חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, שינה מן היסוד את עולם החובות בישראל: הוא החליף את פקודת פשיטת הרגל המנדטורית, העמיד לראשונה את שיקום החייב כמטרה מרכזית של ההליך, וקבע מסלול מובנה עם לוח זמנים ברור – מהגשת הבקשה, דרך תקופת ביניים של כשנה וצו לשיקום כלכלי, ועד להפטר שמוחק את יתרת החובות. במדריך זה נסביר מה קובע החוק, מי זכאי להיכנס להליך ובאילו סכומים, מי הגורמים המטפלים, מה עובר על החייב בכל שלב ומה ההבדלים המהותיים מפשיטת הרגל הישנה – עם כל הסכומים המעודכנים ל-2026.
עיקרי הדברים
- ✓ שלוש מטרות לחוק – שיקום כלכלי של החייב, השאת שיעור החוב שייפרע לנושים ושילוב החייב מחדש במרקם החיים הכלכליים
- ✓ המסלול נקבע לפי גובה החוב – חובות מעל 176,923 ש"ח (נכון ל-2026) מתנהלים בבית משפט השלום; חובות נמוכים יותר אצל רשם ההוצאה לפועל
- ✓ לוח זמנים מובנה – החלטה על צו פתיחת הליכים בתוך 30 יום, תקופת ביניים של כשנה, תקופת תשלומים של כ-3 שנים ובסופה הפטר
- ✓ תום לב הוא תנאי יסוד – התנהלות פסולה של החייב עלולה להאריך את התקופה ואף להוביל לביטול ההליך כולו
מה קובע חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ולמה הוא נחקק
עד ספטמבר 2019 התנהלו הליכי פשיטת רגל בישראל לפי פקודת פשיטת הרגל, חקיקה שמקורה בתקופת המנדט הבריטי ושנתפרה למציאות אחרת לגמרי. ההליכים היו ארוכים ובלתי צפויים, ההכרעות השתנו משופט לשופט וממחוז למחוז, והחייב יצא מההליך כשעל מצחו "אות קלון" חברתי וכלכלי. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[1], שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, נועד לתקן בדיוק את זה.
סעיף 1 לחוק מציב שלוש מטרות מוצהרות: להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב, להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים, ולקדם את שילובו מחדש של חייב יחיד במרקם החיים הכלכליים. סדר הדברים אינו מקרי – לראשונה בחקיקה הישראלית, שיקום החייב עומד בראש סולם המטרות של דיני החובות, לפני האינטרס של הנושים. זהו היפוך תפיסתי ביחס לפקודה הישנה, שראתה בהליך בראש ובראשונה מנגנון גבייה.
לצד השינוי המהותי, החוק ביקש גם לשנות תודעה: המונח "פשיטת רגל" על הקונוטציות השליליות שלו הוחלף ב"חדלות פירעון", והבקשה נקראת היום "בקשה לצו לפתיחת הליכים". בכלכלה מבוססת אשראי, כך ההיגיון, נטילת סיכונים היא חלק טבעי מהחיים הכלכליים, ומי שנפל אינו אמור לשאת סטיגמה לכל חייו.
מי נחשב "חדל פירעון" לפי החוק
סעיף 2 לחוק מגדיר חדלות פירעון כך: "חדלות פירעון היא מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו".
ההגדרה מציבה שני מבחנים חלופיים – די בהתקיימות אחד מהם: המבחן התזרימי בוחן אם החייב מסוגל לשלם את חובותיו במועדם, והמבחן המאזני בוחן אם סך ההתחייבויות שלו, כולל עתידיות ומותנות, עולה על שווי נכסיו. לא כל קושי כלכלי נקודתי הופך אדם לחדל פירעון; מדובר במצב שבו הפער בין החובות ליכולת הכלכלית הפך למבני, ואין עוד דרך ריאלית לצאת ממנו ללא התערבות ההליך.
למי מיועד ההליך ומהם סכומי הסף המעודכנים
הכניסה להליך ומסלול הטיפול בו נגזרים מגובה החובות ומזהות מגיש הבקשה, והסכומים מתעדכנים מדי שנה:
חייב יחיד עם חובות בסכום גבוה: מי שסך חובותיו עולה על 176,923.12 ש"ח (נכון ל-2026) מגיש בקשה מקוונת לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וההליך עצמו מתנהל בבית משפט השלום[3].
חייב יחיד עם חובות בסכום נמוך: חובות בטווח שבין כ-58,794 ש"ח ל-176,923 ש"ח (נכון ל-2026) מטופלים אצל רשם ההוצאה לפועל במסלול ייעודי. חובות נמוכים מהרף התחתון ייכנסו להליך רק בנסיבות מיוחדות[2].
נושה המבקש לפתוח הליך נגד חייב: נושה רשאי ליזום הליך נגד חייב יחיד כאשר סכום החוב כלפיו הוא לפחות 88,461.56 ש"ח (נכון ל-2026), לאחר שמסר לחייב דרישת תשלום והחוב לא שולם בתוך 45 ימים. את הבקשה יש להגיש בתוך 3 חודשים ממועד הדרישה, ובנסיבות מיוחדות ניתן לפתוח הליך גם על חוב נמוך יותר[5].
תאגידים: החוק חל גם על חברות ותאגידים, והליכיהם מתנהלים בבית המשפט המחוזי, שמכריע בין שיקום התאגיד והפעלתו לבין פירוקו.
📌 חשוב לדעת: הסכומים מתעדכנים מדי שנה
סכומי הסף בחוק צמודים למדד ומתעדכנים תקופתית. מאמרים ישנים ברשת עדיין נוקבים בסף של 150,000 ש"ח – נתון שאינו עדכני. נכון ל-2026 קו הגבול בין המסלולים עומד על 176,923.12 ש"ח, וכדאי לוודא את הסכום המעודכן לפני כל החלטה.
הגורמים המטפלים בהליך: הממונה, הנאמן והערכאות
שלושה גורמים מרכזיים מלווים את ההליך של חייב יחיד. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (יחידה במשרד המשפטים, לשעבר הכונס הרשמי) הוא הכתובת להגשת הבקשה, והוא שמחליט אם ליתן צו לפתיחת הליכים – ככלל בתוך 30 יום מהגשת בקשה מלאה[3]. הנאמן מתמנה עם מתן הצו: הוא בודק את מצבו הכלכלי של החייב ואת נסיבות ההסתבכות, מכריע בתביעות החוב של הנושים, מנהל את קופת הנשייה ומפקח על עמידת החייב בתנאי ההליך. בית משפט השלום הוא הערכאה שמלווה את ההליך, מקיימת את הדיונים ונותנת את הצו לשיקום כלכלי.
מרגע מתן הצו לפתיחת הליכים מוקפאים כל הליכי הגבייה נגד החייב – עיקולים, תיקי הוצאה לפועל ותביעות – והטיפול בחובות מתרכז במסגרת אחת. זו אחת ההגנות המשמעותיות ביותר שההליך מעניק, והיא בדיוק הסיבה שהחוק מציב מנגנוני פיקוח הדוקים על מי שנהנה ממנה.
שלבי ההליך ליחיד: מהבקשה ועד ההפטר
שלב ראשון – הגשת הבקשה: הבקשה מוגשת באופן מקוון לממונה, בצירוף אגרה של 900 ש"ח (נכון ל-2026) ומערך מסמכים מקיף: תצהיר הסתבכות, פירוט חובות ונכסים, הכנסות והוצאות, דפי חשבון ותדפיסים רשמיים[3]. רשימת המסמכים הנדרשים בהליך חדלות פירעון ארוכה, ובקשה חסרה היא הגורם השכיח ביותר לעיכובים – הממונה דורש השלמות, ומניין 30 הימים להחלטה מתחיל רק מרגע שהבקשה הושלמה.
שלב שני – צו פתיחת הליכים ותקופת הביניים: עם מתן הצו מוקפאים הליכי הגבייה, מתמנה נאמן, נקבע לחייב תשלום חודשי ומוטלות עליו הגבלות. תקופת הביניים נמשכת כשנה: הנושים מגישים תביעות חוב, הנאמן בודק את מצבו של החייב ומגיש לממונה דוח ממצאי בדיקה, ועל בסיסו מגבש הממונה הצעה לתוכנית שיקום.
שלב שלישי – צו לשיקום כלכלי: בתום תקופת הביניים מקיים בית המשפט דיון וקובע את תוכנית הפירעון: גובה התשלומים החודשיים, נכסים שימומשו, הגבלות שיישארו בתוקף וחובת השתתפות בהכשרה להתנהלות כלכלית נכונה בהיקף של 12 עד 20 שעות. תקופת התשלומים שנקבעת בצו השיקום הכלכלי עומדת ככלל על כ-3 שנים, כך שההליך המלא נמשך כארבע שנים מהגשת הבקשה ועד ההפטר. בנסיבות אישיות מיוחדות ניתן לקצר את התקופה, ובמקרים קיצוניים אף להעניק הפטר לאלתר – כשברור שאין לחייב כל יכולת פירעון[4].
שלב רביעי – הפטר: חייב שעמד בכל תנאי הצו מקבל בסוף התקופה הפטר: יתרת חובותיו נמחקת (למעט חובות שאינם ברי הפטר, כגון מזונות וקנסות מסוימים), וההגבלות מוסרות. ההפטר הוא "הדף החדש" שהחוק מבטיח – נקודת הסיום שממנה החייב חוזר לחיים כלכליים רגילים. שאלת משך הזמן המדויק מפורטת בהרחבה במאמר על כמה זמן לוקח הליך חדלות פירעון מהגשה ועד הפטר.
ההגבלות על החייב ומחיר ההגנה
ההגנות שההליך מעניק אינן ניתנות בחינם. מרגע מתן הצו ועד להפטר חלות על החייב הגבלות שנועדו למנוע יצירת חובות חדשים ולהבטיח את טובת הנושים: צו עיכוב יציאה מהארץ, הגדרה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, הגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי, איסור על ייסוד תאגיד או כהונה בו ללא אישור, וחובה לציין את דבר ההליך בכל נטילת אשראי חדשה. במסלול המתנהל בהוצאה לפועל מתווספות הגבלות ייחודיות, ובהן איסור על הנפקת דרכון חדש.
נוסף על ההגבלות הפורמליות, החייב נדרש לעמוד בחובות דיווח שוטפות – הגשת דוחות תקופתיים על הכנסות והוצאות, עדכון על כל שינוי במצבו הכלכלי ושיתוף פעולה מלא עם הנאמן. הפרת ההגבלות או התנהלות בחוסר תום לב עלולות להוביל להארכת תקופת התשלומים ואף לביטול ההליך כולו, על כל ההשלכות הנלוות. מי שרוצה להבין עד כמה רחוק זה יכול להגיע מוזמן לעיין במאמר על התנאים לביטול הליך חדלות פירעון.
⚠️ עצור – דירת המגורים אינה מוגנת אוטומטית
בניגוד לעבר, החוק החדש צמצם משמעותית את ההגנות שהעניקו דיני הגנת הדייר לדירת מגורים של חייב. במקרים לא מעטים דירת המגורים ממומשת לטובת פירעון החובות, ולכן חייבים שבבעלותם נכס צריכים לשקול היטב, בליווי משפטי, אם ההליך הוא הצעד הנכון – או שעדיף לנסות תחילה הסדר חוב שמוציא את הבית מכלל סכנה.
חדלות פירעון של חברות ותאגידים
החוק איחד לראשונה תחת קורת גג אחת את דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, שהוסדרו בעבר בחוק החברות. כשמדובר בתאגיד, בית המשפט המחוזי מכריע בין שני מסלולים: הפעלת התאגיד לצורך שיקומו, כאשר קיים סיכוי סביר לשיקום, קיימים אמצעים למימון ההפעלה ואין חשש סביר לפגיעה בנושים – או פירוק התאגיד ומימוש נכסיו וחלוקתם לנושים לפי סדר הנשייה הקבוע בחוק.
החוק גם הרחיב את אחריותם של נושאי משרה: דירקטורים ומנכ"ל של תאגיד המתקרב לחדלות פירעון נדרשים לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, וחשיפתם האישית גדלה אם יתברר שעצמו עיניים או החריפו את מצב הנושים.
ההבדלים המרכזיים מפקודת פשיטת הרגל
מעבר לשינוי הטרמינולוגי, כמה הבדלים מהותיים מבחינים בין הדין הישן לחדש. ראשית, לוח זמנים: הפקודה הישנה לא קצבה מועדים, והליכי פשיטת רגל נמשכו לעיתים עשור ויותר; החוק החדש מגדיר מסלול של כארבע שנים עם תחנות קבועות. שנית, גורם מנהלי מרכזי: הממונה מחליט על פתיחת ההליך בתוך 30 יום, במקום הליך פתיחה שיפוטי ממושך. שלישית, אחידות: ההליך מנוהל לפי כללים סטטוטוריים ברורים, במקום פסיקה שהשתנתה בין מחוזות. רביעית, שיקום כערך מרכזי: הכשרה כלכלית, תשלום חודשי שמותאם ליכולת, והפטר מובטח למי שעומד בתנאים – לעומת הפטר שהיה בעבר נתון כולו לשיקול דעת.
כל הליך שנפתח מ-15 בספטמבר 2019 ואילך מתנהל לפי החוק החדש; הליכים שנפתחו קודם לכן ממשיכים להתנהל לפי פקודת פשיטת הרגל.
האם כדאי לפתוח בהליך חדלות פירעון?
גם מי שעונה על הגדרות החוק צריך לבחון אם ההליך נכון עבורו. היתרונות ברורים: הקפאת הליכי גבייה, ריכוז כל החובות במסגרת אחת, תשלום חודשי שנגזר מהיכולת האמיתית, ובסוף הדרך הפטר ודף חדש. מנגד, המחיר ממשי: כארבע שנים של הגבלות ופיקוח, חשיפת מלוא המידע הכלכלי, סיכון לדירת המגורים ורישום שעלול להכביד על קבלת אשראי גם לאחר ההפטר.
לעיתים החלופה הנכונה היא דווקא הסדר חוב מחוץ להליך, משא ומתן פרטני עם הנושים או מסלולים אחרים בתחום חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הבחירה בין המסלולים תלויה בהיקף החובות, בהרכב הנכסים, במקורות ההכנסה ובנסיבות ההסתבכות – ולכן היא הכרעה שראוי לקבל רק אחרי בחינה מקצועית של התמונה המלאה.
💡 טיפ מקצועי
הכינו את כל המסמכים לפני הגשת הבקשה – תצהיר הסתבכות מפורט, תדפיסי בנק, פירוט חובות ונכסים ותלושי שכר. בקשה מלאה ומדויקת מקצרת את הדרך לצו: מניין 30 הימים להחלטת הממונה מתחיל רק מרגע שהבקשה הושלמה, וכל דרישת השלמה מאפסת את הספירה.
שאלות ותשובות
כמה זמן נמשך הליך חדלות פירעון לפי החוק?
ההליך המלא נמשך כארבע שנים: החלטה על צו פתיחת הליכים בתוך כ-30 יום מהגשת בקשה מלאה, תקופת ביניים של כשנה שבסופה ניתן צו לשיקום כלכלי, ותקופת תשלומים של כ-3 שנים שבסיומה מקבל החייב הפטר. בנסיבות מיוחדות ניתן לקצר את התקופה ואף לקבל הפטר לאלתר – נכים ופנסיונרים, המתקיימים רק מקצבה מקבלים פטור מתשלומים חודשיים בזמן ההליך ויכולים לסיים את ההליך תוך 1-1,5 שנה (ע"פ הלכת לשצ'נקו).
מהו סכום החוב המינימלי לפתיחת הליך חדלות פירעון?
נכון ל-2026, חייב עם חובות מעל 176,923.12 ש"ח פונה למסלול בית משפט השלום, וחובות בטווח שבין כ-58,794 ש"ח לסכום זה מטופלים אצל רשם ההוצאה לפועל. חובות נמוכים מכך ייכנסו להליך רק בנסיבות מיוחדות. נושה יכול ליזום הליך נגד חייב כשהחוב כלפיו הוא לפחות 88,461.56 ש"ח.
האם כל החובות נמחקים בהפטר?
לא. ההפטר מוחק את יתרת החובות שנכללו בהליך, אך ישנם חובות שאינם ברי הפטר, ובהם חובות מזונות, קנסות מסוימים וחובות שנוצרו במרמה. בנוסף, ההפטר מותנה בעמידה מלאה בתנאי הצו לשיקום כלכלי לאורך כל התקופה.
מה ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל?
מדובר באותו עולם תוכן: "פשיטת רגל" הוא המונח מהדין הישן, שהוחלף ב-2019 ב"חדלות פירעון ושיקום כלכלי". החוק החדש קיצר את ההליך לכארבע שנים, קבע לוח זמנים מחייב, העמיד את שיקום החייב כמטרה ראשונה והחיל מסגרת אחת על יחידים ותאגידים כאחד.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 – נבו
- [2] חדלות פירעון ושיקום כלכלי לחובות בסכום גבוה – כל-זכות
- [3] הגשת בקשה מקוונת של חייב לקבלת צו לפתיחת הליכים – כל-זכות
- [4] צו לשיקום כלכלי בהליכי חדלות פירעון – כל-זכות
- [5] הגשת בקשה של נושה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חייב – כל-זכות
מילון מושגים
ההחלטה שפותחת רשמית את הליך חדלות הפירעון: מקפיאה את כל הליכי הגבייה נגד החייב, ממנה נאמן וקובעת תשלום חודשי והגבלות.
התקופה שבין צו פתיחת ההליכים לצו השיקום הכלכלי, הנמשכת כשנה: הנושים מגישים תביעות חוב והנאמן בודק את מצב החייב ומגיש דוח ממצאים.
תוכנית הפירעון שקובע בית המשפט בתום תקופת הביניים: גובה התשלומים, משך התקופה (ככלל כ-3 שנים), נכסים למימוש והתנאים לקבלת הפטר.
מחיקת יתרת החובות בתום ההליך לחייב שעמד בכל תנאיו. חובות מסוימים, כגון מזונות, אינם ברי הפטר. הפטר לאלתר ניתן במקרים חריגים כבר בתחילת ההליך.
המסגרת שאליה מתנקזים התשלומים החודשיים של החייב וכספי מימוש הנכסים, ושממנה מחולקים הכספים לנושים לפי סדר הנשייה הקבוע בחוק.
תצהיר חתום ומאומת בידי עורך דין המפרט את השתלשלות האירועים שהובילה לחובות. מסמך מפתח בבקשה, שעל בסיסו נבחנת שאלת תום הלב של החייב.
המאמר עודכן לאחרונה: ספטמבר 2026, כולל סכומי הסף והאגרות המעודכנים ל-2026, ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
שוקלים הליך חדלות פירעון? בדקו קודם שזה הצעד הנכון
משרד עו"ד דניאל ינובסקי מלווה חייבים ונושים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מבדיקת ההתאמה להליך ועד ההפטר. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-997-3238.
