ויש להם תיק פתוח בישראל מניחים שביקור קצר, לחתונה או לחג, לא יזיז שום דבר. מה שרובם לא יודעים הוא שהכניסה לישראל עצמה יכולה להפעיל את התיק. רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה ובתנאים שבחוק, להורות לרשות האוכלוסין וההגירה לעדכן אותו כשהחייב נכנס לישראל^[1]. ומשם הדרך לבקשה לעיכוב יציאה מהארץ קצרה. מי שמגלה את העיכוב רק בבדיקת הגבולות, בדרך חזרה לעבודה ולמשפחה בחו"ל, מגלה אותו ברגע הכי פחות נוח. המאמר הזה מסביר אילו סוגי עיכוב יציאה קיימים, מאיזה הליך כל אחד מגיע, ומה אפשר לסדר מחו"ל לפני הטיסה.

"רק שבוע בארץ": ההנחה שעולה ביוקר

נניח ישראלי שגר בלונדון כבר ארבע שנים. נשאר לו בישראל תיק הוצאה לפועל על הלוואה ישנה, שהוא מתכוון "לסגור מתישהו". אחותו מתחתנת בחודש הבא, והוא מזמין טיסה לשבוע. במשרד בלונדון מחכים לו בעוד עשרה ימים. מה יכול להשתבש?

הרבה, אם לא מתכוננים. בתיק הוצאה לפועל יש שני כלים שונים שיכולים לעכב את היציאה, ובהליך חדלות פירעון יש הגבלה שחלה מעצמה. ולפעמים יש גם שילוב: תיק הוצאה לפועל ישן, לצד חובות חדשים שעוד לא הגיעו ללשכה. ההבדלים ביניהם קובעים אם הוא בכלל בסיכון, ומה אפשר לעשות כדי להוריד את הסיכון לפני שהוא עולה למטוס.

הכניסה לישראל יכולה להפעיל את התיק

הנקודה הראשונה שרבים לא מכירים היא שזוכה לא צריך "לתפוס" את החייב בשדה. חוק ההוצאה לפועל קובע שאם הרשם סבר, על יסוד בקשת הזוכה, שאי אפשר לנקוט הליכי גבייה מפני שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל. לשם כך נדרשים שני תנאים: שחלפו 45 ימים מהמצאת האזהרה בהמצאה מלאה, ושהחייב נחשב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו. אם התקבל עדכון כזה, הרשם רשאי להודיע עליו לזוכה^[1].

במילים אחרות, מי שתיקו עומד בתנאים האלה עלול לגלות שהזוכה יודע על הביקור עוד לפני החתונה, ויכול לבקש צעדים בזמן שהחייב בארץ. לכן, השאלה הראשונה שכדאי לברר מחו"ל היא לא רק "האם יש לי תיק", אלא "באיזה מצב הוא נמצא".

ויש לחוק כלי נוסף שקשור לשהייה בחו"ל, כבר בשלב המסירה. אם הרשם סבר, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, שאי אפשר להמציא אזהרה לחייב כי נראה שהוא נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור מידע על יציאות החייב מישראל וכניסותיו אליה, או עדכון על כניסתו. המידע נמסר לרשם בלבד, והוא רשאי להודיע לזוכה אם החייב נמצא בישראל^[1]. כלומר, גם תיק שבו האזהרה עוד לא הגיעה ליעדה יכול להתעורר בזמן הביקור.

שני סוגי עיכוב יציאה בהוצאה לפועל

הסוג הראשון הוא צו עיכוב יציאה לפי סעיף 14. אם לרשם ההוצאה לפועל יש יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, הוא רשאי לצוות על עיכוב יציאתו ועל הפקדת הדרכון. החייב שמסרב להפקיד את הדרכון עלול להיעצר עד להפקדה, אבל לא יותר משבעה ימים. ויש לצו הזה שלוש מגבלות חשובות^[1]:

• רף כספי: הרשם לא יצווה כך אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ-50,000 ש"ח.
• צו תשלומים: אם ניתן צו תשלומים והחייב מקיים אותו, הרשם לא יצווה על עיכוב יציאה, אלא אם שוכנע שהיציאה עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.
• ערובה במקום עיכוב: הרשם רשאי להתנות את היציאה במתן ערובה במקום לעכב אותה.

הסוג השני הוא הגבלת יציאה לפי סעיף 66א, שמוטלת על חייב שנחשב כבעל יכולת המשתמט מתשלום. היא מוטלת רק בתנאים שבחוק, ובהם שחלפו שישה חודשים מהמצאת האזהרה בהמצאה מלאה והחוב עולה על 2,500 ש"ח, או שנה והחוב עולה על 500 ש"ח. היא נכנסת לתוקף רק 30 ימים אחרי התראה בדואר, ולא תוטל אם הרשם שוכנע שהיציאה דרושה מטעמי בריאות של החייב או של בן משפחה התלוי בו^[1]. וחשוב לדעת: הגבלות כאלה לא יינקטו אלא אם החייב התייצב בפני הרשם, או שהאזהרה הומצאה לו בהמצאה מלאה.

ההתראה שלפני כניסת ההגבלה לתוקף מפרטת גם את הדרך למנוע אותה: לפרוע את החוב, או להתייצב לחקירת יכולת ולשכנע את הרשם שאינכם משתמטים מתשלום^[1]. מי שגר בחו"ל ולא קיבל את ההתראה, מפספס את החלון הזה, ומגלה את ההגבלה רק כשהיא כבר בתוקף. ויש עוד פרט שכדאי להכיר: הגבלה שבוטלה בגלל עמידה בצו תשלומים או בהסכם, יכולה לחזור אם התשלומים נפסקים, והפעם בלי התראה נוספת.

ובהליך חדלות פירעון

מי שנמצא בהליך חדלות פירעון נמצא במצב אחר. בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים ועד מתן צו לשיקום כלכלי, עיכוב יציאה מהארץ חל על היחיד מכוח החוק, לצד הגבלה על הדרכון ועל כרטיסי חיוב^[2]. לא צריך בקשה של נושה ולא החלטה של רשם: ההגבלה פשוט חלה. אחרי תקופת הביניים התמונה משתנה. בצו לשיקום כלכלי, בית המשפט קובע הגבלות רק אם מצא שהן נחוצות להגנה על הנושים או כדי למנוע מהיחיד להגדיל את חובותיו^[2], כך שמי שנמצא כבר בשלב תכנית התשלומים לא בהכרח מוגבל ביציאה.

הכתובת להסרה היא הממונה. הממונה רשאי, מיוזמתו או לבקשת הנאמן או היחיד, ואחרי שנתן לנושים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להסיר הגבלה או לקבוע שתחול באופן חלקי, למשל לנסיעה מוגדרת, ולהתנות זאת בתנאים, ובהם ערבות. ואם ההסרה נחוצה באופן מיידי, הוא רשאי להסיר אותה לתקופה שיקבע גם בלי לשמוע קודם את הנושים^[2].

ויש גם סמכות נפרדת לבית המשפט: לצוות על עיכוב יציאה של חייב שמתנהלים לגביו הליכי חדלות פירעון, אם יש יסוד סביר להניח שהוא עומד לצאת ושהיציאה עלולה לסכל את פירעון החובות או לפגוע בחקירת מצבו הכלכלי. לגבי תושב חוץ, החוק מוסיף מגבלה: עיכוב כזה יינתן רק בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו^[2]. בית המשפט רשאי לתת צו כזה גם במעמד צד אחד, אם שוכנע שדחיית הדיון תסכל את מתן הצו, אבל אז עליו לקיים דיון במעמד הצדדים בהקדם, ולא יאוחר מ-14 ימים. ובמקום לעכב את היציאה, הוא רשאי להתנות אותה בערובה.

מה מסדרים מחו"ל, לפני הטיסה

החדשות הטובות הן שאת רוב הצעדים אפשר לעשות מרחוק, ועדיף לעשות אותם שבועות לפני הנסיעה.

נחזור לישראלי מלונדון. אם הוא מתחיל לטפל בעניין חודש או חודשיים לפני הטיסה, יש לו זמן לבדוק את התיקים, להגיש בקשה, לקבל החלטה ולוודא שהיא נקלטה. אם הוא מתחיל שבוע לפני, כל עיכוב קטן בלשכה הופך לסיכון אמיתי. הכלים שהחוק נותן ברורים: הרשם רשאי לבטל צו עיכוב יציאה, מיוזמתו או לבקשת החייב, אם מצא שהיציאה היא למטרה מוצדקת, ורשאי להתנות את הביטול בערובה. הגבלה לפי סעיף 66א מבוטלת אם החוב נפרע, הרשם רשאי לבטל אותה, והוא יורה על ביטולה אם החייב מקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה^[1].

לעניין הגשה: לפי רשות האכיפה והגבייה, חייבים שאינם מיוצגים יכולים להגיש את בקשות החייבים בדואר אלקטרוני או בפקס, למעט בקשה להליך חדלות פירעון, אבל בקשות דחופות מגישים באזור האישי, ובמקביל מעדכנים את הלשכה בטופס פנייה מקוון. בקשה שמוגשת באזור האישי נקלטת מיד, ובקשה בפקס או בדואר אלקטרוני מוקלדת בתוך 24 שעות^[3]. ואת הלשכה עצמה אפשר להשיג בכמה ערוצים^[4].

ונקודה אחת שכדאי לזכור לפני כל הגשה: לפי החוק, חייב שהגיש בקשה בתיק נחשב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום ההגשה^[1]. לכן הבקשה לביטול צריכה להגיע יחד עם תכנית, ולא כצעד בודד. אם גם הדרכון מוגבל, הדרך לטפל בכך מחו"ל מוסברת במאמר על ביטול הגבלת חידוש דרכון מחו"ל.

אם העיכוב כבר בתוקף

ומה אם הביקור כבר התחיל, והעיכוב התגלה רק עכשיו? גם אז יש מה לעשות. אפשר לבקש מהרשם לבטל את צו העיכוב בגלל מטרה מוצדקת, כמו עבודה ומשפחה בחו"ל, או להתנות את היציאה בערובה. כשצו עיכוב יציאה מבוטל, לשכת ההוצאה לפועל מודיעה על כך למשטרת ישראל מיד, ולא יאוחר מ-24 שעות מעת הביטול^[1]. כלומר, גם במקרה הטוב, צריך לקחת בחשבון זמן בין ההחלטה לבין העדכון בגבול.

כדי לשכנע את הרשם שהיציאה היא למטרה מוצדקת, כדאי לצרף לבקשה מסמכים שמראים שהחיים נמצאים בחו"ל: מכתב ממקום העבודה, הוכחת מגורים, כרטיס טיסה חזרה ופרטים על המשפחה. כדאי גם לצרף הצעה מעשית לגבי החוב, כמו צו תשלומים, הסכם עם הזוכה או ערובה, כי החוק מאפשר לרשם להתנות את הביטול בערובה. בקשה שמראה גם צורך אמיתי וגם מחויבות לחוב היא הבקשה שיש לה הסיכוי הטוב ביותר.

ואם החובות גבוהים מכדי לפרוע אותם, כדאי לחשוב על התמונה הרחבה. מי שגר בחו"ל ורוצה לטפל בחובות הישראליים דרך הליך חדלות פירעון, צריך לעמוד במבחן הזיקה לישראל, כפי שמוסבר במאמר על הסדר חובות מארה"ב. ומחזור החיים של תיק הוצאה לפועל, מהאזהרה ועד היציאה ממנו, מתואר במאמר על הוצאה לפועל.

כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי ישראלים בחו"ל לפני ביקור בארץ

עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בהוצאה לפועל, בחדלות פירעון ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. כשלקוח מחו"ל מתכנן ביקור בישראל, העבודה מתחילה בבדיקת התיקים: מה סך החובות, אילו הגבלות או צווים קיימים, ומה מצב ההמצאה.

על בסיס הבדיקה מגישים את הבקשות המתאימות, מוקדם מספיק: ביטול הגבלה, צו תשלומים, הסכם עם הזוכה או הצעת ערובה. המטרה היא שהלקוח יגיע לחתונה, ויחזור הביתה בזמן.

שאלות נפוצות על ביטול הגבלת יציאה מהארץ מחו"ל

האם הנושה יכול לדעת שנכנסתי לישראל?

בתנאים מסוימים, כן. הרשם רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה לעדכן אותו על כניסת החייב לישראל, אם חלפו 45 ימים מהמצאת האזהרה בהמצאה מלאה והחייב נחשב כבעל יכולת המשתמט מתשלום, והוא רשאי להודיע על כך לזוכה.

האם אפשר לעכב את יציאתי בגלל חוב קטן?

צו עיכוב יציאה לפי סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל לא יינתן אם סך החובות הפסוקים בתיקי החייב קטן מ-50,000 ש"ח. הגבלת יציאה לפי סעיף 66א כפופה לתנאים אחרים, שקשורים לזמן שחלף מהמצאת האזהרה ולגובה החוב.

אני מקיים צו תשלומים. האם עדיין יכולים לעכב את יציאתי?

אם ניתן צו תשלומים והחייב מקיים אותו, הרשם לא יצווה על עיכוב יציאה לפי סעיף 14, אלא אם שוכנע שהיציאה עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. וגם הגבלה לפי סעיף 66א תבוטל אם החייב מקיים צו תשלומים או הסכם עם הזוכה.

אני בהליך חדלות פירעון. האם מותר לי לצאת מהארץ?

בתקופת הביניים חל עיכוב יציאה מכוח החוק. הממונה רשאי להסיר את ההגבלה או להחיל אותה באופן חלקי, למשל לנסיעה מוגדרת, אחרי שמיעת הנושים ולעתים בתנאי של ערבות.

מקורות שצוטטו במאמר

• [1] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיפים 7, 7ב2, 14, 66א, 66ב, 66ג ו-66ד, ויקיטקסט · Source Score: 17
• [2] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 142, 143, 161 ו-284, נבו · Source Score: 18
• [3] הגשת בקשות באמצעות דואר אלקטרוני או פקס בהוצאה לפועל, רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 17
• [4] דרכי פנייה להוצאה לפועל, רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 17

המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק ההוצאה לפועל וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בנוסחם המעודכן. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.