רוב האנשים בטוחים שמחיקת חובות היא הליך של עשור, שבסופו אולי יימחק משהו. החוק אומר משהו אחר לגמרי. תקופת התשלומים בהליך חדלות פירעון של יחיד היא, כברירת מחדל, שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי[1]. ומי שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה, ככלל לא מוטלת עליו חובת תשלומים, והוא מקבל הפטר לאלתר[1]. ובכל זאת, "מחיקת חובות" אינה מסלול אחד. יש כמה דרכים, והבחירה ביניהן תלויה בעיקר בשני נתונים: כמה אתם חייבים, וכמה אתם מסוגלים לשלם. המדריך הזה ממפה את כל הדרכים ומראה איך בוחרים.
עיקרי הדברים
- המונח המשפטי: "מחיקת חובות" נקראת בחוק הפטר, והיא פוטרת את היחיד, והוא בלבד, מחובות העבר.
- הסכום קובע את הכתובת: עד 176,923.12 ש"ח ההליך מתנהל לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי, ומעל לסכום הזה לפני הממונה על הליכי חדלות פירעון.
- משך ההליך: תקופת התשלומים היא שלוש שנים כברירת מחדל, ובית המשפט רשאי לקצר או להאריך אותה.
- חובות שלא נמחקים: תשלום עונשי, חוב שנוצר במרמה וחוב מזונות לפי פסק דין.
מה זה מחיקת חוב, במונחים של החוק
הביטוי "מחיקת חובות" לא מופיע בחוק. המונח המשפטי הוא הפטר, וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר בדיוק מה הוא עושה: בתום תקופת התשלומים, ואם ניתן הפטר לאלתר, עם מתן הצו לשיקום כלכלי, היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה[1].
בהגדרה הקצרה הזו יש שלושה דברים שחשוב להבין. הראשון: ההפטר חל על חובות עבר, כלומר על חובות שנוצרו לפני ההליך, ולא על חובות חדשים. השני: הוא חל על מה שלא נפרע מקופת הנשייה, כלומר אחרי שהנכסים והתשלומים חולקו לנושים. והשלישי, המילים "והוא בלבד": ההפטר פוטר את החייב עצמו. ערב לחוב, או שותף לחוב, לא נפטר יחד איתו.
ההפטר גם אינו סוף פסוק מוחלט. החוק מאפשר לבית המשפט לבטל אותו למפרע, למשל אם התגלו עובדות חדשות שהיו מצדיקות הארכת תקופת התשלומים, או אם היחיד הפר תנאי מהותי בצו לשיקום כלכלי[1].
שש הדרכים, ומה כל אחת באמת עושה
לא כל דרך שנקראת "מחיקת חובות" מוחקת חוב. חלקן מוחקות חוב באמת, חלקן מסדירות אותו בתשלומים, ואחת רק חוסמת תביעה. זו המפה המלאה:
📌 מפת הדרכים למחיקת חובות
- הסכם פשרה עם נושה: הנושה מוותר על חלק מהחוב בהסכם. מוחק באמת, אבל רק מול הנושה שחתם.
- הסדר חוב לפי חלק י' לחוק: הסדר עם הנושים בלי צו לפתיחת הליכים, שמאושר באסיפות הנושים ובבית המשפט.
- הסדר תשלומים אצל רשם ההוצאה לפועל: בשלב הראשון של המסלול לחובות בסכום נמוך, לפני צו לפתיחת הליכים.
- צו לשיקום כלכלי והפטר: תכנית תשלומים, ובסופה הפטר מחובות העבר.
- הפטר לאלתר: הפטר בלי חובת תשלומים, למי שכושר השתכרותו אינו עולה על דמי המחיה.
- התיישנות: חוסמת תביעה שלא הוגשה בזמן, אבל לא מבטלת את הזכות עצמה.
שתי הדרכים הראשונות, וגם ההתיישנות, אינן דורשות צו של בית משפט או של רשם. הן מוסברות בהרחבה במאמר על מחיקת חובות ללא פשיטת רגל, והסדר החוב לפי חלק י' מוסבר לעומק במאמר על מחיקת חובות בעזרת הסדר חוב. המדריך הזה מתמקד בשאלה שקודמת לכולן: איזו דרך מתאימה למצב שלכם.
טבלת החלטה: לאן פונים לפי סכום החובות
הנתון הראשון שקובע את המסלול הוא סך כל החובות. החוק קובע שבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים מוגשת לממונה כשסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש"ח, ולרשם ההוצאה לפועל כשהוא אינו עולה על הסכום הזה[1]. הסכומים בחוק מתעדכנים ב-1 בינואר בכל שנה לפי שינוי מדד המחירים לצרכן, והמספרים כאן הם לפי נוסח החוק בשנת 2026.
| סך החובות | לאן פונים | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| עד 58,974.37 ש"ח | רשם ההוצאה לפועל | פתיחה בדרך של הודעה שאין יכולת לשלם, או בבקשה כשיש טעמים מיוחדים |
| מעל 58,974.37 ועד 176,923.12 ש"ח | רשם הוצאה לפועל ייעודי | קודם מנסים לגבש הסדר תשלומים, ורק אם לא גובש ניתן צו |
| מעל 176,923.12 ש"ח | הממונה על הליכי חדלות פירעון | בקשה עם תצהיר ודוח על המצב הכלכלי, וצו לשיקום כלכלי של בית המשפט |
מה זה אומר בפועל? יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 176,923.12 ש"ח נקרא בחוק "יחיד בעל חובות בסכום נמוך", וההליכים שלו מתנהלים לפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון, שנתונות לו הסמכויות של בית המשפט ושל הממונה[1]. אפשר לפתוח את ההליך בשתי דרכים: בבקשה לצו לפתיחת הליכים, אם סך החובות עולה על 58,974.37 ש"ח, או, כשסך החובות אינו עולה על הסכום שנקבע לכך בחוק ההוצאה לפועל, בהודעה לרשם ההוצאה לפועל שאין ביכולתכם לשלם את החוב הפסוק, שהחוק רואה בה בקשה לצו לפתיחת הליכים[2].
המסלול אצל רשם ההוצאה לפועל: קודם הסדר, אחר כך צו
במסלול לחובות בסכום נמוך יש שלב שלא קיים במסלול של הממונה. לפני שניתן צו לפתיחת הליכים, הרשם בודק אם אפשר לגבש הסדר תשלומים. בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה, אם התנאים מתקיימים, הרשם מורה על זימון ישיבה לגיבוש הסדר, ואם היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר מסכימים, ההסדר מחייב אותם, והרשם מורה על השהיית הליכי ההוצאה לפועל או על סגירת התיקים לגבי החובות שבהסדר[1].
ומה אם לא כל הנושים מסכימים? אם היחיד הסכים להסדר, ההסדר לא חל על חובות מובטחים, ויש סיכוי סביר לאשר אותו, הרשם יכול לזמן אסיפת נושים ולהביא אותו להצבעה. רק אם לא גובש הסדר מוסכם או הסדר שאושר, הרשם נותן צו לפתיחת הליכים[1], ומשם ההליך ממשיך לבדיקה של נאמן ולצו לשיקום כלכלי, שגם אותו נותן הרשם.
לכן, מי שחובותיו בסכום נמוך יכול להגיע לפתרון כבר בשלב ההסדר, בלי צו לפתיחת הליכים ובלי ההגבלות שנלוות אליו. ומי שמעדיף לנסות קודם הסדר חוב לפי חלק י', החוק שומר לו את הזכות הזו גם במסלול של הרשם.
שני פרטים מעשיים נוספים. הראשון: ההליך לא מתנהל בכל לשכה. הוא מתנהל בלשכת הוצאה לפועל שפועל בה מסלול חדלות פירעון, במחוז שבו נפתחו רוב תיקי ההוצאה לפועל נגד היחיד. אם אין מחוז כזה, ההליך מתנהל במחוז שבו היחיד גר או שבו נמצאים העסק העיקרי או הנכסים שלו, ואם גם זה לא קיים, בירושלים[1]. השני: גם לנושים יש מה לומר. מי שרואה את עצמו נפגע מצו לפתיחת הליכים שנתן הרשם רשאי לבקש לבטל אותו, בתוך 45 ימים מפרסום ההודעה על מתן הצו. לכן חשוב שהבקשה תהיה מלאה ומדויקת מההתחלה.
המסלול אצל הממונה: מבקשה ועד הפטר
מעל 176,923.12 ש"ח, הבקשה מוגשת לממונה, בהתקיים שני תנאים: היחיד נמצא בחדלות פירעון או שהצו יסייע למנוע אותה, וסך חובותיו עולה על הסכום הזה. לבקשה מצרפים תצהיר בטופס שקבע השר ודוח על המצב הכלכלי[1]. את הבקשה אפשר להגיש בשירות מקוון או בטופס להגשה ידנית, ובדף השירות של הממונה מפורסמת גם רשימת המסמכים הנדרשים[4].
אחרי הצו לפתיחת הליכים מגיעה תקופת ביניים: הנאמן בודק את המצב הכלכלי, ובסופה הממונה מגיש הצעה לצו לשיקום כלכלי. בית המשפט קובע בצו את גובה התשלומים, על בסיס כושר ההשתכרות אחרי שהופחתו ממנו דמי המחיה, את תקופת התשלומים, את הנכסים שייכללו בקופת הנשייה, ואת ההגבלות שיחולו[1]. איך נראים החיים בתוך ההליך, ומה קורה לחשבון הבנק ולהכנסות, מוסבר במאמר על הליכי חדלות פירעון ליחיד.
מה לא נמחק אף פעם
יש חובות שההפטר לא חל עליהם, גם אחרי שעברתם את כל ההליך. החוק מונה שלושה סוגים[1]:
- תשלום עונשי: למשל קנס שהוטל בהליך פלילי.
- חוב שנוצר במרמה: או חוב שנובע מעבירת גניבה, מעבירת מין או מאלימות חמורה.
- חוב מזונות לפי פסק דין: חוב שהחבות בו נקבעה בפסק דין.
אבל גם כאן יש גמישות מסוימת. בנסיבות חריגות, בית המשפט רשאי להחיל את ההפטר על ריבית, קנס או תשלום אחר שנוספו בשל אי-תשלום במועד של תשלום עונשי לפני מתן הצו, וגם על חוב מזונות לפי פסק דין, כולו או חלקו[1]. ומנגד, בית המשפט רשאי להורות שההפטר לא יחול על חוב פיצויים שנפסק לנפגע עבירה, לפי מהות העבירה וחומרתה.
הכלל הזה חל גם על המסלול של הרשם: בהסדר תשלומים שאושר אי אפשר לפטור את היחיד מחובות שאינם בני הפטר[1]. ונזכיר שוב את הנקודה שעליה רבים מופתעים: ההפטר פוטר את החייב בלבד, ולא את מי שערב לחובותיו.
כמה זמן לוקחת כל דרך
תקופת התשלומים היא שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי לקצר אותה, מטעמים שיירשמו, כשיש נסיבות אישיות שמצדיקות זאת. הוא רשאי גם להאריך אותה, במקרים שהחוק מפרט[1]:
- התנהלות בהליך: חוסר תום לב, אי-שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה, או הפרת ההגבלות.
- אופי החוב: חוב שנוצר בעסקה משמעותית כשהיחיד ידע שכנראה לא יעמוד בה, או מהזנחה חמורה בחוסר תום לב.
- פעולות בנכסים: העדפת נושה, גריעת נכסים מקופת הנשייה או הברחת נכסים.
- הליך קודם: צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו להליך.
בנסיבות חמורות במיוחד, בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים שאינה קצובה בזמן. ולהבדיל, מי שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה מקבל הפטר לאלתר, עם מתן הצו לשיקום כלכלי, אלא אם מתקיים בו אחד מהתנאים להארכת התקופה ואין נסיבות מיוחדות[1].
חשוב לזכור שתקופת התשלומים מתחילה רק עם הצו לשיקום כלכלי, ולפניה יש את תקופת הביניים. מה קורה בשבועות הראשונים, ואיך נכנסים להגנה מפני הנושים, מוסבר במאמר תוך כמה זמן אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון.
ומה לגבי התיישנות? תקופת ההתיישנות בתביעה שאינה במקרקעין היא שבע שנים, והיא מתחילה ביום שבו נולדה עילת התביעה. אבל זה לא מחיקה: החוק קובע במפורש שאין בהתיישנות בלבד כדי לבטל את הזכות עצמה, ובית המשפט לא יזדקק לתביעה רק אם הנתבע טען התיישנות בהזדמנות הראשונה[3].
מאיפה מתחילים
לפני שבוחרים דרך, כדאי לענות על כמה שאלות פשוטות. התשובות יראו לכם כמעט מיד איזה מסלול רלוונטי:
💡 ארבע שאלות שקובעות את הדרך
- כמה אני חייב בסך הכול? כל החובות יחד, כולל תיקי הוצאה לפועל, בנקים וחברות אשראי. הסכום קובע לאן פונים.
- כמה אני מסוגל לשלם? אם ההכנסה אינה עולה על דמי המחיה, ייתכן שמדובר בהפטר לאלתר.
- כמה נושים יש לי? מול נושה אחד, הסכם פשרה עשוי להספיק. מול רבים, נדרש הסדר או הליך.
- אילו חובות יש? קנסות, מזונות לפי פסק דין או חוב שנוצר במרמה לא יימחקו בהפטר רגיל.
מכאן, אם החובות נמוכים והנושים מוכנים לדבר, כדאי לבדוק קודם הסדר. אם החובות גבוהים, הנושים רבים והתיקים כבר פתוחים, הליך חדלות פירעון הוא לרוב הדרך שמביאה בסוף להפטר.
כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי בבחירת הדרך למחיקת חובות
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהסדרי חוב ובהוצאה לפועל, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. העבודה מתחילה במיפוי: כל החובות, כל התיקים, הנכסים וההכנסות, וגם החובות שלא ייכללו בהפטר.
על בסיס המיפוי בוחרים את הדרך: הסדר מול נושה, הסדר חוב לפי חלק י', המסלול של רשם ההוצאה לפועל או בקשה לממונה. ובכל מסלול, המטרה זהה: להגיע לסוף ההליך עם הפטר שמחזיק.
שאלות נפוצות על מחיקת חובות
האם אפשר לקבל מחיקת חובות בלי לשלם בכלל?
כן, במקרים מסוימים. יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה, לא מוטלת עליו חובת תשלומים, והוא מקבל הפטר לאלתר עם מתן הצו לשיקום כלכלי. החריג: אם מתקיים בו אחד מהתנאים להארכת תקופת התשלומים, הפטר לאלתר יינתן רק בנסיבות מיוחדות.
כמה זמן לוקח הליך מחיקת חובות?
תקופת התשלומים היא שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי לקצר אותה בשל נסיבות אישיות, או להאריך אותה, למשל בשל חוסר תום לב או צו לפתיחת הליכים קודם בשבע השנים שלפני ההליך. לפני הצו יש תקופת ביניים.
אילו חובות לא נמחקים בהליך חדלות פירעון?
ההפטר לא חל על תשלום עונשי, על חוב שנוצר בדרך מרמה או שנובע מעבירת גניבה, מין או אלימות חמורה, ועל חוב מזונות לפי פסק דין. בנסיבות חריגות בית המשפט רשאי להחיל את ההפטר על חלק מהחובות האלה, כמו חוב מזונות.
לאן מגישים בקשה למחיקת חובות?
זה תלוי בסך החובות. נכון לנוסח החוק בשנת 2026, מי שחובותיו אינם עולים על 176,923.12 ש"ח פונה לרשם ההוצאה לפועל, ומי שחובותיו גבוהים יותר מגיש בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון. הסכומים מתעדכנים מדי שנה לפי המדד.
מקורות שצוטטו במאמר
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 103, 104, 161 עד 167, 174 עד 176, 186 עד 200 ו-352, נבו · Source Score: 18
- [2] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, סעיף 7א2, ויקיטקסט · Source Score: 17
- [3] חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, סעיפים 2, 3, 5 ו-6, ויקיטקסט · Source Score: 17
- [4] הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי · Source Score: 18
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בנוסחו המעודכן, כולל הסכומים המעודכנים לשנת 2026. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
לא בטוחים איזו דרך מתאימה לכם? נמפה את החובות ונבחר יחד
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
