הסדר חוב נושים

אם הגעתם לקרוא על הסדר חוב נושים, כנראה שהבנתם שיש לכם צורך בשינוי דחוף בחייכם, ואתם רוצים לבצע הסדר חוב נושים, עוד לפני שאתם מגיעים למצב של חדלות פירעון. אם לא הבנתם כלום ממה שנאמר במשפט האחרון, לא נורא. מה זה אומר הסדר חוב נושים? איך מגיעים למצב הזה? ואיך זה משתלב עם הליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

הסדר חוב – מה זה אומר?

חוק 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהוא החוק שהחליף את פקודת פשיטת הרגל שהיתה לפני כן, בעצם מעגן בחוק את המושג הסדר חוב. מדובר בהסדר בין חייב יחיד, פרטי, לבין הנושים שלו, ובו בעצם מסכימים לשנות את תנאי פירעון החוב. אותו שינוי תנאים, יכול להתבטא בכך שהחייב יחזיר את החוב עד גבול היכולת שלו, ומשם בעצם יגיע להפטר. מה שמחדש החוק, בסעיף ההוא, זה שאפשר בעצם להגיע למחיקת חוב, ולהסדר חוב עם הנושים, גם ללא פתיחה בהליכי חדלות פירעון.

כמה מילים על הליך חדלות פירעון

הזכרנו את הליך חדלות פירעון, אז כמה מילים לגבי ההליך. מדובר בהליך מורכב ומתמשך. הוא מתחיל בבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. לאחר מכן, בית המשפט ממנה נאמן. תפקיד הנאמן הוא לבחון את מצבו הפיננסי של החייב במשך שנה, לקבל דו"ח הכנסות והוצאות, ובעצם להמליץ בדו"ח משלו, לבית המשפט, איזה תכנית כלכלית מתאימה עבור החייב. לאחר מכן, בית המשפט נותן צו שיקום כלכלי, כלומר בעצם מגדיר לחייב תכנית שיקום והחזר חובות. במהלך שלוש שנים, החייב נדרש לעמוד בתשלומים שהוגדרו לו בתכנית, ולשלם את חובותיו לקופה שנקראת קופת הנשייה. כמובן שהנאמן נשאר עדיין בתמונה, ומפקח על החייב שמבצע את התכנית כפי שנדרש. הנאמן גם אחראי על קופת הנשייה. לאחר שלוש שנים, כשהנאמן קובע שהחייב אכן עמד בהתחייבויותיו, בית המשפט נותן צו הפטר חובות, והחייב בעצם מוגדר כחדל פירעון ללא חובות נוספים.

הסדר חוב נושים או הליך חדלות פירעון

אחת השאלות שכנראה תעלה מיד היא למה אם כן לבצע הסדר חוב נושים, אם אפשר ללכת על מסלול חדלות פירעון, ולבצע שם את הסדר החוב. התשובה היא שמסלול חדלות פירעון הוא הליך מורכב וארוך, שנמשך מספר שנים, יכול אף להגיע ל – 4 שנים. בהסדר חוב נושים, החייב מסדיר את חובותיו כלפי הנושים, ובעצם ככה מסתלק מהם.

הייחודיות של הסדר חוב

בגלל שהמחוקק הבין שכניסה לחובות היא אירוע שיכול לקרות לכל אחד. אם זה בשל אירוע רפואי פתאומי מורכב במשפחה, ואם זה בגלל פיטורין פתאומיים, או פשוט חוסר ניהול כלכלי נכון, החוק גם מאפשר דרך יציאה קלה יותר מהליך חדלות פירעון. החייב יכול לפנות לבעל החוב, ולהגיע אתו לפשרה או הסדר מסוים. זה יכולה להיות פריסה נוחה יותר של תשלומי החוב, זה יכול להיות בצורת "גרייס", דחיית תשלומים לזמן מאוחר יותר, כשהחייב מעדיף זאת. וזה יכול להיות הקטנת החוב בתמורה דווקא להקדמת תשלומים. בסוף, ישנם חייבים שיודעים שיתחילו עבודה חדשה, או יקבלו סכום כסף גדול כלשהו, ולכן מעדיפים לדחות את החזרי החובות שלהם, במספר חודשים או אפילו שנים, כדי להצליח לחזור למצב יציב פיננסית.

האינטרס גם של הנושים

שימו לב, ואת זה יאמר לכם כל עורך דין שמתעסק בהסדרי חובות וחדלות פירעון. גם למדינה, וגם לנושים יש אינטרס שהסדרי החוב הללו יתרחשו. המדינה, כפי שהמחוקק הגדיר בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אחת המטרות העיקריות של החוק היא שיקום כלכלי של החייב. אם החייב יכול להגיע להסדר, בצורה שלא תגרום לו לקרוס, אלא להפך, באופן שישקם אותו ויגרום לו לחזור למעגל העבודה, המדינה רק תרוויח מזה. וכך גם הנושים, הנושים בסוף רוצים לקבל את כספם. כמאמר הביטוי "עדיף אחת ביד משתיים על העץ", לעיתים, עדיף להם לקבל החזר של סכום מסוים מהחוב, ולא את כולו, מאשר לא לקבל כלום. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את הזמן הרב שיקח להליך חדלות פירעון. בהליך כזה, עד שהנושה מקבל את כספו יכול לקחת שנים, ולעיתים עדיף לא להתפשר מראש.

חוב בודד מול נושה

לעיתים קרובות הסדר חוב נושים רלוונטי יותר מחדלות פירעון מהטעם הפשוט שחדלות פירעון לא אפשרית. למשל, חייב שיש לו חוב כלפי חברת החשמל, והחוב תפח ותפח, עד שהגיע לסכום גבוה, לא בהכרח יוכל להגיע למסלול חדלות פירעון. כן יכול להיות שהחברה תפתח בהליך הוצאה לפועל, ותצליח להטיל הגבלות על החייב, אבל לא בהכרח תקבל את כספה לבסוף. יתרונו של הסדר החוב הוא שהוא מתאים גם במקרה של חוב בודד למול נושה מסוים, לעומת הליכים אחרים המתאימים במקרים שיש הרבה חובות, וצריך לסגור את כולם בצורה כלשהי.

חיסכון בהוצאות וצורך במימוש נכסים

הסדר חוב הוא יחסית הליך זול, כאשר כל ההשקעה הנדרשת בהליך עצמו, גם מצד הנושים, וגם מצד החייב, מסתכמת בתשלום שכר טרחת עורכי הדין שמתעסקים במשא ומתן. בנוסף, אין צורך להגיע לכינוס נכסים, הקמת קופת נשייה בניהול הנאמן, והליכים מורכבים ויקרים נוספים, שכל הצדדים לעיתים מעדיפים להימנע מהם. בנוסף, חייב ניצל מהגבלות שונות שיכולות להיות מוטלות עליו במסגרת הליך הוצאה לפועל או חדלות פירעון.

איך זה עובד?

בעזרת עורך דין, בעל ניסיון בתחום, תצטרכו להגיש בקשה לבית המשפט. שימו לב שהגשת הבקשה מתרחשת לאחר סיום המשא ומתן, ובעצם בית המשפט נדרש לאשר את הסדר הנושים. הבקשה מוגשת לבית משפט השלום באזור המגורים או אזור העסקים של החייב. ויחד עם הבקשה יש לצרף גם בקשה להבאת הסדר חוב לאישור מצד הנושים ובעלי העניין של החוב. בנוסף, תצטרכו למסור העתק של הבקשה לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, הליך שמתנהל דרך אתר האינטרנט של משרד המשפטים, ללא תשלום נוסף.

הטיפול בבקשה

בית המשפט יקבע מועד לדיון בבית המשפט, שם יחליט האם ההצעה להסדר יכולה להתאים, ואפשר להעביר אותה לבעלי העניין, כלומר לנושים. בית המשפט גם ימנה מנהל הסדר מטעמו, והוא זה שינהל את ההליך מול הנושים. לצורך אישור הסדר חוב נדרש רוב של 3/4 מכלל הנושים. אם החייב הוא תאגיד ההליך קצת שונה, כשהתאגיד נדרש להציע לכל נושה תמורה השווה לגובה החוב שיש לאותו נושה מול התאגיד. לאחר מכן, אם אכן יש רוב, הנושים משיבים למנהל ההסדר שהם מאשרים, והגורם המאשר הסופי הוא בית המשפט. בית המשפט הוא הגורם הסופי ויכול אף לאשר הסדרים ללא הסכמת הנושים, במקרים שהוא רואה לנכון. הוא יכול גם לפסול הסדר עליו הסכימו אם סבור שיש בו טעם לפגם או פוגע בהליך.

לסיכום, לאחר אישור ההסדר על ידי בית המשפט, ההסדר מחייב את כולם, גם את הנושים וגם את החייב. הסדר חוב נושים הוא לגמרי כפסק דין של בית משפט, ולכן יש לציית לו. באופן כללי, אם אתם חושבים על הסדר, ורוצים לנהל משא ומתן מול הנושים שלכם, מומלץ מאוד להיעזר באיש מקצועי בעל ניסיון, כמו למשל עו"ד דניאל ינובסקי. הוא ינהל עבורכם את כל ההליך, את המשא ומתן, ולאחר מכן גם את ההגשות לבית המשפט.