הצו לשיקום כלכלי קובע כמה תשלמו ולכמה זמן. מה שלא כתוב בו הוא המחיר האישי: מה יירשם עליכם במאגר נתוני האשראי, אילו תפקידים ייסגרו בפניכם, מה יקרה לבן הזוג שחתם איתכם על הלוואה, ומתי כל זה נגמר. כאן נמצא המוקש הגדול ביותר בפשיטת רגל אישית: רבים בטוחים שההפטר מנקה את כל המעגל המשפחתי, אבל החוק קובע שבתום ההליך יהיה היחיד, "והוא בלבד", פטור מחובות העבר[1]. ערב או לווה נוסף נשארים חייבים. המדריך עובר על המחיר האישי, תחום אחר תחום, ועל הדרך לשקם אותו אחרי ההפטר.
עיקרי הדברים
- נתוני אשראי – הבקשה, הצו, ההפטר וסיום ההליך מועברים למאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. ללשכות האשראי נמסרים נתונים מהשנים האחרונות בלבד.
- תפקידים – יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא ימונה לדירקטור כל עוד לא הופטר.
- משפחה – ההפטר חל רק על היחיד. ערבים ולווים נוספים נשארים חייבים, ופעולות לטובת קרובים נבדקות לתקופה ארוכה יותר.
- שיקום – דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל ניתן בחינם פעם בשנה, ואפשר לבקש לתקן בו מידע שגוי.
מה כולל המונח "פשיטת רגל אישית"
בשפה היומיומית, פשיטת רגל אישית היא הליך שבו אדם פרטי, ולא חברה, מבקש להיחלץ מחובות שאינו יכול לשלם. בחוק של היום ההליך נקרא חדלות פירעון של יחיד, והוא מסתיים, אם הכול עובר כשורה, בהפטר. מי יכול להיכנס להליך ובאילו תנאים מוסבר במאמר מי זכאי לפשיטת רגל. כאן נתמקד במה שמתלווה להליך מעבר לתשלומים.
המחיר האישי מתחלק לחמישה תחומים: נתוני האשראי, העבודה והתפקידים, בן הזוג והמשפחה, הרישום והפרסום, והתקופה שאחרי ההפטר. בחלק מהם המחיר נגמר עם ההפטר, ובחלקם הוא ממשיך עוד זמן מה. ההבדל בין השניים הוא מה שמאפשר לתכנן את השיקום מראש.
דירוג אשראי ונתוני אשראי: מה נרשם ולכמה זמן
הממונה על הליכי חדלות פירעון הוא אחד ממקורות המידע של מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל. התקנות מפרטות מה הוא מעביר למאגר: פתיחת הליכים, לרבות הבקשה לצו, זהות מגיש הבקשה ודחייתה, גובה החוב כפי שהכריע הנאמן, צו לשיקום כלכלי, ביטול הצו וסיבת הביטול, הפטר, לרבות הפטר לאלתר וביטול הפטר, הסדר חוב, וסיום ההליך וסיבת הסיום[3].
⚠️ עצור – שלושה כללים על נתוני האשראי שכדאי לדעת מראש
- נתון שלילי – בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב נחשבים בתקנות כנתונים שמעידים באופן מובהק שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים[3].
- אי אפשר לצאת מהמאגר מיד – מי שהועברו לגביו נתונים כאלה אינו זכאי לבקש שנתוני האשראי שלו לא ייכללו במאגר, עד תום שלוש שנים מהעברתם.
- שלוש שנים מול עשר – בנק ישראל שומר את המידע עשר שנים, אבל אחרי שלוש שנים השמירה היא לשם תיעוד בלבד[2].
המשמעות המעשית של הכלל האחרון חשובה. ללשכת אשראי שמכינה דוח אשראי או חיווי אשראי, בנק ישראל מוסר רק נתונים שנכללו במאגר בשלוש השנים שקדמו לבקשה[2]. נתונים ישנים יותר נשמרים, אבל נמסרים רק למטרות מוגדרות, כמו הליך משפטי או פיקוח. כלומר, ככל שעובר הזמן ממועד הנתון, הוא יוצא מהתמונה שרואה נותן האשראי. שימו לב שגם ההפטר וסיום ההליך מועברים למאגר, ולכן הם נתונים חדשים יותר מהצו.
ויש שינוי בדרך: תיקון לחוק נתוני אשראי מהשנה העברית התשפ"ו ייכנס לתוקף ב-26 בינואר 2027, ויעדכן חלק מההוראות[2]. מי שמתכנן בקשה לאשראי בתקופה הזו, כדאי שיבדוק את הנוסח שיהיה בתוקף באותו מועד.
עבודה ותפקידים
רוב השכירים ממשיכים לעבוד כרגיל: הליך חדלות פירעון אינו מחייב לעזוב עבודה, ותשלומי ההליך נקבעים לפי כושר ההשתכרות, אחרי הפחתת דמי המחיה[1]. אבל יש תפקידים שהחוק סוגר במפורש.
הדוגמה הבולטת היא דירקטור. חוק החברות קובע שיחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא ימונה לדירקטור כל עוד לא הופטר, ומועמד לכהונת דירקטור שמתקיים בו תנאי כזה חייב לגלות זאת למי שממנה אותו. דירקטור שחדל להתקיים בו תנאי לכהונה צריך להודיע על כך מיד לחברה, וכהונתו פוקעת במועד ההודעה[4].
לבעלי עסקים יש מגבלות נוספות בתקופת הביניים. הממונה מחליט אם העסק ימשיך לפעול ובאילו תנאים, והנאמן רשאי להגביל הקמה של תאגיד חדש או השתתפות בהקמתו, אם הוא חושש שהדבר יפגע בנושים או בצד שלישי[1]. גם מקצועות ורישיונות מסוימים מוסדרים בחוקים נפרדים, ולכן מי שמחזיק ברישיון מקצועי כדאי שיבדוק מראש את הכללים בתחום שלו. ההגבלות הכלליות של תקופת הביניים, כמו עיכוב יציאה מהארץ והגבלות על כרטיסי אשראי, מפורטות במדריך על פשיטת רגל של אדם פרטי.
בן או בת זוג, ומה שקורה במשפחה
ההליך הוא אישי, אבל הוא נוגע במשפחה בכמה מקומות. ראשית, הדוח שמצרפים לבקשה כולל פרטים הידועים ליחיד על הנכסים, ההכנסות, ההוצאות והחובות של בן הזוג, של הילדים הקטינים ושל ילדים בגירים שפרנסתם עליו, כולל פרטי חשבונות הבנק של בן הזוג. שנית, דמי המחיה נקבעים בהתחשב בהכנסה של בן הזוג ושל הילדים שפרנסתם על היחיד[1]. בפועל, הכנסה גבוהה של בן הזוג יכולה להעלות את התשלום החודשי.
שלישית, וזה המוקש מהפתיחה: ההפטר חל על היחיד בלבד. בן זוג שחתם כלווה נוסף, הורה שחתם כערב, או חבר שערב להלוואה, אינם נהנים מההפטר שקיבלתם. הנושה רשאי להמשיך לגבות מהם. מי שמתכנן הליך צריך לשקול את זה מראש, ולעתים לבדוק פתרון שמתאים לכל המעורבים.
רביעית, פעולות לטובת קרובים נבדקות לתקופה ארוכה יותר. החוק מגדיר "קרוב" באופן רחב, מבן זוג והורים ועד גיסים, נכדים ובני זוגם[1], וקובע תקופות שונות:
| סוג הפעולה | רגיל | לטובת קרוב |
|---|---|---|
| פירעון חוב שהעדיף נושה | 3 חודשים לפני הבקשה | שנה לפני הבקשה |
| העברה בלי תמורה הולמת | שנתיים לפני הבקשה | ארבע שנים לפני הבקשה |
| הברחת נכס מנושים | שבע שנים לפני הבקשה, גם בלי חדלות פירעון באותו מועד | |
בכל המקרים האלה בית המשפט רשאי לבטל את הפעולה בתנאים שבחוק[1]. כלומר, דירה שהועברה לילד במתנה לפני שלוש שנים עלולה לחזור לקופת הנשייה. ומה עם דירת המגורים עצמה? בית המשפט מאשר את מכירתה רק בתנאים, ושוקל בין השאר את גיל היחיד ובני משפחתו הגרים עמו, את נסיבותיהם האישיות ואת מצבם הבריאותי[1].
רישום ופרסום: מי יודע שאתם בהליך
ההליך אינו סודי. עם מתן צו לפתיחת הליכים, הממונה מפרסם הודעה לציבור, ובה שם היחיד, מספר הזהות והכתובת שלו, שם הנאמן ופרטי ההתקשרות עמו, והעתק מהצו נשלח לנושים[5]. כל אחד יכול לבדוק אם נפתח הליך לגבי אדם מסוים, דרך בדיקת תיק חדלות פירעון במאגר הציבורי.
הפרסום פועל גם לטובתכם בסוף הדרך. כשההליך מסתיים בהפטר, לרבות הפטר לאלתר, או בביטול הצו, הממונה מפרסם על כך הודעה[5], והוא נותן ליחיד אישור על מתן ההפטר[1]. כדאי לשמור את האישור הזה: הוא המסמך שמוכיח לבנק, למשכיר או למעסיק שהפרק נסגר.
אחרי ההפטר: מה נגמר ומה ממשיך
בתום תקופת התשלומים, או עם הצו לשיקום כלכלי כשניתן הפטר לאלתר, היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה[1]. זה הרגע שבו רוב המחיר האישי מתחיל לרדת. אבל לא הכול נגמר:
- חובות שאינם בני הפטר – תשלום עונשי, חוב שנוצר במרמה או מעבירות מסוימות, וחוב מזונות לפי פסק דין נשארים, אלא אם בית המשפט הורה אחרת בנסיבות חריגות בעניינים שהחוק מאפשר.
- תנאים שממשיכים – ההפטר אינו גורע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולקיים את תנאי הצו לשיקום כלכלי שחלים גם אחריו.
- הגבלות לתקופה – בצו לשיקום כלכלי בית המשפט רשאי לקבוע הגבלות לתקופה שיורה, אם הן נחוצות להגנה על הנושים.
- ביטול ההפטר – בית המשפט רשאי לבטל את ההפטר למפרע, למשל אם התגלו עובדות חדשות או שהיחיד הפר תנאי מהותי בצו[1].
כדאי גם לזכור את הסדר הכרונולוגי של ההגבלות. ההגבלות של תקופת הביניים, כמו עיכוב היציאה מהארץ וההגבלה על כרטיסי חיוב, חלות מהצו לפתיחת הליכים ועד הצו לשיקום כלכלי. בצו לשיקום כלכלי בית המשפט מחליט אילו הגבלות, אם בכלל, ימשיכו לחול, ולכמה זמן. ולכן יש מי שההגבלות שלו מוסרות כבר בשלב הצו, ויש מי שהן ממשיכות לחלק מתקופת התשלומים[1].
ומה עם הליך נוסף בעתיד? הוא אפשרי, אבל אם ניתן צו לפתיחת הליכים בשבע השנים שקדמו להליך החדש, בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים ארוכה משלוש השנים הרגילות[1]. המסר: השיקום אחרי ההפטר הוא לא רק עניין של אשראי, אלא של הרגלים.
שיקום האשראי: מהפטר למשכנתה
נניח שקיבלתם אישור על הפטר לפני שנה, ואתם רוצים לקחת משכנתה. אין חוק שאוסר על בנק לתת משכנתה למי שקיבל הפטר. ההחלטה היא של הבנק, והיא מבוססת, בין השאר, על הנתונים שהוא מקבל מלשכות האשראי. לכן השיקום מתחיל בבדיקה של מה שהבנק יראה.
✅ חמישה צעדים לשיקום האשראי אחרי ההפטר
- להזמין דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל – לקוח זכאי לקבל אותו בלא תשלום, לבקשתו, פעם בשנה[2].
- לוודא שההפטר וסיום ההליך מופיעים – אלה נתונים שהממונה מעביר למאגר.
- לבקש תיקון של מידע שגוי – לקוח שסבר שמידע לגביו אינו נכון, שלם או מדויק, זכאי לפנות לבנק ישראל בבקשה למחוק, להשלים או לתקן אותו[2].
- לשמור את אישור ההפטר – ולצרף אותו לכל בקשת אשראי משמעותית.
- לבנות היסטוריה חדשה בהדרגה – חשבון מתנהל ביתרה חיובית, תשלומים בזמן, ובלי הלוואות שאין בהן צורך אמיתי.
ומה עם האפשרות לבקש שהנתונים שלכם לא ייכללו במאגר כלל? החוק מאפשר ללקוח להגיש בקשה כזו לבנק ישראל, אבל מי שהועברו לגביו נתונים שמעידים באופן מובהק על אי-פירעון אינו זכאי להגיש אותה עד תום שלוש שנים מהעברתם. וגם אחר כך, כשלשכת אשראי מבקשת נתונים על מי שהגיש בקשה כזו, בנק ישראל מודיע לה על כך, והלשכה מיידעת את מי שביקש את הנתונים[2]. כלומר, נותן האשראי יידע שאין נתונים בגלל בקשה שלכם. זו החלטה שכדאי לשקול בזהירות, כי בלי נתונים הוא גם לא יראה את ההתנהלות הטובה שלכם אחרי ההפטר.
הזמן עובד לטובתכם, כי לשכות האשראי מקבלות נתונים מהשנים האחרונות בלבד, כפי שהוסבר. אבל השאלה היא לא רק מה נמחק, אלא מה נכתב מחדש. מי שיוצא מהליך עם התנהלות מסודרת, ועם דוח שמראה שנתיים או שלוש של תשלומים בזמן, נמצא בעמדה אחרת לגמרי מול הבנק. ולמי שמגיע להליך כבר עם דירוג נמוך, יש גם מידע שימושי במאמר על הסדרי חוב לבעלי דירוג אשראי נמוך.
כך מלווה משרד עו"ד דניאל ינובסקי את המחיר האישי של ההליך
עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), עוסק בחדלות פירעון, בהוצאה לפועל ובהסדרי חוב, והמשרד מלווה לקוחות בעברית, ברוסית ובאנגלית. לפני שמגישים בקשה, אנחנו ממפים יחד עם הלקוח את ההשלכות האישיות: מי במשפחה חתם כערב, אילו פעולות נעשו בשנים האחרונות, ואילו תפקידים או רישיונות עלולים להיפגע.
אחרי ההפטר, הליווי ממשיך בבדיקה שהנתונים במאגר נכונים ובהכנה לבקשות אשראי. המטרה היא שההפטר יהיה נקודת התחלה מסודרת, ולא רק סוף של הליך.
שאלות נפוצות על פשיטת רגל אישית
כמה זמן פשיטת רגל מופיעה בדוח האשראי?
בנק ישראל שומר את המידע במאגר נתוני האשראי עשר שנים, אבל אחרי שלוש שנים השמירה היא לשם תיעוד בלבד. ללשכות אשראי שמכינות דוח אשראי נמסרים רק נתונים שנכללו במאגר בשלוש השנים שקדמו לבקשה. ההפטר וסיום ההליך מועברים גם הם למאגר.
האם אפשר לקבל משכנתה אחרי הפטר?
אין איסור בחוק. ההחלטה היא של הבנק, והיא מבוססת בין השאר על נתוני האשראי. כדאי להזמין קודם דוח ריכוז נתונים מבנק ישראל, שניתן בחינם פעם בשנה, לוודא שההפטר מופיע בו, ולצרף לבקשה את אישור ההפטר מהממונה.
האם ההפטר מוחק גם את החוב של מי שערב לי?
לא. לפי החוק, בתום ההליך היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר. ערב או לווה נוסף נשארים חייבים כלפי הנושה, והנושה רשאי להמשיך לגבות מהם.
האם אפשר לכהן כדירקטור בזמן הליך חדלות פירעון?
לא. לפי חוק החברות, יחיד שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לא ימונה לדירקטור כל עוד לא הופטר. דירקטור מכהן שחדל להתקיים בו תנאי לכהונה צריך להודיע על כך מיד לחברה, וכהונתו פוקעת במועד ההודעה.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (סעיפים 4, 104, 142, 157, 160-163, 174-176, 219-221, 229) – נבו · Source Score: 17
- [2] חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (סעיפים 22, 23, 38, 47, 56) – ויקיטקסט · Source Score: 15
- [3] תקנות נתוני אשראי, התשע"ח-2017 (תקנה 3, התוספת הראשונה פרט 1) – ויקיטקסט · Source Score: 15
- [4] חוק החברות, התשנ"ט-1999 (סעיפים 227, 227א) – ויקיטקסט · Source Score: 15
- [5] תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (תקנות 74, 75, 109א) – נבו · Source Score: 17
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ואת חוק נתוני אשראי בנוסחם המעודכן. תיקון לחוק נתוני אשראי ייכנס לתוקף ב-26 בינואר 2027. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
רוצים לדעת מראש מה יהיה המחיר האישי של ההליך? נמפה אותו יחד
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
