רוב האנשים מגישים בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שבוע לפני הטיסה, ומניחים שזה מספיק. דף השירות הרשמי של רשות האכיפה והגבייה קובע אחרת: החלטה בבקשה תינתן תוך 45 יום מיום ההגשה, והבקשה עצמה נקלטת בתיק רק בתוך 7 ימי עסקים. מעבר לכך, המסלול הדחוף קובע במפורש שהפסד כספי מביטול טיסה, לינה או דמי ביטול אינו נזק שמצדיק טיפול דחוף. הדף הזה מסביר בדיוק מה מגישים, על איזה טופס, מה חייב להופיע בו, ומה קורה אחרי שהרשם מאשר.
עיקרי הדברים
- טופס 214 בקוד בקשה 62 – זה הטופס והקוד הנכונים, וההגשה עצמה היא ללא עלות.
- לוח הזמנים הרשמי – להגיש 14 ימים לפחות לפני הנסיעה, קליטה תוך 7 ימי עסקים, החלטה תוך 45 יום.
- אישור הבקשה אינו סוף התהליך – הרשם מאשר עקרונית ואז דורש ערובה, ורק אחרי שהיא הופקדה הצו מבוטל בפועל.
- הביטול הוא לתקופת הנסיעה בלבד – עם החזרה ארצה חובה להתייצב בלשכה, אחרת הערבים שלכם נשארים מעוכבים.
תוכן עניינים
- על איזה טופס מגישים ומה הקוד
- חמשת הפרטים שחייבים להופיע בבקשה
- איפה מגישים את הבקשה
- כמה זמן לוקח לבטל צו עיכוב יציאה
- הבקשה הדחופה: מתי היא באמת דחופה
- אחרי האישור: ערבות בנקאית
- אחרי האישור: העמדת ערבים
- החזרה ארצה: השלב שאסור לשכוח
- כשהצו לא ניתן בהוצאה לפועל
- ערעור על החלטת הרשם
- טעויות שמכשילות בקשות
- שאלות ותשובות
על איזה טופס מגישים ומה הקוד
הבקשה מוגשת על גבי טופס 214, ששמו הרשמי הוא "בקשה לביטול, עיכוב או חידוש הליכים והגבלות". זהו טופס רב-תכליתי שמשמש למספר סוגי בקשות, ולכן לא מספיק למלא אותו: יש לסמן ב-X את קוד בקשה 62 ("ביטול הליכים") ולציין במפורש שההליך שמבוקש לבטלו הוא צו עיכוב היציאה מהארץ.
זו הנקודה שבה נופלות בקשות עוד לפני שנקראו. טופס שהוגש בלי סימון הקוד, או עם קוד של בקשה אחרת, מסווג לא נכון במערכת ומגיע לרשם באיחור או לא מגיע כלל.
נקודה שכדאי לדעת מראש: הגשת הבקשה עצמה היא ללא עלות. אין אגרה על הבקשה לביטול. העלות היחידה שעשויה להתלוות אליה היא אגרת החתימה על תצהיר, שעומדת על 55 שקלים לפי טבלת אגרות ההוצאה לפועל[1] בגרסתה לשנת 2026.
הסמכות שמכוחה הרשם פועל קבועה בסעיף 14(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967[2], הקובע שהרשם רשאי לבטל צו שנתן, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה. שתי המילים "מטרה מוצדקת" הן המבחן שכל הבקשה נבנית סביבו.
חמשת הפרטים שחייבים להופיע בבקשה
בקשה שכתוב בה "אני מבקש לבטל את צו עיכוב היציאה כדי לנסוע לחו"ל" תידחה. הרשם נדרש להכריע אם המטרה מוצדקת, ולשם כך הוא צריך תמונה מלאה. לפי הערך בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ[3], אלה הפרטים שחובה לפרט:
| הפרט | מה הרשם בוחן דרכו |
|---|---|
| מטרת הנסיעה | האם מדובר במטרה מוצדקת כמשמעה בסעיף 14(ג1), ולא בנסיעה שניתן לדחות |
| יעד הנסיעה | סיכון ההימלטות, וזיקה אפשרית של החייב ליעד |
| תקופת השהות בחו"ל | משך הביטול המבוקש. הביטול ניתן לתקופת הנסיעה בלבד |
| מי מממן את הנסיעה ומה עלות השהות | האם יש לחייב משאבים שלא דווחו והופנו לנסיעה במקום לחוב |
| הצעת סוג הערובה | ערבות בנקאית או העמדת ערבים. הצעה מראש מקצרת סבב החלטות שלם |
השאלה על מימון הנסיעה היא המלכודת הגדולה. חייב שמצהיר על חוסר יכולת כלכלית ובמקביל מבקש לצאת לחופשה ממומנת עצמית יוצר סתירה שהרשם יראה מיד. כשהנסיעה ממומנת על ידי בן משפחה או מעסיק, יש לומר זאת במפורש ולצרף אסמכתה.
מומלץ לצרף לבקשה תצהיר לאימות העובדות, וכן את כרטיס הטיסה ומסמכים המעידים על מטרת הנסיעה, היעד ותקופת השהות. בקשה בלי החומר התומך נשענת על אמירות בלבד.
איפה מגישים את הבקשה
לפי דף השירות הרשמי בנושא בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל[4], קיימות שלוש דרכי הגשה:
האזור האישי בהוצאה לפועל הוא המסלול המרכזי והמהיר ביותר. נכנסים, מגישים את הבקשה בקוד 62, מצרפים את המסמכים ומפרטים את הסיבות בשדה הייעודי. אפשר לצפות בבקשה בתיק האישי מיד לאחר ההגשה.
דואר אלקטרוני או פקס ללשכה שבה מתנהל התיק, פתוח לחייבים שאינם מיוצגים על ידי עורך דין. במסלול הזה ממלאים את טופס 214 ידנית ושולחים אותו עם המסמכים.
הגשה ידנית בלשכה, בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל, בזימון תור מראש בלבד דרך אתר זימון התורים או מרכז המידע והשירות בטלפון *35592.
בכל המסלולים ההגשה היא ללא עלות, וההבדל ביניהם הוא בעיקר בזמן הקליטה ובנוחות המעקב.
כמה זמן לוקח לבטל צו עיכוב יציאה
זו השאלה שהתשובה עליה מפתיעה כמעט את כולם, ולוח הזמנים הרשמי מורכב משלושה מספרים שיש להכיר לפני שקונים כרטיס.
14 ימים לפחות לפני הנסיעה הוא המועד המומלץ להגשה על ידי רשות האכיפה והגבייה עצמה. זו אינה דרישה מחייבת אלא המלצה, אבל היא משקפת את המינימום המעשי.
7 ימי עסקים הוא הזמן שלוקח לבקשה להתעדכן בתיק ההוצאה לפועל ממועד שליחתה. עד אז היא אינה מונחת לפני הרשם כלל.
45 יום הוא פרק הזמן שבו תינתן ההחלטה מיום ההגשה. ההחלטה מתעדכנת ישירות באזור האישי, ומי שנרשם לשירות העדכונים מקבל אותה גם ב-SMS או בדואר אלקטרוני.
המשמעות המצטברת: מי שמגיש בקשה שבועיים לפני הטיסה נמצא בתוך לוח זמנים שאינו מבטיח החלטה בזמן. ומכיוון שאישור הבקשה הוא רק השלב הראשון, ואחריו נדרש להעמיד ערובה ולהגיש בקשה נוספת, התכנון הנכון מתחיל חודשיים לפני הנסיעה ולא שבועיים.
⚠️ עצור – אישור הבקשה אינו ביטול הצו
ההליך בנוי משני שלבים נפרדים. בשלב הראשון הרשם מחליט אם לאשר עקרונית את הביטול, ובהחלטתו הוא מציין אילו ערבויות יש לספק. רק אחרי שהערבות הועמדה בפועל, הוגשה שוב על גבי טופס 214 ואושרה, צו העיכוב מבוטל. חייב שראה "הבקשה אושרה" באזור האישי והזמין טיסה למחרת עלול לגלות שהצו עדיין רשום ותקף.
הבקשה הדחופה: מתי היא באמת דחופה
קיים מסלול דחוף, אבל ההגדרה שלו צרה בהרבה ממה שרוב האנשים מניחים. בקשה דחופה היא בקשה שנדרשת בה החלטה מיידית בשל מועד נסיעה בטווח של 24 שעות, לא כולל שבתות וחגים, ושאי קבלתה תשפיע על החייב באופן בלתי הפיך.
וכאן מגיעה ההבהרה החדה של רשות האכיפה והגבייה: נזק כספי שנגרם מביטול נסיעה, אובדן הוצאות כרטיס טיסה, לינה, דמי ביטול או שינוי, ואובדן הכנסות בשל נסיעת עבודה – אינם נחשבים נזק מהותי בלתי הפיך המצדיק טיפול דחוף מחוץ לשעות הפעילות, מהטעם שלרוב הייתה לחייב אפשרות לפנות בשעות הפעילות. במילים אחרות, "הפסדתי 6,000 שקלים על הכרטיס" אינה עילה.
העילות שכן מוכרות כדחופות, בצירוף המסמכים הנדרשים לכל אחת, הן אלה:
- הליך רפואי של החייב – אסמכתה רפואית ואישור על מועד ההליך.
- הליך רפואי של קרוב מדרגה ראשונה (הורה, אח, בן, בת או בן זוג) – אסמכתה על הטיפול ומועדו, בתוספת הצהרה חתומה של החייב המפרטת מדוע דווקא הוא נדרש ללוות את החולה.
- הלוויה של קרוב מדרגה ראשונה בטווח של 24 עד 48 שעות – אישור פטירה ואישור על הקרבה המשפחתית.
- דיון משפטי דחוף בחו"ל המחייב את נוכחות החייב, כאשר הדרישה התקבלה ב-24 השעות האחרונות – אסמכתה על מועד הדיון ותצהיר בדבר הצורך להופיע.
- פעילות מבצעית מטעם המדינה או מוסדות לאומיים – אסמכתה.
- ביקור משפחתי בחו"ל לחיילים בודדים בלבד – אסמכתה.
מסמכים יש לצרף בעברית, אנגלית או ערבית. אישור בשפה אחרת מחייב תרגום מאושר.
בהגשת בקשה דחופה נדרשת פעולה כפולה: מגישים באזור האישי בקוד 62, ובמקביל מעדכנים את הלשכה באמצעות טופס פנייה מקוון שנשלחה בקשה דחופה ויש לסווגה ככזו, תוך ציון מספר התיק וסוג הבקשה. בלי העדכון המקביל הבקשה נכנסת לתור הרגיל.
אחרי האישור: ערבות בנקאית
אם הרשם קבע שיש להעמיד ערבות בנקאית, יש לפנות לבנק או לגוף אחר שנותן ערבויות, כמו חברת אשראי או חברת ביטוח. הערבות חייבת לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
- בגובה מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל, או בחלקו, כפי שנקבע בהחלטת הרשם.
- מופנית אל מערכת ההוצאה לפועל.
- אינה מוגבלת בזמן.
לאחר קבלת הערבות יש להגיש פעם נוספת את טופס 214 בצירוף עותק ממנה. רק לאחר אישור הרשם מפקידים את הערבות המקורית בכספת לשכת ההוצאה לפועל.
הדרישה שהערבות לא תהיה מוגבלת בזמן היא נקודה שבנקים לא תמיד מנפיקים כברירת מחדל, וכדאי לומר אותה לפקיד במפורש כדי לא לגלות בלשכה שהמסמך אינו קביל.
אחרי האישור: העמדת ערבים
המסלול השני הוא העמדת ערבים, והוא זול יותר אך כרוך במחיר אחר לגמרי. משמעותו המדויקת: יינתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד הערבים, במקום נגד החייב עצמו, בזמן שהחייב שוהה בחו"ל.
זה לא פרט טכני. אדם שמסכים לערוב לכם מוותר בפועל על חופש התנועה שלו לכל תקופת הנסיעה שלכם, וזה משהו שחייבים לומר לו במפורש לפני שהוא חותם.
התהליך הוא כזה. הערבים חותמים על כתב הערבות, ולאחר מכן מוגשים ללשכה שלושה מסמכים לכל ערב:
- כתב ערבות חתום.
- תלושי שכר משלושת החודשים האחרונים. לעצמאים יש לצרף דוח שנתי.
- צילום תעודת זהות כולל ספח.
לאחר אישור הערבים וקליטת עיכוב היציאה נגדם, על הערבים להתייצב שוב בלשכת ההוצאה לפועל לצורך זיהוי ולבדיקה שהם אכן שוהים בארץ. כלומר מדובר בשתי התייצבויות, לא באחת.
מגבלה מהותית שכדאי לבדוק מראש: ערב שנמצא כי הוא עצמו חייב בתיקי הוצאה לפועל, כתב הערבות שלו לא יתקבל, והחייב יידרש למצוא ערבים חלופיים. בדיקה מוקדמת של הערבים המיועדים חוסכת סבב שלם של איסוף מסמכים והמתנה.
📌 חשוב לדעת: לבדוק תיקים נוספים לפני הכל
ביטול צו בתיק אחד אינו מועיל אם קיים צו מקביל בתיק אחר. הרשות ממליצה לוודא מול מזכירות הלשכה שאין תיקי הוצאה לפועל נוספים שבהם קיימת הגבלת עיכוב יציאה מהארץ או הגבלת דרכון. הדרך המהירה לוודא זאת היא לבצע בדיקת עיכוב יציאה מהארץ לפני שמתחילים בהליך, ולא אחריו.
החזרה ארצה: השלב שאסור לשכוח
הביטול אינו קבוע. ככלל, העיכוב מבוטל למשך תקופת היציאה מהארץ בלבד ומתחדש עם שובו של החייב ארצה. אלא שהחידוש אינו אוטומטי, והוא דורש פעולה יזומה שלכם.
עם החזרה ארצה על החייב להתייצב בלשכה לצורך חידוש עיכוב היציאה נגדו וביטול עיכוב היציאה נגד הערבים. וכאן האזהרה החדה ביותר בכל ההליך: כל עוד החייב לא התייצב בלשכה, עיכוב היציאה נגד הערבים נשאר בתוקף, והם עלולים להיות חשופים להליכי הוצאה לפועל בגין הערבות שנתנו.
במילים פשוטות, מי ששכח להתייצב אחרי החופשה משאיר את מי שעזר לו תקוע ומעורער. זו הסיבה שכדאי לקבוע את ההתייצבות ביומן עוד לפני הנסיעה.
כשהצו לא ניתן בהוצאה לפועל
כל האמור עד כאן חל על צווים שניתנו על ידי רשם ההוצאה לפועל. אם הצו ניתן בערכאה אחרת, טופס 214 אינו רלוונטי כלל ופנייה ללשכה תתקל בחוסר סמכות.
בהליכי חדלות פירעון התמונה שונה. עיכוב היציאה הוא אחת מכמה הגבלות שמוטלות עם מתן צו לפתיחת הליכים, לצד הגבלה על דרכון, הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, הגבלה על כרטיסי חיוב והגבלה על הקמת תאגיד, כמפורט בערך הגבלות על חייב בהליכי חדלות פירעון[5]. בכל שלב ובכל מקרה, הבקשה להסרת הגבלה מוגשת לממונה על הליכי חדלות פירעון והוא שמכריע בה, גם כאשר בשלב מאוחר יותר ההגבלות עצמן מוטלות על ידי בית המשפט. מי שמצוי בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי ופונה לרשם ההוצאה לפועל מבזבז שבועות.
בצו של בית משפט, בין אזרחי ובין לענייני משפחה, הבקשה מוגשת לאותה ערכאה שנתנה את הצו, במסגרת התיק שבו הוא ניתן.
כשהחייב כבר נמצא בחו"ל נוצר קושי מיוחד, משום שחלק מהפעולות דורשות התייצבות פיזית. הנושא מטופל בנפרד בעמוד על ביטול הגבלת יציאה מהארץ מחו"ל.
ערעור על החלטת הרשם
בקשה שנדחתה אינה סוף פסוק. על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לבטל או לא לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ אפשר לערער ישירות לבית המשפט, ללא צורך בקבלת רשות מראש. זו זכות רחבה יחסית, ולא כל החלטה של רשם נהנית ממנה.
שני סייגים חשובים. אם ההחלטה ניתנה במסגרת איחוד תיקים, נדרשת בקשת רשות לערער ולא ערעור בזכות. ואשר לזהות הערכאה, בתיקים בענייני משפחה הערעור או בקשת רשות הערעור מוגשים לבית משפט לענייני משפחה, ובכל שאר התיקים לבית משפט השלום.
קיים גם מסלול עוקף שכדאי להכיר: אם החייב הגיע עם הזוכה להסדר לתשלום החוב מחוץ ללשכת ההוצאה לפועל, חובה על הזוכה להודיע על כך ללשכה, והודעה כזו מביאה לעיכוב ההליכים נגד החייב, לרבות עיכוב של צו עיכוב היציאה. לעיתים משא ומתן ישיר עם הזוכה מהיר יותר מהליך מול הרשם.
טעויות שמכשילות בקשות
מתוך התהליך שתואר, אלה הנקודות שבהן בקשות נופלות בפועל:
✅ צ'קליסט לפני הגשת הבקשה
- סימנתם קוד 62 בטופס 214 וציינתם שההליך הוא צו עיכוב יציאה?
- פירטתם את כל חמשת הפרטים, כולל מי מממן את הנסיעה ומה עלותה?
- הצעתם מראש את סוג הערובה, כדי לחסוך סבב החלטות?
- צירפתם תצהיר לאימות העובדות וכרטיס טיסה או אסמכתה למטרת הנסיעה?
- בדקתם שאין תיקים נוספים עם עיכוב יציאה או הגבלת דרכון?
- וידאתם שהערבים המיועדים אינם חייבים בעצמם בתיקי הוצאה לפועל?
- הגשתם לפחות 14 ימים לפני הנסיעה, ועדיף הרבה יותר?
- אם הבקשה דחופה – עדכנתם את הלשכה בטופס מקוון נפרד שהיא דחופה?
הטעות הנפוצה מכולן היא טעות בעיתוי, והיא גם היחידה שאי אפשר לתקן בדיעבד. כל שאר הליקויים ניתנים להשלמה, אבל בקשה שהוגשה שבוע לפני הטיסה נמצאת במרוץ מול לוח זמנים שאינה יכולה לנצח. מי ששוקל את מלוא מרחב האפשרויות, לרבות פירעון ממוקד או הסדר מול הזוכה, ימצא ניתוח מלא בעמוד על האסטרטגיות לביטול עיכוב יציאה מהארץ.
שאלות ותשובות
כמה זמן לוקח לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ?
לפי רשות האכיפה והגבייה, החלטה בבקשה תינתן תוך 45 יום מיום ההגשה, והבקשה עצמה מתעדכנת בתיק ההוצאה לפועל תוך 7 ימי עסקים משליחתה. מומלץ להגיש לפחות 14 ימים לפני מועד הנסיעה. יש לזכור שאישור הבקשה הוא שלב ראשון בלבד, ואחריו נדרש להעמיד ערובה ולהגיש שוב את טופס 214 לפני שהצו מבוטל בפועל.
איזה טופס מגישים לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ?
טופס 214, "בקשה לביטול, עיכוב או חידוש הליכים והגבלות", כשמסומן בו קוד בקשה 62 ומצוין במפורש שההליך המבוקש לביטול הוא צו עיכוב היציאה מהארץ. אפשר להגיש דרך האזור האישי בהוצאה לפועל, ולחייבים שאינם מיוצגים גם בדואר אלקטרוני, בפקס או ידנית בלשכה בזימון תור. ההגשה היא ללא עלות.
האם אפשר לבטל צו עיכוב יציאה תוך 24 שעות?
קיים מסלול לבקשה דחופה כאשר מועד הנסיעה בטווח של 24 שעות, אך העילות מצומצמות: הליך רפואי של החייב או של קרוב מדרגה ראשונה, הלוויה של קרוב מדרגה ראשונה, דיון משפטי דחוף בחו"ל, פעילות מבצעית, וביקור משפחתי לחיילים בודדים. רשות האכיפה והגבייה מבהירה שהפסד כספי מביטול טיסה, לינה או דמי ביטול אינו נחשב נזק בלתי הפיך המצדיק טיפול דחוף.
מה קורה לערבים שהעמדתי אחרי שאני חוזר לארץ?
כשמעמידים ערבים, מוטל עליהם צו עיכוב יציאה מהארץ במקום על החייב לתקופת שהותו בחו"ל. עם החזרה ארצה על החייב להתייצב בלשכת ההוצאה לפועל לצורך חידוש עיכוב היציאה נגדו וביטול העיכוב נגד הערבים. כל עוד לא התייצב, העיכוב נגד הערבים נשאר בתוקף והם עלולים להיות חשופים להליכי הוצאה לפועל בגין הערבות.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] טבלת אגרות הוצאה לפועל 2026, גרסה 01.2026 – רשות האכיפה והגבייה
- [2] חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, סעיף 14 – נבו
- [3] בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן נגד חייב בהוצאה לפועל – כל זכות
- [4] בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה
- [5] הגבלות על חייב בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – כל זכות
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוגוסט 2026 ומשקף את נהלי רשות האכיפה והגבייה ואת נוסח חוק ההוצאה לפועל העדכני במועד זה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים שהבקשה תוגש נכון בפעם הראשונה?
בקשה מנומקת עם האסמכתאות הנכונות חוסכת סבב החלטות שלם. השאירו פרטים ועו"ד דניאל ינובסקי יחזור אליכם לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות.
