נניח שמחר צריך להגיש לממונה את הדוח הדו-חודשי על הכנסות והוצאות. אתם מתקשרים למשרד של עורך הדין שמלווה אתכם בהליך, ואין מענה כבר שבוע. ההודעות נשארות בלי תשובה, ואתם לא יודעים אם הדוח הקודם בכלל הוגש. זה הרגע שבו רבים מגלים שני דברים. הראשון: החובה להגיש את הדוח היא שלכם, והוא נחתם בחתימתכם[1]. השני: מותר לכם להחליף עורך דין גם באמצע ההליך, אבל יש סדר נכון לעשות את זה, כדי שהמעבר לא יעלה לכם במועד שהוחמץ. המדריך מסביר מתי לשקול החלפה, מה הזכויות שלכם, איך מעבירים את התיק, ואילו מועדים אסור לפספס בדרך.
עיקרי הדברים
- מותר להחליף – הלקוח רשאי לבטל את ייפוי הכוח. בהליך בבית משפט צריך להודיע על כך לבית המשפט ולשאר בעלי הדין.
- החובות נשארות שלכם – דוח על הכנסות והוצאות אחת לחודשיים בתקופת הביניים, ותשלום חודשי עד ה-10 בחודש, גם בזמן המעבר.
- המסמכים – עורך דין רשאי לעכב מסמכים להבטחת שכר טרחה, אבל רק בתנאים, ועליו להגיש תביעה בתוך שלושה חודשים מדרישה בכתב.
- בלי עורך דין בינתיים – מי שאינו מיוצג רשאי להגיש מסמכים במשרדי הממונה במחוז, במסירה אישית או בדואר רשום.
מתי כדאי לשקול החלפת עורך דין בחדלות פירעון
הליך חדלות פירעון נמשך בדרך כלל שנים, ובמהלכו יש דוחות, בירורים אצל הנאמן, הצעה של הממונה, דיון בבית המשפט ותקופת תשלומים. במסע ארוך כזה, הקשר עם עורך הדין חשוב לא פחות מהידע שלו. מה עורך דין עושה בכל שלב, ומה הוא לא אמור לעשות, מוסבר במאמר על תפקידו של עורך דין חדלות פירעון. כאן נתמקד במה שקורה כשהקשר הזה לא עובד.
יש סימנים שכדאי לשים לב אליהם:
- מועדים שהוחמצו – דוח שלא הוגש, תגובה שלא נשלחה, או דרישה של הנאמן שנשארה בלי מענה.
- אין עדכונים – אתם לא יודעים מה הוגש בשמכם, מה החליט הממונה, או מתי הדיון הבא.
- אין זמינות – שאלות דחופות נשארות בלי תשובה ימים ארוכים.
- מחלוקת על הדרך – למשל, אם להתנגד להצעת הממונה, או איך להציג את מצבכם הכלכלי.
הנקודה האחרונה אינה עניין של אשמה. כללי האתיקה של עורכי הדין מכירים בכך שחילוקי דעות בין עורך דין ללקוח בנוגע לאופן הטיפול הם סיבה לגיטימית לסיים את הקשר, גם מצד עורך הדין[3]. לפעמים פשוט צריך התאמה אחרת. וחשוב לבדוק לפני כן אם אפשר לפתור את הבעיה בשיחה פתוחה: לעתים די בבקשה לקבל עדכון קבוע או העתקים מכל מה שמוגש.
הזכויות שלכם מול עורך הדין
היחסים בינכם לבין עורך הדין הם יחסי שליחות, וחוק השליחות קובע שהשליחות מסתיימת, בין השאר, כשהשולח מבטל אותה[4]. בהליכים בבית משפט יש לכך הוראה מפורשת: בעל דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט ולכל שאר בעלי הדין. לעומת זאת, עורך דין רשאי להפסיק את הייצוג רק ברשות בית המשפט[5]. תקנות סדר הדין האזרחי חלות על הליכי חדלות פירעון בבית המשפט, בשינויים המחויבים[1].
לצד הזכות שלכם, יש לעורך הדין חובות. כללי האתיקה קובעים שעורך דין שקיבל עניין לטיפולו אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא מסיבות מסוימות, כמו חילוקי דעות על אופן הטיפול, מניעה חוקית או אתית, או אי-תשלום שכר טרחה והוצאות. עורך דין שהחליט להפסיק את הטיפול צריך להודיע על כך ללקוח ללא דיחוי, ולעשות זאת, במידת האפשר, באופן שלא יפגע בענייניו[3].
ועוד כלל שכדאי להכיר: גם אם בייפוי הכוח יש הוראה כללית שמאפשרת להעביר את הטיפול לעורך דין אחר, עורך דין לא יעביר את ייפוי הכוח לעורך דין אחר בלי הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב מהלקוח. הוא רשאי לאצול מסמכויותיו לעורך דין אחר או להיעזר בו[3]. כלומר, אם גיליתם שעורך דין אחר "קיבל" את התיק שלכם בלי שחתמתם על כך, זו שאלה לגיטימית לשאול.
הצעדים הטכניים להחלפה
ההחלפה עצמה אינה מסובכת, אבל הסדר חשוב. העיקרון: לא משאירים את התיק בלי כתובת אפילו יום אחד.
✅ שבעה צעדים להחלפת עורך דין בלי לפגוע בהליך
- לבחור את עורך הדין החדש קודם ולחתום איתו על ייפוי כוח והסכם שכר טרחה.
- לרשום את כל המועדים הקרובים – דוח, תשלום, בירור אצל הנאמן ודיון – ולמסור אותם לעורך הדין החדש.
- להודיע בכתב לעורך הדין הקודם על סיום הייצוג, ולבקש את התיק ואת כל המסמכים.
- לעדכן את הממונה ואת הנאמן על הייצוג החדש. בקשה לממונה צריכה לפרט את שם עורך הדין ואת מספר רישיונו[1].
- אם יש הליך בבית המשפט – למסור הודעה לבית המשפט ולבעלי הדין, ועורך הדין החדש מצרף את ייפוי הכוח[5].
- לבדוק את המען להמצאה – המען שציינתם בבקשה נשאר בתוקף כל עוד לא הודעתם לממונה על שינוי[1].
- לוודא שהכול נקלט – לבדוק, יחד עם עורך הדין החדש, שהייצוג עודכן ושלא חסרים דוחות בתיק.
הצעד השישי נשמע טכני, אבל הוא חשוב במיוחד. התקנות קובעות שהמען להמצאה ליחיד הוא המען שציין בבקשה לצו לפתיחת הליכים, כל עוד לא הודיע לממונה על שינוי מען[1]. אם הכתובת שמסרתם הייתה של משרד עורך הדין הקודם, הודעות חשובות עלולות להמשיך להגיע לשם. לפני ההחלפה כדאי גם לבדוק מה מופיע בפועל בתיק, למשל באמצעות בדיקת תיק חדלות פירעון במאגר הציבורי.
העברת התיק והמסמכים
עורך הדין החדש צריך לקבל תמונה מלאה של מה שקרה עד היום. בקשו מעורך הדין הקודם, או אספו בעצמכם, את המסמכים האלה:
- הבקשה לצו לפתיחת הליכים והדוח על השנתיים שצורף אליה.
- הצו לפתיחת הליכים וכל החלטה של הממונה או של בית המשפט.
- כל הדוחות על הכנסות והוצאות שהוגשו, עם האסמכתאות.
- התכתובת עם הנאמן, כולל דרישות שעדיין פתוחות.
- אישורי התשלומים החודשיים.
- הצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי ותגובות לה, אם ההליך הגיע לשלב הזה.
מה אם עורך הדין הקודם מסרב למסור? כאן נכנסת "זכות העיכוב". לפי חוק לשכת עורכי הדין, להבטחת שכר טרחתו והוצאותיו רשאי עורך דין לעכב תחת ידו נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידו עקב השירות, וגם כספי לקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח. אבל לזכות הזו יש גבולות: היא אינה חלה על כספים שניתנו לו בפיקדון או כנאמן, כל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת הלקוח בלבד, ולא על כספי מזונות לאישה ולקטינים. והתנאי המרכזי: עורך דין שמעכב מסמכים צריך להגיש תביעה על שכר טרחתו בתוך שלושה חודשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב[6]. לכן הדרישה צריכה להיות בכתב.
זכרו גם שבקשות, דיווחים ומסמכים בהליך של יחיד מוגשים לממונה באמצעות מערכת מקוונת[1], ולכן חלק מהמידע קיים גם אצל הממונה, ולא רק בתיק של עורך הדין הקודם.
מועדים שאסור לפספס בזמן המעבר
תקופת המעבר בין עורכי הדין היא הזמן המסוכן ביותר, כי כל צד עלול לחשוב שהשני מטפל. החוק והתקנות לא מכירים ב"תקופת מעבר": המועדים ממשיכים לרוץ.
⚠️ עצור – ארבע חובות שלא מחכות לעורך הדין החדש
- דוח על הכנסות והוצאות – אחת לחודשיים, מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי, ואחת לשישה חודשים אחרי הצו לשיקום כלכלי, אלא אם הורו לכם אחרת[1].
- התשלום החודשי – לפי נוהל הממונה, התשלום העיתי משולם מדי חודש עד ה-10 בחודש[7].
- בירור אצל הנאמן – יחיד שהוזמן לבירור יתייצב לפני הנאמן כפי שיידרש[1].
- דיונים ותגובות בבית המשפט – מועד שנקבע אינו נדחה מעצמו בגלל החלפת ייצוג.
למה זה כל כך חשוב? כי החובה להגיש את הדוחות היא של היחיד, לא של עורך הדין: התקנות קובעות שהיחיד יגיש את הדוח כשהוא חתום בחתימתו ובצירוף אסמכתאות[1]. והמחיר של אי-שיתוף פעולה עלול להיות כבד. אם בית המשפט מוצא שהיחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או עם הממונה, הוא רשאי לקבוע תקופת תשלומים ארוכה משלוש השנים הרגילות. ואם בגלל זה נפגע באופן מהותי ניהולו התקין של ההליך, הוא אף רשאי לבטל את הצו לפתיחת הליכים[2].
המשמעות המעשית: אם הדוח צריך להיות מוגש מחר ועורך הדין לא זמין, אל תחכו. הגישו אותו בעצמכם, ותעדכנו את עורך הדין החדש אחר כך.
שכר טרחה: מה משלמים כשמחליפים
החלפת עורך דין לא מוחקת את מה שכבר סוכם. בדרך כלל, הסכם שכר הטרחה קובע מה משלמים על עבודה שנעשתה ומה קורה אם הייצוג מסתיים לפני הזמן. לפני שמודיעים על סיום הייצוג, כדאי לקרוא את ההסכם, לבדוק אם יש בו סעיף על סיום מוקדם, ולבקש פירוט של העבודה שבוצעה.
אם יש מחלוקת על הסכום, היא לא צריכה לעצור את ההליך. זכות העיכוב מוגבלת בזמן, כפי שהוסבר, ובשאלות של שכר טרחה לשכת עורכי הדין מחווה את דעתה כשבית משפט, בית דין, בורר או גוף בעל סמכות שיפוטית דורש זאת[6]. ההמלצה המעשית: להפריד בין הוויכוח על הכסף לבין העברת התיק, ולדאוג שהתיק ימשיך לזוז בזמן שהמחלוקת מתבררת.
ייצוג עצמי בינתיים: מה מותר ואיך מגישים
אם החלטתם לסיים את הייצוג לפני שמצאתם עורך דין חדש, אתם לא נשארים בלי דרך לפעול. התקנות מאפשרות למי שאינו מיוצג להגיש מסמכים גם שלא באופן מקוון:
- לממונה – מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.
- לנאמן – אותו כלל חל על מסמכים שיש להמציא לנאמן.
- הדוח הדו-חודשי – יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש אותו שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה במחוז, במסירה אישית או בדואר רשום[1].
ומה קורה כשעורך הדין לא עונה כי נבצר ממנו לפעול? חוק לשכת עורכי הדין קובע שאם עורך דין נפטר, פרש מהלשכה, חברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו, ולא הובטח טיפול נאות בענייני לקוחותיו, בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת הוועד המחוזי של הלשכה, למנות עורך דין אחר שיהיה ממונה על ענייניו המקצועיים ויטפל בהם[6]. זה מצב נדיר, אבל טוב לדעת שיש לו פתרון.
ייצוג עצמי מתאים כפתרון זמני. ככל שההליך מתקדם לשלבים מורכבים, כמו הצעת הממונה, דיון על תכנית הפירעון או מחלוקת עם נושה, ההשפעה של ייצוג מקצועי על התוצאה גדלה. אם עוד לא ברור לכם באיזה שלב אתם ומה צפוי בהמשך, המאמר על הליכי חדלות פירעון ליחיד מסביר את מבנה ההליך, והמדריך על פשיטת רגל של אדם פרטי מפרט את החיים בתוכו.
כך מקבל משרד עו"ד דניאל ינובסקי תיק באמצע הדרך
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. כשתיק מגיע אלינו באמצע ההליך, הצעד הראשון הוא מיפוי מצב: אילו דוחות הוגשו, מה פתוח מול הנאמן, מה המועד הקרוב, ומה הוחלט עד היום.
אחרי המיפוי מעדכנים את הייצוג מול הממונה, הנאמן ובית המשפט, וקובעים לוח זמנים ברור לשאר ההליך. אנחנו לא נכנסים לוויכוחים על העבודה של עורך הדין הקודם. המטרה היא אחת: שההליך ימשיך מהנקודה שבה הוא נמצא, בלי מועדים שהוחמצו.
שאלות נפוצות על החלפת עורך דין בחדלות פירעון
האם מותר להחליף עורך דין באמצע הליך חדלות פירעון?
כן. היחסים עם עורך הדין הם יחסי שליחות, והשולח רשאי לבטל אותה. בהליך שמתנהל בבית המשפט, בעל דין רשאי לבטל את ייפוי הכוח של עורך דינו, ובלבד שמסר על כך הודעה לבית המשפט ולכל שאר בעלי הדין. כדאי לעדכן גם את הממונה ואת הנאמן.
האם עורך הדין הקודם יכול לעכב את המסמכים שלי?
לפי חוק לשכת עורכי הדין, עורך דין רשאי לעכב מסמכים ונכסים של הלקוח שהגיעו אליו עקב השירות, להבטחת שכר טרחתו והוצאותיו. אבל עליו להגיש תביעה על שכר הטרחה בתוך שלושה חודשים מהיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב. לכן כדאי לדרוש את המסמכים בכתב.
מה קורה עם הדוח הדו-חודשי אם אין לי עורך דין באותו רגע?
החובה להגיש אותו נשארת. יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש את הדוח על הכנסות והוצאות שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, במסירה אישית או בדואר רשום.
האם עורך דין יכול להעביר את התיק שלי לעורך דין אחר בלי הסכמתי?
לפי כללי האתיקה, גם אם בייפוי הכוח יש הוראה כללית שמתירה זאת, עורך דין לא יעביר את ייפוי הכוח לעורך דין אחר בלי הסכמה נפרדת ומפורשת בכתב מהלקוח. הוא רשאי רק לאצול מסמכויותיו לעורך דין אחר או להיעזר בו.
מקורות שצוטטו במאמר (7)
- [1] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (תקנות 2, 65-67, 108-109ג, 150) – נבו · Source Score: 17
- [2] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 163, 183) – נבו · Source Score: 17
- [3] כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (כללים 13, 18) – ויקיטקסט · Source Score: 15
- [4] חוק השליחות, התשכ"ה-1965 (סעיף 14) – ויקיטקסט · Source Score: 15
- [5] תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (תקנות 170א, 172) – ויקיטקסט · Source Score: 15
- [6] חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (סעיפים 88, 89, 89א) – ויקיטקסט · Source Score: 15
- [7] נוהל טיפול הממונה בבקשת חייב למתן צו לפתיחת הליכים (מהדורה 5, סעיף 10.8.3) – הממונה על הליכי חדלות פירעון · Source Score: 22
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ותקנותיו, את תקנות סדר הדין האזרחי ואת כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין בנוסחם המעודכן. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
שוקלים להחליף עורך דין? נקבל את התיק מהנקודה שבה הוא נמצא
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
