זה נראה כמו הדבר ההגון לעשות. בעל חנות שמבין שהוא בדרך להליך חדלות פירעון, מחזיר קודם את ההלוואה שקיבל מאחיו, "כי משפחה לא משאירים מאחור". חודשיים אחר כך הוא מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, בטוח שההגנה מפני הנושים מתחילה עכשיו. אבל דווקא ההחזר לאח עלול להיות הבעיה. חוק חדלות פירעון מאפשר לבית המשפט לבטל פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה לפני הצו, אם נעשתה בתקופה שלפני הבקשה והחייב היה אז בחדלות פירעון, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב, התקופה היא שנה שלמה[1]. ואח, לפי החוק, הוא קרוב. המאמר הזה מסביר מה בדיוק ההגנה מפני הנושים כוללת, ממתי היא מתחילה, ומה אסור לעשות בזמן ההמתנה.
עיקרי הדברים
- ממתי: ההקפאה המלאה חלה עם מתן הצו לפתיחת הליכים, והממונה נותן אותו ככלל בתוך 30 ימים מהגשת בקשה שעומדת בתנאים.
- מה מוקפא: הליכי גבייה של חובות עבר, עיקולים חדשים, הליכים משפטיים בלי אישור, והגבלות שהוטלו בהליכי גבייה.
- מה לא מוקפא: הליכים פליליים ומינהליים שאינם הליכי גבייה, וחובות חדשים שנוצרו אחרי הצו.
- מה אסור בהמתנה: להעדיף נושה, במיוחד קרוב, להעביר נכסים בלי תמורה הולמת, או להבריח נכסים.
החזר לאח: המוקש שנראה כמו הגינות
נחזור לבעל החנות. לפני שנתיים, כשהעסק התחיל להתקשות, אחיו הלווה לו כסף כדי לשלם לספקים. עכשיו, כשהחובות כבר גדולים מדי, הוא מחזיר לאח את כל ההלוואה, ומשאיר את הבנק, את הספקים ואת רשות המסים לטפל בהם בהליך. מבחינתו, זה צדק. מבחינת החוק, זה עלול להיות "פעולה המקנה עדיפות לנושה".
החוק קובע שבית המשפט רשאי לבטל פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה, או לקידומו בסדר הפירעון, ושנעשתה לפני מתן צו לפתיחת הליכים, אם התקיימו שלושה תנאים: הפעולה נעשתה בשלושת החודשים שלפני הגשת הבקשה לצו, ולגבי נושה שהוא קרוב של החייב בשנה שלפני הבקשה; החייב היה אז בחדלות פירעון; ובזכות הפעולה, הנושה קיבל חלק גדול יותר מהחוב לעומת מה שהיה מקבל בהליך[1].
ומי נחשב קרוב? החוק מגדיר קרוב של יחיד באופן רחב, וכולל בו, בין השאר, בן זוג, הורה, בן או בת, אח או אחות וילדיהם, גיס, דוד, חותן וחותנת, נכד, ובני זוגם של כל אלה, וגם כל אדם הסמוך על שולחנו של היחיד[1]. ויש עוד נקודה שמכבידה: לעניין הסעיף הזה, חזקה שהחייב היה בחדלות פירעון בתקופה הרלוונטית, אלא אם הוכח אחרת. כלומר, הנטל להוכיח שבזמן ההחזר לאח המצב היה תקין מוטל על מי שטוען זאת.
מה ההגנה כוללת: מה מוקפא בצו
ההגנה מפני הנושים שכולם מדברים עליה היא "הקפאת הליכים". לגבי יחיד, היא חלה עם מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי ההוראות שהחוק קובע לתאגידים, בשינויים המחויבים[1]. בפועל, המשמעות היא:
- גבייה: אי אפשר לפתוח הליכי גבייה של חובות עבר או להמשיך בהליכים שטרם הושלמו.
- עיקולים: אי אפשר להטיל עיקול על נכסי קופת הנשייה, ועיקול שהוטל לפני הצו בטל, למעט עיקול מסוים לפי פקודת המסים (גביה) שדינו כדין משכון, כמו עיקול מיטלטלין שהעברתם טעונה רישום ושנרשם אצל הממונה על הרישום[4].
- שעבודים: אי אפשר לשעבד נכס מנכסי הקופה כדי להבטיח חוב עבר.
- הליכים משפטיים: אי אפשר לפתוח או להמשיך הליך משפטי נגד החייב, אלא באישור בית המשפט מטעמים מיוחדים.
- קנסות: מיום הצו לא מתווספות תוספות פיגורים לתשלום עונשי שהוא חוב עבר.
ויש עוד שתי תוצאות חשובות. אם הוטלו על היחיד הגבלות במסגרת הליכי גבייה, הן בטלות עם מתן הצו, ולא יינתן צו מאסר במקום קנס שהוטל עליו[1]. ובמקביל, התקופה שבה ההליכים מוקפאים לא נספרת במניין תקופות ההתיישנות. כלומר, נושה לא "מפסיד" את זכותו בגלל ההקפאה, והחייב לא "מרוויח" התיישנות בזכותה.
מה לא מוקפא
ההגנה רחבה, אבל לא מוחלטת. כדאי להכיר את גבולותיה:
- הליכים פליליים ומינהליים: ההקפאה לא חלה על הליכים פליליים ומינהליים, למעט הליכי גבייה. עם זאת, רשות מינהלית לא רשאית להתנות פעולה מינהלית בתשלום חוב עבר שהוקפא.
- נושים מובטחים: מימוש נכס משועבד אינו נעצר פשוט, אלא כפוף לכללים מיוחדים שבחוק, גם אם ההליכים החלו לפני הצו.
- חובות חדשים: ההקפאה חלה על "חובות עבר", כלומר חובות שהחייב חב בהם במועד הצו או שנובעים ממעשה שעשה לפניו. חוב שנוצר אחרי הצו מכל סיבה אחרת אינו בכלל הזה.
- חובות לפי דין: הצו אינו פוטר את היחיד מחובתו לקיים הוראה לפי דין, כולל החלטה מינהלית, למעט חובה לתשלום חוב עבר.
- אחרים: ההקפאה חלה על הליכים נגד החייב עצמו. ערב לחוב אינו מוגן בה.
ובנוסף, עם מתן הצו מתחילה תקופת ביניים עם הגבלות על היחיד: על הדרכון, על היציאה מהארץ, על כרטיסי חיוב ועוד. ויחיד שניתן לגביו צו לא יתקשר בעסקה שכרוכה בקבלת אשראי, עד תום ההליכים, אלא באישור הממונה, למעט הוצאות מחיה בסכומים שהממונה קבע[1]. ההגנה, במילים אחרות, באה יחד עם מסגרת. ומי שמתקשר בעסקה שכרוכה באשראי אחרי הצו, צריך לעשות זאת בשם שלפיו ניתן הצו, ולציין שהוא חדל פירעון, למעט סוגי עסקאות שהממונה פטר.
ממתי ההגנה מתחילה
ההקפאה המלאה מתחילה עם הצו, לא עם הבקשה. כשהבקשה מוגשת לממונה ומתקיימים התנאים, הממונה נותן צו לפתיחת הליכים בתוך 30 ימים ממועד הגשת הבקשה. אם הוא סבר שאין די מידע, הוא רשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן את היחיד לדיון, ואז ההחלטה ניתנת בתוך 30 ימים מקבלת המידע או מתום הדיון[1]. את הבקשה לממונה אפשר להגיש בשירות מקוון או בטופס להגשה ידנית[2]. אחרי שניתן הצו, הודעה עליו מתפרסמת לציבור, והממונה שולח העתק ממנו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו. מכאן החשיבות של רשימת נושים מלאה ומדויקת בבקשה: נושה שיודע על הצו יודע גם שעליו לעצור את הגבייה.
ומה בינתיים? בתקופה שבין הבקשה לצו, יש כלי אחד חשוב: אם מתנהל נגד היחיד הליך בבית משפט אחר או בבית הדין לעבודה, היחיד או נושה רשאים לבקש מאותו בית משפט לעכב את ההליך עד להחלטה בבקשה. בית המשפט שוקל את הנזק לכל צד, את תום הלב ואת הצדק שבסעד, וההוראה לא חלה על הליכים פליליים ומינהליים[1]. איך נראה ציר הזמן המלא, מהבקשה ועד הצו, מוסבר במאמר תוך כמה זמן אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון.
מסלולים מהירים להגנה
לא כל מי שזקוק להגנה צריך הליך מלא. יש שני מסלולים שכדאי להכיר. הראשון הוא המסלול לחובות בסכום נמוך, אצל רשם ההוצאה לפועל: יחיד שסך חובותיו נמוך מהסכום שנקבע בחוק מגיש את הבקשה במערכת ההוצאה לפועל, וגם חובות שעוד לא נפתחו בגינם תיקים, וחובות לגורמים שגובים לפי פקודת המסים (גביה), יכולים להיכלל בה[3]. במסלול הזה הרשם מורה, בתוך 30 ימים מהגשת בקשה שעומדת בתנאים, על ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, ורק אם לא גובש הסדר הוא נותן צו לפתיחת הליכים.
השני הוא צו עיכוב הליכים זמני לפי חלק י' לחוק: יחיד שאין לגביו צו לפתיחת הליכים רשאי לבקש מבית המשפט צו כזה, כדי לגבש הסדר חוב עם הנושים ולאשר אותו, ובלבד שלא ניתן לו צו כזה ב-12 החודשים שקדמו לבקשה[1]. גם כאן, מרגע הגשת הבקשה, היחיד לא יבצע פעולה שאינה במסגרת התנהלות כלכלית שוטפת וסבירה, אלא באישור בית המשפט. איך נראה ההליך עצמו, מהבקשה ועד צו לשיקום כלכלי, מוסבר במאמר על הליכי חדלות פירעון ליחיד.
מה אסור לעשות בזמן ההמתנה
התקופה שלפני ההליך היא התקופה שבה נעשות רוב הטעויות. החוק בודק אותה בשלוש שכבות:
⚠️ שלוש פעולות שבית המשפט רשאי לבטל
- העדפת נושה: תשלום לנושה אחד בשלושת החודשים שלפני הבקשה, ולקרוב בשנה שלפניה, כשהחייב בחדלות פירעון.
- גריעת נכס: פעולה בלי תמורה או בתמורה שאינה הולמת, בשנתיים שלפני הבקשה, ולטובת קרוב בארבע שנים שלפניה.
- הברחת נכס: פעולה שמטרתה להבריח נכס מנושים, בשבע השנים שלפני הבקשה ועד הצו, גם אם החייב לא היה אז בחדלות פירעון.
שימו לב להבדל בין השלוש. העדפת נושה עוסקת בתשלום חוב אמיתי, אבל לנושה הלא נכון בזמן הלא נכון. גריעת נכס עוסקת במתנה או במכירה בזול, למשל העברת רכב לבן משפחה. והברחת נכס עוסקת בכוונה, ולכן חלון הזמן שלה הוא הארוך ביותר. בכל אחת מהן, אם הפעולה בוטלה, הנכסים שהושבו נכללים בקופת הנשייה ומחולקים לכל הנושים, אם כי החוק שומר על זכויותיו של אדם שלישי שרכש זכות בנכס אחרי הפעולה, בתום לב ובתמורה[1].
העדפת נושים וקרובים: מה מותר בכל זאת
לא כל תשלום לפני הליך הוא בעייתי. החוק מונה מקרים שבהם בית המשפט לא יבטל פעולה שהעדיפה נושה: כשהחייב קיבל בזמן הפעולה, או סמוך לה, תמורה הולמת, אבל פירעון החוב עצמו אינו נחשב תמורה הולמת; כשהפעולה נעשתה במהלך העסקים הרגיל והחוב נוצר במהלך העסקים הרגיל; כשמדובר בחוב מזונות לפי פסק דין; וכשהחוב שנפרע הוא לאדם שאינו קרוב של החייב, בסכום נמוך שנקבע בחוק, שנכון לנוסח החוק בשנת 2026 הוא 5,897.43 ש"ח[1].
שימו לב: החריג של הסכום הנמוך חל רק על מי שאינו קרוב. ההחזר לאח של בעל החנות לא ייכנס אליו. ומעבר לביטול, יש לזה מחיר נוסף: אחת העילות שבגללן בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים היא שהיחיד ביצע פעולה כזו במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים[1]. כלומר, ההחזר לאח עלול לעלות פעמיים: פעם בביטול, ופעם בהליך ארוך יותר.
✅ לפני שמגישים בקשה: מה לבדוק
- אילו תשלומים לנושים בוצעו בשלושת החודשים האחרונים, ולקרובים בשנה האחרונה?
- האם הועבר נכס, רכב או כסף לבן משפחה בשנים האחרונות, ובאיזו תמורה?
- אילו הליכים תלויים ועומדים, ואם כדאי לבקש לעכב אותם עד להחלטה?
- אילו חובות הם פליליים או מינהליים, ולא ייעצרו בהקפאה?
- האם יש ערבים, שההקפאה לא תגן עליהם?
ואם תשלום כזה כבר בוצע, הדבר החשוב ביותר הוא לא להסתיר אותו. הבקשה לצו כוללת דוח מפורט על המצב הכלכלי, והנאמן בודק גם את הנסיבות שהובילו למצב. גילוי מלא מראש עדיף בהרבה על ממצא שמתגלה בבדיקה. החוק מטיל על הנאמן לבדוק באופן מקיף את ההכנסות, ההוצאות, החובות והנכסים של היחיד, כולל נכסים שהיו ברשותו בעבר, ואת הנסיבות שהובילו למצבו[1]. תשלום לקרוב שלא דווח הוא בדיוק מה שבדיקה כזו מחפשת. ואם יש כמה סוגי נושים, כדאי להכיר גם את סדר הפירעון בהליך, כפי שמוסבר במאמר על הסדרי חוב.
כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי לקוחות בדרך להגנה מפני הנושים
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהסדרי חוב ובהוצאה לפועל, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. לפני הגשת בקשה, העבודה מתחילה בבדיקת התקופה שלפניה: אילו תשלומים בוצעו, למי, ומתי, ואילו נכסים עברו ידיים.
על בסיס הבדיקה בוחרים את המסלול ואת התזמון: בקשה לממונה, המסלול של רשם ההוצאה לפועל, או צו עיכוב הליכים זמני לשם הסדר. והמטרה היא שההגנה תגיע מהר, בלי מוקשים מהעבר שיחזרו בהמשך ההליך.
שאלות נפוצות על הגנה מפני נושים בחדלות פירעון
ממתי בדיוק מתחילה ההגנה מפני הנושים?
הקפאת ההליכים המלאה מתחילה עם מתן הצו לפתיחת הליכים. בבקשה לממונה שעומדת בתנאים, הצו ניתן בתוך 30 ימים מהגשתה. בינתיים אפשר לבקש מבית משפט שבו מתנהל הליך נגדכם לעכב אותו עד להחלטה בבקשה.
האם מותר להחזיר חוב לבן משפחה לפני שמגישים בקשה?
זה מסוכן. תשלום לקרוב, כולל אח או אחות, בשנה שלפני הבקשה, עלול להתבטל כהעדפת נושה אם החייב היה אז בחדלות פירעון, וחזקה שהיה. החריג לתשלום בסכום נמוך חל רק על מי שאינו קרוב.
האם הצו לפתיחת הליכים מבטל עיקולים קיימים?
ככלל כן. עיקול שהוטל על נכס מנכסי קופת הנשייה לפני הצו בטל, למעט עיקול מסוים לפי פקודת המסים (גביה) שדינו כדין משכון. גם הגבלות שהוטלו בהליכי גבייה בטלות עם מתן הצו.
האם ההקפאה מגינה גם על הערבים שלי?
לא. ההקפאה חלה על הליכים נגד החייב עצמו, ולכן נושה רשאי להמשיך לפעול נגד ערב לחוב. כדאי לקחת זאת בחשבון לפני ההגשה, ולשקול אם הערבים צריכים לטפל גם בעניינם.
מקורות שצוטטו במאמר
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, סעיפים 1, 29 עד 32, 105, 106, 120, 121, 123, 124, 144, 163, 219 עד 223 ו-319יז, נבו · Source Score: 18
- [2] הגשת בקשת יחיד לפתיחת הליכי חדלות פירעון, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי · Source Score: 18
- [3] מדריך להגשת בקשה לחדלות פירעון בהוצאה לפועל, רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 18
- [4] פקודת המסים (גביה), סעיף 12א, ויקיטקסט · Source Score: 17
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי בנוסחו המעודכן, כולל הסכומים המעודכנים לשנת 2026. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
שוקלים להגיש בקשה? נבדוק קודם את התקופה שלפניה, כדי שההגנה תחזיק
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238