החוק לא מחייב אתכם לקחת עורך דין כדי להיכנס להליך חדלות פירעון. יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיע למשרדי הממונה ולהגיש את הבקשה בעצמו[1], ולכאורה הנאמן, הממונה ובית המשפט כבר "מטפלים בכל השאר". בפועל, אף אחד מהם לא מייצג אתכם. הנאמן פועל מטעם הממונה, הממונה מאזן בין האינטרסים של כל הצדדים, ובית המשפט מכריע לפי מה שהוצג לו. ההחלטות שמתקבלות בחודשים הראשונים, מה כתוב בדוח על השנתיים האחרונות, איך עונים בבירור אצל הנאמן ומה מבקשים בדיון על תכנית הפירעון, קובעות כמה זמן יימשך ההליך ומה יישאר בידיכם בסופו. כאן נכנס עורך הדין.
עיקרי הדברים
- מי לצדכם – הנאמן פועל מטעם הממונה ואינו מייצג את החייב. עורך הדין הוא הגורם היחיד בהליך שתפקידו לשמור על האינטרסים שלכם.
- איפה הוא משפיע – בבחירת המסלול, בהכנת הבקשה והדוח, בבירור אצל הנאמן, בתגובה לתביעות החוב ובדיון על תכנית הפירעון.
- גם לנושים – נושה צריך להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים מפרסום הצו, ויכול לערער על הכרעת הנאמן.
- סיוע משפטי – מי שעומד במבחנים יכול לקבל ייצוג מהסיוע המשפטי, והוא פטור מתשלום האגרה בעת ההגשה.
עורך דין חדלות פירעון: מה התפקיד, ומה הוא לא
בהליך חדלות פירעון של יחיד משתתפים כמה גורמים, ולכל אחד מהם תפקיד מוגדר בחוק. הממונה על הליכי חדלות פירעון נותן את הצו לפתיחת הליכים ומנהל את ההליך. הנאמן, שהממונה ממנה עם מתן הצו מתוך רשימת נאמנים, בודק את המצב הכלכלי ומנהל את נכסי קופת הנשייה. בית משפט השלום מכריע בשאלות המרכזיות, כמו הצו לשיקום כלכלי ומכירת דירת מגורים[2].
הבלבול הנפוץ ביותר הוא בין עורך הדין לבין הנאמן. החוק קובע שהנאמן פועל מטעם הממונה וכפוף להוראותיו, ותפקידו לגבש את התשתית העובדתית תוך שמירה על כבוד החייב והגנה על עניין הנושים[6]. הוא אינו עורך הדין שלכם, ואינו אמור לייעץ לכם מה כדאי לכם לעשות. מי שמבין את תפקידו של הנאמן מבין גם למה הוא לא יכול להחליף ייצוג: יש לו חובות כלפי ההליך, לא כלפיכם.
| הגורם | מטעם מי הוא פועל | מה הוא עושה בהליך |
|---|---|---|
| עורך הדין של החייב | החייב | מייעץ, מכין את הבקשה והדוחות, מייצג בבירור, בבקשות ובדיונים |
| הנאמן | הממונה | בודק את המצב הכלכלי, מכריע בתביעות החוב ומגיש דוח ממצאים |
| הממונה | המדינה (משרד המשפטים) | נותן את הצו, מפקח על הנאמן ומגיש לבית המשפט הצעה לתכנית שיקום |
| בית משפט השלום | גורם שיפוטי עצמאי | נותן את הצו לשיקום כלכלי, מאשר מכירת דירה ודן בערעורים |
מכאן נגזר התפקיד של עורך הדין: לוודא שכל מה שמוצג לנאמן, לממונה ולבית המשפט מוצג נכון, בזמן ובצורה שמשרתת את השיקום שלכם, בלי לפגוע בחובת השקיפות שהחוק מטיל עליכם.
לפני ההגשה: לבחור את המסלול הנכון
הייעוץ החשוב ביותר מתקיים לפני שמגישים משהו. לא כל מי שיש לו חובות צריך הליך חדלות פירעון. אדם עם הכנסה יציבה וחוב שאפשר לפרוס עשוי להתאים יותר לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל, ומי שיש לו נכס שהוא רוצה לשמור עשוי להעדיף הסדר חוב. מאז 1 בפברואר 2026 קיים גם צו עיכוב הליכים זמני לשם גיבוש הסדר חוב, שמאפשר לנסות להגיע להסדר בלי להיכנס להליך חדלות פירעון מלא[8].
גם בתוך עולם חדלות הפירעון יש בחירה. סך החובות קובע אם פונים לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, ונסיבות כמו הכנסה שאינה עולה על דמי המחיה עשויות להצדיק בקשה להפטר לאלתר. עורך דין שבודק את התמונה כולה יכול להצביע על המסלול שבו ההליך יהיה קצר וצפוי יותר.
יש גם עבודה של "ניקוי שטח". החוק מאפשר לבית המשפט להאריך את תקופת התשלומים אם החייב העדיף נושה אחד על פני אחרים, גרע נכסים מקופת הנשייה או הבריח נכסים[2]. פעולות כאלה נעשות לפעמים בתום לב, למשל החזר הלוואה לקרוב משפחה. עורך דין יזהה אותן מראש, יסביר איך להציג אותן ויעזור להימנע מפעולות חדשות שיפגעו בהליך.
הבקשה והדוח על השנתיים האחרונות
הבקשה לצו לפתיחת הליכים מוגשת על גבי טופס 5, יחד עם כתב ויתור על סודיות לפי טופס 6, ומאומתת בתצהיר[1]. לבקשה מצרפים דוח מפורט, הנתמך במסמכים, על הנכסים, ההכנסות, ההוצאות, החובות, חשבונות הבנק, הערבויות והנושים בשנתיים שקדמו להגשה. הדוח הזה הוא הבסיס לכל מה שיקרה בהמשך: הנאמן יבדוק אותו, הנושים יכולים לעיין בו, וכל פער בינו לבין המציאות עלול להתפרש כחוסר תום לב.
כאן עורך הדין עושה עבודה שקטה אבל קריטית: הוא אוסף את המסמכים, מצליב בין דפי הבנק לבין ההצהרות, מוודא שכל הנושים מופיעים, ומסביר בדוח את הנסיבות שהובילו לחובות. הסבר כזה חשוב, כי דוח הנאמן יתייחס בהמשך גם לפעולות החייב ולנסיבות שבהן נוצרו החובות[2]. המסמך החשוב ביותר בבקשה להליך חדלות פירעון, זה "תצהיר הסתבכות" – זה בעצם ההסבר איך נוצרו החובות, מה גרם לכך שאדם צבר חובות. תצהיר הסתבכות צריך להסביר בצורה ברורה, עניינית וכרונולוגית מה גרם לחובות. צריך להראות שהחובות נצברו בתום לב ללא העדפת נושים.
הרבה פעמים שמענו מהלקוחות שלנו לפני הגשת הבקשה שהם צריכים "לסדר כמה דברים" – לרוב הכוונה הייתה להעברת הרכב על שם האח או קרוב משפחה אחר, קבלת הלוואה נוספת כדי לסגור חוב לקרוב משפחה וכו'. כל אלה יכולים להיות סיבה לסירוב לבקשת חדלות פירעון. המעשים האלה דוגמה לחוסר תום לב, אשר מהווה רכיב קריטי בקבלת הבקשה שלכם! עורך דין בעל ניסיון בתחום חדלות פירעון יודע לבדוק את העובדות האלה ולנסח את הבקשה כך, שהיא תתקבל.
הבקשות לא תמיד מתקבלות. לפי הדוח השנתי של הממונה, בשנת 2025 נדחו 822 בקשות של יחידים לצו לפתיחת הליכים[7]. החלטה שלא לתת צו היא החלטה סופית של הממונה, ואפשר לערער עליה לבית משפט השלום, אבל עדיף בהרבה להגיש בקשה מלאה ומדויקת מלכתחילה.
תקופת הביניים: הבירור אצל הנאמן והדוחות
אחרי הצו לפתיחת הליכים, הנאמן מזמן את החייב לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי. החוק דורש שבהודעת הזימון יצוינו זכויותיו של החייב, ואחת מהן היא הזכות לייצוג על ידי עורך דין בבירור[2]. הבירור מתועד בפרוטוקול, ומה שנאמר בו ישפיע על דוח הממצאים.
במקביל ישנם דוחות ההכנסות וההוצאות, שמוגשים אחת לחודשיים עד הצו לשיקום כלכלי, ותביעות החוב של הנושים. לפני שהנאמן מכריע בתביעת חוב, הוא פונה לקבל את עמדת החייב לגביה[1]. זו הזדמנות להתנגד לתביעות מנופחות, כפולות או כאלה שכבר שולמו. כל שקל שלא מאושר בתביעות החוב משנה את התמונה.
💡 טיפ מקצועי
לפני הבירור אצל הנאמן כדאי לעבור עם עורך הדין על הדוח שהגשתם, להכין הסבר לכל תנועה חריגה בחשבון בשנתיים האחרונות ולהביא מסמכים שתומכים בהסבר. תשובה ברורה ומתועדת בבירור חוסכת שאלות המשך, דרישות למסמכים וחודשים של עיכוב.
לאורך תקופת הביניים עולות גם בקשות. יחיד שנפגע מהחלטה או מפעולה של הנאמן רשאי לפנות לממונה בבקשה לבטל או לשנות אותה. בקשות כאלה מצליחות יותר כשהן מנומקות ומגובות במסמכים.
הדיון בבית המשפט ותכנית הפירעון
עד תשעה חודשים ממינויו, הנאמן מגיש לממונה דוח ממצאים, והחייב והנושים רשאים להגיב עליו בתוך 30 ימים[2]. בתוך 60 ימים נוספים הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לתכנית שיקום. החייב והנושים רשאים להגיש תגובה להצעה בתוך 30 ימים מהגשתה, ולפחות שבעה ימים לפני הדיון[1].
זה הרגע שבו נקבעים הדברים החשובים ביותר: גובה התשלום, אורך התקופה ואילו נכסים ימומשו. ברירת המחדל היא שלוש שנות תשלומים, אבל בית המשפט רשאי לקצר את התקופה בגלל נסיבות אישיות, או להאריך אותה אם מתקיימת עילה בחוק. עורך הדין מכין את התגובה, מציג נסיבות שמצדיקות קיצור, ומתמודד עם טענות שעלולות להוביל להארכה.
אם יש דירת מגורים, הדיון עשוי לכלול גם את השאלה אם למכור אותה. בית המשפט יאשר מכירה רק אחרי דיון שבו החייב והנושים משמיעים את עמדתם, ורק אם מתקיימים התנאים שבחוק. ייצוג בשלב הזה יכול לקבוע אם המשפחה תישאר בבית או תעבור לסידור חלופי.
הסדר חוב: גם אחרי שההליך נפתח
הסדר חוב אינו רק חלופה לפני ההליך. החוק קובע שגם אחרי צו לפתיחת הליכים, היחיד רשאי להציע הסדר חוב לפי חלק י' לחוק, ועם אישור ההסדר הצו לפתיחת הליכים מבוטל[2]. לחייב שיש לו גישה לסכום חד-פעמי, למשל מבן משפחה, זו לפעמים הדרך לסיים את ההליך מהר יותר.
הסדר כזה מחייב משא ומתן עם הנושים, הצבעה לפי הכללים ואישור בית המשפט. הבקשה מוגשת לבית משפט השלום, ולחייב מיוצג מצורף ייפוי כוח[5]. עורך הדין בונה הצעה שהנושים יכולים לקבל, מסביר להם למה היא עדיפה על המשך ההליך, ומוביל את האישור.
עורך דין לצד הנושים
עורך דין חדלות פירעון אינו רק עורך דין של חייבים. גם נושה, בין אם בנק, ספק או אדם פרטי שהלווה כסף, צריך לפעול בזמן כדי לא לאבד את חלקו בחלוקה. הכלי המרכזי הוא תביעת חוב, שמוגשת לנאמן.
המועד קבוע בחוק: נושה בחוב עבר רשאי להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים[2]. לחוב שנוצר אחרי הצו המועד הוא 45 ימים מהיווצרותו, או עד תום ששת החודשים, לפי המאוחר. הנאמן רשאי להאריך את המועד אם הנושה לא יכול היה להגיש בזמן ומן הצדק לעשות כן. התביעה מוגשת דרך המערכת המקוונת של הממונה, ונושה שאינו מיוצג רשאי להגיש אותה במשרדי הממונה או בדואר רשום[1].
הנאמן מכריע בתביעה בתוך 90 ימים מהגשתה. נושה שנפגע מההכרעה רשאי לערער עליה לבית המשפט בתוך 45 ימים מהמצאתה. לכל בעל עניין בהליך יש גם זכות לעיין בתביעות החוב שהגישו נושים אחרים ובהכרעות הנאמן לגביהן, וזה כלי חשוב לנושה שרוצה לוודא שהחלוקה הוגנת.
מה עורך דין לא יכול לעשות
חשוב לדעת גם איפה עובר הגבול. עורך דין לא יכול לפטור אתכם מחובת השקיפות. החוק מחייב את היחיד לסייע לנאמן ולשתף איתו פעולה, לחתום על מסמכים, להעביר לו כל מסמך שנוגע להליך, ולהודיע לו בהקדם על כל שינוי במצבו הכלכלי[2]. ייעוץ שמטרתו להסתיר הכנסה או נכס אינו ייעוץ, אלא דרך בטוחה להאריך את ההליך ואף לסכן את ההפטר.
עורך דין גם לא יכול להבטיח תוצאה. תקופת התשלומים, גובה התשלום ומימוש הנכסים נקבעים בסוף בבית המשפט, לפי הנסיבות ולפי הכללים שבחוק. ויש חובות שאף ייצוג לא ימחק: קנסות ותשלומים עונשיים, חובות שנוצרו במרמה וחובות מזונות לפי פסק דין אינם נכללים בהפטר, למעט חריגים מצומצמים שבית המשפט רשאי להחיל בנסיבות חריגות.
מה שעורך דין טוב כן יכול לעשות הוא להקטין את אי-הוודאות: להסביר מראש אילו טענות עלולות לעלות, להכין מענה לכל אחת מהן, ולוודא שהנאמן, הממונה ובית המשפט רואים תמונה מלאה ומדויקת. ברוב המקרים, זה מה שמבדיל בין הליך שמסתיים בתקופה הרגילה לבין הליך שמתארך.
סיוע משפטי ושכר טרחה
לא כל מי שזקוק לעורך דין יכול לשלם עליו, והמדינה מכירה בזה. הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק ייצוג לחייבים ולזוכים בהליכים לפי חוק חדלות פירעון, בכל שלבי ההליך: ייעוץ, הגשת בקשה, סיוע בדוחות, ליווי לבירור אצל הנאמן, ייצוג מול הממונה ובית המשפט[3].
הזכאות תלויה בשלושה תנאים מצטברים: הנושא נמצא בתחום שבו ניתן סיוע, המבקש עומד במבחן כלכלי של הכנסה ורכוש, ויש בסיס משפטי לעניין[4]. אפשר להגיש בקשה באופן מקוון, בטלפון *6405 או בקבלת קהל במחוז. חייב שזכאי לסיוע משפטי פטור מתשלום אגרת הבקשה בעת ההגשה, והאגרה נגבית, ככל האפשר, בהמשך ההליך מקופת הנשייה[5].
ומה לגבי עורך דין פרטי? החוק אינו קובע את שכר הטרחה של עורך הדין של החייב, ושכר הטרחה הזה אינו נמנה עם הוצאות ההליך שמשולמות מקופת הנשייה. לכן חשוב לסכם מראש, בכתב, מה כלול בשכר הטרחה: האם הוא מכסה גם את תקופת הביניים, את הבירור, את הדיון על תכנית הפירעון ואת הבקשות שיעלו בדרך. המשרד שלנו מלווה את הלקוחות מהגשת הבקשה לחדלות פירעון ועד לקבלת ההפטר – מחיקת חובות.
איך בוחרים עורך דין לחדלות פירעון
הבחירה צריכה להתבסס על שאלות ענייניות, לא על הבטחות. עורך דין טוב יגיד לכם גם מתי הליך חדלות פירעון אינו הפתרון הנכון, יסביר מה צפוי בכל שלב, ויהיה זמין דווקא בתקופת הביניים, כשהמועדים צפופים.
✅ שש שאלות לשאול בפגישה הראשונה
- איזה מסלול מתאים לי, ולמה לא החלופות האחרות?
- מה צריך לאסוף לדוח על השנתיים האחרונות, ומי מכין אותו?
- האם תלווה אותי בבירור אצל הנאמן ובדיון בבית המשפט?
- מה כלול בשכר הטרחה, ומה ייחשב עבודה נוספת?
- איך תטפל בתביעות חוב שנראות לי שגויות?
- מי יהיה הזמין לי בתקופת הביניים, כשיש דוחות ומועדים?
משרד עו"ד דניאל ינובסקי, בהובלת עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מ-2007, מלווה חייבים ונושים בהליכי חדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, בעברית, ברוסית ובאנגלית. מי שמחפש עורך דין חדלות פירעון יקבל אצלנו קודם כול אבחון של המסלול הנכון, ורק אחר כך הגשה.
שאלות נפוצות על תפקידו של עורך דין חדלות פירעון
האם חייבים עורך דין בהליך חדלות פירעון?
לא. יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש את הבקשה בעצמו, גם במשרדי הממונה, ולהופיע בהליך. עם זאת, ההחלטות שמתקבלות בהכנת הבקשה, בבירור אצל הנאמן ובדיון על תכנית הפירעון משפיעות על אורך ההליך ועל הנכסים, ולכן רבים בוחרים בייצוג.
מה ההבדל בין עורך הדין שלי לבין הנאמן?
הנאמן מתמנה על ידי הממונה, פועל מטעמו וכפוף להוראותיו. תפקידו לבדוק את המצב הכלכלי, להכריע בתביעות החוב ולהגיש דוח ממצאים. עורך הדין שלכם מייצג רק אתכם, מייעץ לכם ומציג את עמדתכם מול הנאמן, הממונה ובית המשפט.
האם אפשר לקבל עורך דין בחינם בהליך חדלות פירעון?
כן, דרך הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, למי שעומד במבחן הכלכלי ובשאר התנאים. הסיוע מעניק ייצוג לחייבים ולזוכים בכל שלבי ההליך, וחייב שזכאי לסיוע פטור מתשלום האגרה בעת הגשת הבקשה.
עד מתי נושה יכול להגיש תביעת חוב?
בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים. לחוב שנוצר אחרי הצו, בתוך 45 ימים מהיווצרותו או עד תום ששת החודשים, לפי המאוחר. הנאמן רשאי להאריך את המועד בנסיבות מוצדקות.
מקורות שצוטטו במאמר (8)
- [1] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (תקנות 68, 106א, 120, 129, 131) – נבו
- [2] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 125, 129-130, 152-153, 163, 185, 210) – נבו
- [3] מידע משפטי בתחום החובות – הסיוע המשפטי – משרד המשפטים
- [4] בקשה לסיוע משפטי – משרד המשפטים
- [5] הליך חדלות פירעון לחייב שהוא יחיד – הממונה על הליכי חדלות פירעון
- [6] תפקידי הנאמן בהליך חדלות פירעון של יחיד – הממונה על הליכי חדלות פירעון
- [7] דוח שנתי 2025 – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – gov.il
- [8] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 – הכנסת
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי, כולל תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים לדעת איזה מסלול מתאים לכם? נתחיל באבחון
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
