פריסת חוב מזונות היא אפשרות חשובה עבור חייבים שמתקשים לעמוד בתשלום מלוא הסכום שנקבע בפסק הדין. באמצעות פנייה לרשם ההוצאה לפועל, ניתן לבקש לפרוס את חוב העבר לתשלומים חודשיים שיתאימו ליכולת הכלכלית של החייב.
מתי ניתן להגיש בקשה לפריסת חוב מזונות?
חייב שקיבל אזהרה מלשכת ההוצאה לפועל בנוגע לחוב מזונות שטרם שולם, רשאי להגיש בקשה לפריסת החוב לתשלומים. הבקשה תוגש לרשם ההוצאה לפועל בתוך 21 יום מיום קבלת האזהרה. במקרים מסוימים, ניתן להגיש את הבקשה גם לאחר חלוף 21 הימים, אך ורק בלשכה שבה נפתח תיק ההוצאה לפועל.
חשוב לציין כי גם אם החוב נוצר מול המוסד לביטוח לאומי (במקרים בהם הזוכה מקבלת את דמי המזונות מהמוסד), עדיין ניתן להגיש בקשה לפריסת החוב דרך לשכת ההוצאה לפועל. בעבר היה צורך לפנות ישירות למוסד לביטוח לאומי, אך כיום הטיפול בחובות אלו מתבצע דרך ההוצאה לפועל בלבד.
האם ניתן לקבל הפטר על חוב מזונות בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי?
חובת תשלום דמי מזונות היא אחת החובות המשמעותיות ביותר המוטלות על אדם במסגרת דיני המשפחה. המטרה העומדת בבסיס חיוב זה היא להגן על רווחתם הכלכלית של בת הזוג וילדי הזוגיות לאחר הגירושין. מזונות אישה ומזונות ילדים נחשבים כה חיוניים בעיני המחוקק, עד שקשה למצוא מצבים שבהם ניתן פטור מוחלט מתשלומם. על פי רוב, שיעור דמי המזונות נקבע בהסכמה בין הצדדים, הזוכה למעמד של פסק דין, או לחלופין מכוח קביעה שיפוטית.
לנוכח חשיבותה וייחודה של חובת תשלום המזונות, הרשויות נוקטות יד קשה כלפי מי שמפר אותה, תוך הפעלת אמצעי אכיפה ועונשים מחמירים. בהתאם לגישה זו, גם כניסתו של אדם להליך חדלות פירעון לא תשחרר אותו אוטומטית מנטל המזונות המוטל עליו. כאשר חייב מזונות מוגדר כחדל פירעון וניתן לגביו צו פתיחת הליכים, הממונה על ההליך יתווה הסדר שיבטיח את המשך תשלום המזונות עד לסיומו. בין אם מדובר בהעברות קבועות מחשבון הבנק של החייב או מקופת הנשייה, הממונה יקפיד כי הסכומים שישולמו יתאמו במדויק את הסכומים שנפסקו טרם תחילת הליך חדלות הפירעון.
מה כוללת הבקשה לפריסת חוב מזונות?
בקשה לפריסת חוב מזונות כוללת מספר מסמכים חיוניים שעל החייב להגיש:
- טופס בקשת זימון לדיון או לחקירת יכולת (טופס 400), כאשר בסעיף 3 יש לסמן את בקשה מספר 159.
- תצהיר החייב המפרט את מצבו הכלכלי, הרפואי ונסיבות חייו.
- שאלון ייעודי לבדיקת יכולת כלכלית וכתב ויתור על סודיות (טופס 529).
- צילום תעודת זהות (כולל ספח) של החייב.
- אסמכתאות התומכות בתשובות לשאלון, כגון תלושי שכר, דפי חשבון בנק, דפי חיוב כרטיסי אשראי, אישורים רפואיים וכדומה.
בנוסף לכך, על החייב לשלם את התשלום הראשון של חובו יחד עם הגשת הבקשה, בסכום שלא יפחת מ-150 ₪.
חקירת יכולת בעקבות הגשת הבקשה
לאחר הגשת הבקשה המלאה על כל מסמכיה, רשם ההוצאה לפועל יזמן את החייב לחקירת יכולת. במסגרת החקירה, הרשם יבדוק לעומק את מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב, את הכנסותיו והוצאותיו, את נכסיו וחובותיו. המטרה היא לברר האם החייב אכן נמצא במצוקה כלכלית של ממש שמצדיקה פריסת חוב מזונות.
הרשם עשוי גם להזמין עדים לחקירה ולחייב אותם להתייצב ולהגיש מסמכים רלוונטיים. חשוב להדגיש כי הזוכה (בין אם זו האישה או המוסד לביטוח לאומי) רשאית לבקש להיות נוכחת בחקירת היכולת ואף לחקור את החייב.
לאחר שמיעת הצדדים ובחינת הראיות, יחליט רשם ההוצאה לפועל האם לאשר את בקשת החייב לפריסת החוב. הפריסה תאושר רק במקרים חריגים בהם הוכח שללא פריסת החוב, החייב יישאר ללא אמצעים בסיסיים למחייתו.
פריסת חוב מזונות – הצו הזמני והחלטה הסופית
כאשר הרשם מתרשם שיש מקום לשקול פריסת חוב מזונות, הוא ייתן תחילה צו תשלומים זמני. החייב יחויב לשלם את הסכום שנקבע בצו הזמני, בנוסף על דמי המזונות השוטפים על פי פסק הדין, עד למתן החלטה סופית בבקשה לפריסת החוב.
לאחר מכן תועבר הבקשה לתגובת הזוכה, שתוכל להתנגד לפריסת החוב המבוקשת ולהציג את עמדתה בפני הרשם. לבסוף, לאחר שמיעת שני הצדדים, יינתן פסק דין סופי בבקשה לפריסת חוב המזונות.
במקרה שהבקשה תאושר, יקבע הרשם את גובה התשלום החודשי אותו על החייב להעביר עבור חוב העבר, בהתאם ליכולתו הכלכלית ולתקופת הפירעון שנקבעה. יודגש כי פסק דין זה מתייחס אך ורק לחוב העבר, ואילו את דמי המזונות השוטפים על החייב להמשיך ולשלם במלואם לפי פסק הדין המקורי של בית המשפט.
האם ניתן לערער על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל בבקשת פריסת חוב מזונות?
החלטת רשם ההוצאה לפועל בסוגיית חקירת יכולת במקרה של חוב מזונות ניתנת לערעור ישיר בפני בית המשפט לענייני משפחה, וזאת ללא צורך בקבלת רשות מיוחדת. אם מבקשים להשיג על פסיקת בית המשפט לענייני משפחה בעניין, הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי. לחלופין, אם מדובר בהחלטה של בית הדין הרבני האזורי, הערעור המתאים יופנה לבית הדין הרבני הגדול.
ישנן מספר נקודות קריטיות שיש לזכור: ראשית, בקשה לחקירת יכולת שמוגשת בחלוף 21 ימים מיום קבלת האזהרה, תידון אך ורק בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהל התיק. שנית, אי התייצבות לחקירת יכולת במועד הנקוב (21 יום או מועד אחר שנקבע) מבלי לפרוע את החוב, עשויה להתפרש כהשתמטות מכוונת של החייב מתשלום חובותיו, חרף יכולתו לעמוד בהם. יחד עם זאת, במקרים חריגים, אי התייצבות במועד לא תיחשב כהשתמטות, בכפוף להוראות הדין. לבסוף, התייצבות לחקירת יכולת מבלי להמציא את כל המסמכים הנדרשים, עלולה גם היא להתפרש כחוסר תום לב והשתמטות מצד החייב.
מה קורה כשהחייב טוען "פרעתי"?
לעיתים חייב מזונות טוען טענת "פרעתי", כלומר שכבר שילם לזוכה את החוב כולו או חלקו ואין הוא חב עוד את הסכום הנתבע. טענת פירעון יכולה להתבסס על הוכחת תשלום בפועל, על הסכמות קודמות עם הזוכה או על זכות לקיזוז.
עורך דין הסדרי חוב יכול לסייע לחייב מזונות בניסוח ובביסוס טענת "פרעתי", תוך הצגת אסמכתאות משכנעות. כך למשל, חייב הטוען כי קיזז תשלומים ששילם עבור הילדים כנגד דמי המזונות, חייב יהיה להראות שאכן הוציא הוצאות אלו בהסכמת האם הזוכה.
יצוין כי במקביל לטענת "פרעתי", רשאי החייב לבקש עיכוב הליכים בתיק המזונות עד להכרעה בבקשה זו, בכפוף להפקדת ערובה מתאימה להבטחת סילוק החוב.
בסיכום
פריסת חוב מזונות לתשלומים היא כלי חשוב שיכול לסייע לחייבים במצוקה כלכלית להתמודד עם חובם מבלי להישאר חסרי אמצעים קיום בסיסיים. עם זאת, מדובר בהליך מורכב הדורש הגשת בקשה מנומקת, גיבוי באסמכתאות ושכנוע של רשם ההוצאה לפועל.
לאורך כל התהליך חשוב להיעזר בליווי משפטי מקצועי של עורך דין פשיטת רגל או עורך דין חדלות פירעון, שיוכל לכוון ולסייע בהתנהלות מול לשכת ההוצאה לפועל. רק שילוב של ניהול נכון של ההליך המשפטי לצד שקיפות ותום לב יכולים להוביל לתוצאה המיוחלת, שתקל על החייב תוך מתן מענה הוגן לזכויות הזוכה. צרו קשר עוד היום!
