נניח שכיר שפותח את תלוש השכר של סוף החודש ומגלה בו שורה חדשה: "עיקול". חלק מהשכר שלו לא הגיע לחשבון, אלא הועבר ישירות מהמעסיק להוצאה לפועל. לרוב מגיעות מיד שתי שאלות: כמה מותר להם לקחת, ומה אני יכול לעשות. התשובה לשאלה הראשונה קבועה בחוק, והיא תלויה בהרכב המשפחה ובגובה השכר. אבל אם יש לו גם חוב מזונות, הכללים משתנים לגמרי. המדריך מסביר איך עיקול משכורת מגיע למעסיק, כמה מהשכר מוגן בשנת 2026, מה חייב המעסיק לעשות, ואילו דרכים יש לצמצם או לבטל את העיקול.
עיקרי הדברים
- הסכום המוגן – מהשכר החודשי נטו לא ניתן לעקל סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה. ב-2026 זה 2,596 ש"ח ליחיד ו-3,893 ש"ח לזוג.
- תקרת 80% – אם הסכום הזה גבוה מ-80% מהשכר, ההגנה יורדת ל-80% מהשכר.
- מזונות – ההגנה הזו אינה חלה על עיקול לשם תשלום מזונות.
- אחרי שהשכר נכנס לחשבון – ההגנה ממשיכה לחול על השכר בבנק במשך חודש ימים מיום ששולם.
איך עיקול משכורת מגיע למעסיק
עיקול משכורת אינו הליך נפרד בחוק. הוא עיקול של כספי החייב שנמצאים בידי צד שלישי, כשהצד השלישי הוא המעסיק. חוק ההוצאה לפועל מסמיך את רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקול נכסי החייב שבידי צד שלישי[1], ורשות האכיפה והגבייה מתארת במפורש את האפשרות לעקל את משכורתם של חייבים כשהצד השלישי הוא המעסיק[5].
העיקול לא מגיע מיד עם פתיחת התיק. אחרי שנפתח תיק הוצאה לפועל, נשלחת לחייב אזהרה, ובה 20 ימים לשלם את החוב או לבקש צו תשלומים. ככלל, אין מתחילים בהליכי ביצוע לפני שהאזהרה הומצאה ולפני שחלפה התקופה, אלא אם הרשם מצא שהנסיבות מצדיקות זאת. לכן האזהרה היא חלון הזמן החשוב ביותר: מי שמגיש בקשה לצו תשלומים בתוכו, עשוי למנוע את העיקול מלכתחילה.
כשהזוכה מבקש עיקול אצל המעסיק, הצו נשלח למעסיק. ככלל, צו על כלל הנכסים שבידי הצד השלישי חל על מה שבידו ביום ההמצאה ועל מה שיגיע לידיו בתוך שלושה חודשים. לכן חשוב לבקש את הצו עצמו ולבדוק על אילו כספים בדיוק הוא חל.
כמה מותר לעקל: הסכום המוגן ב-2026
ההגנה על השכר קבועה בחוק הגנת השכר, לא בחוק ההוצאה לפועל. לפי החוק, משכר העבודה החודשי לא ניתן לעקל סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה, לפי הרכב המשפחה של העובד[2]. הגמלה הקובעת היא זו שהייתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר, והשכר שנבדק הוא השכר שנותר אחרי הניכויים שהמעסיק חייב לנכות לפי חוק, כמו מס הכנסה וביטוח לאומי.
יש לכלל הזה סייג חשוב: אם הסכום המוגן גבוה מ-80% מהשכר החודשי, ההגנה יורדת ל-80% מהשכר. בשכר יומי, החלק המוגן הוא 1/25 מהסכום החודשי. סכומי הגמלה מתעדכנים כל שנה, והטבלה מציגה אותם לפי עדכון ינואר 2026 של המוסד לביטוח לאומי[3]:
| הרכב המשפחה | סכום מוגן עד דצמבר 2025 | סכום מוגן מינואר 2026 |
|---|---|---|
| יחיד | 2,535 ש"ח | 2,596 ש"ח |
| זוג | 3,802 ש"ח | 3,893 ש"ח |
| זוג וילד | 4,410 ש"ח | 4,516 ש"ח |
| זוג ושני ילדים ומעלה | 5,019 ש"ח | 5,139 ש"ח |
| הורה עצמאי וילד | 4,151 ש"ח | 4,250 ש"ח |
| הורה עצמאי ושני ילדים ומעלה | 5,165 ש"ח | 5,289 ש"ח |
איך זה נראה במספרים? נניח עובד יחיד ששכרו נטו 7,000 ש"ח. הסכום המוגן הוא 2,596 ש"ח, והוא נמוך מ-80% מהשכר (5,600 ש"ח), ולכן זה הסכום שחייב להישאר בידיו. עובד יחיד אחר, ששכרו נטו 3,000 ש"ח, נמצא במצב אחר: 80% מהשכר שלו הם 2,400 ש"ח, סכום נמוך מ-2,596, ולכן ההגנה יורדת ל-2,400 ש"ח.
ומה קורה כשכל השכר נמוך מהסכום המוגן? כאן אין תשובה אחידה. לפי לשון החוק, גם במצב כזה ההגנה יורדת ל-80% מהשכר. מנגד, בסיכום פסיקה שפרסמה רשות האכיפה והגבייה בפברואר 2026 הובאה החלטה של רשמת שקבעה ששכר שאינו עולה על גובה הבטחת ההכנסה הרלוונטית פטור מעיקול כולו, ולצידה הוזכרה החלטה אחרת שאפשרה לעקל 20% כבר מהשקל הראשון[6]. בשכר נמוך, לכן, יש בסיס לבקש מהרשם לבחון את העיקול מחדש.
חוב מזונות: הכלל שמשנה את התמונה
אם השכיר מהדוגמה שבפתיחה חייב גם מזונות, החשבון שונה לגמרי. ההגנה על השכר לפי חוק הגנת השכר אינה חלה על עיקול לשם תשלום מזונות[2]. גם חוק ההוצאה לפועל קובע שבחוב מזונות לא חלים חלק מהפטורים הרגילים מעיקול.
בנוסף, חוק ההוצאה לפועל מאפשר בחוב מזונות עיקול משכורת מתחדש בגובה המזונות התקופתיים, לתקופה של שנה. כלומר, במקום שהזוכה יבקש עיקול חדש בכל פעם, העיקול עצמו ממשיך לתפוס את סכום המזונות החודשי.
⚠️ עצור – חוב מזונות לא נעלם גם בהליכים אחרים
חוב מזונות הוא חריג גם מחוץ לעיקול המשכורת. תיקי מזונות אינם נכללים באיחוד תיקים, וחוב מזונות לפי פסק דין אינו נמחק בהפטר בהליך חדלות פירעון, אלא בנסיבות חריגות שבית המשפט מצא שמצדיקות זאת. מי שיש לו גם תיק מזונות וגם תיקים אחרים צריך תכנית נפרדת לכל אחד מהם.
מה חייב המעסיק לעשות
המעסיק אינו צד לחוב, אבל ברגע שקיבל צו עיקול הוא חייב לפעול לפיו. בתוך 10 ימים מהמצאת הצו הוא צריך להגיש הודעה על הכספים שבידיו, ולדווח גם על כספים שמגיעים לידיו אחר כך, בתוך 10 ימים מהיום שהגיעו[1]. את הסכומים המעוקלים הוא משלם ללשכת ההוצאה לפועל במועד שבו היו אמורים להיות משולמים לעובד, והתשלום הזה פוטר אותו מאחריות כלפי העובד.
אם המעסיק לא הגיש הודעה, או שההודעה נראית חלקית או לא נכונה, הרשם רשאי לזמן אותו לחקירה. וחשוב מזה: מעסיק שלא ציית לצו בלי הצדק סביר עלול להיות מחויב בעצמו בחוב, עד שווי הכספים שהיה עליו לעקל. בהחלטה שפרסמה רשות האכיפה והגבייה, למשל, חייב רשם בלשכת תל אביב מעסיק ב-36,000 ש"ח משום שלא קיים צו עיקול משכורת[7].
לעובד יש כאן שני מסרים. הראשון: אין טעם לבקש מהמעסיק "להתעלם" מהעיקול, כי הוא חשוף לחיוב אישי. השני: כדאי לבקש ממחלקת השכר את צו העיקול ואת פירוט החישוב, כדי לוודא שהסכום שנוכה תואם לסכום המוגן ולהרכב המשפחה. ולמי שעובד אצל כמה מעסיקים, החוק מאפשר לרשם לקבוע אצל איזה מעסיק יחול הפטור, כדי שההגנה לא תוכפל או תיעלם.
מצד הזוכה: מתי עיקול משכורת הוא הכלי הנכון
עיקול משכורת אינו רק עניין של חייבים. לזוכה, כלומר למי שהחוב מגיע לו, זה אחד הכלים היעילים ביותר בהוצאה לפועל: הוא לא תלוי במה שיש לחייב בחשבון ביום מסוים, אלא בהכנסה הקבועה שלו. בקשה לעיקול כספים אצל צד שלישי מוגשת לרשות האכיפה והגבייה על גבי טופס 508, ללא אגרה, או בטופס 300 כשמדובר בצד שלישי שמחובר לרשות בממשק ממוחשב, ואז נגבית אגרה[5].
יש תנאי מקדים: לפי הרשות, אפשר להגיש את הבקשה רק כשמצב מסירת האזהרה בתיק הוא "מלאה" או "חלקית". זוכה שממהר לבקש עיקול לפני שהאזהרה נמסרה, עלול לגלות שהבקשה אינה מטופלת. ויש גם שיקול מעשי: עיקול משכורת מניב תשלום חודשי רק כשהשכר עולה על הסכום המוגן, ולכן אצל חייב בשכר נמוך הוא עשוי להניב מעט מאוד.
מנקודת המבט של שני הצדדים, עיקול משכורת שנמשך חודשים ארוכים הוא סימן לכך שכדאי לחשוב על הסדר. לזוכה, תשלום חודשי מוסכם וקבוע עדיף לא פעם על מרדף אחר משכורת שעלולה להיעלם אם החייב יחליף מקום עבודה. לחייב, הסדר כזה מחזיר שקט מול המעסיק ומאפשר לתכנן את החודש.
השכר שכבר נכנס לחשבון, קצבאות ופנסיה
ההגנה לא נגמרת בתלוש. לפי חוק הגנת השכר, כששכר העבודה משולם דרך בנק, ההגבלות על עיקול חלות על השכר שבידי הבנק במשך חודש ימים מיום ששולם[2]. לכן, גם כשמוטל עיקול חשבון בנק, החלק המוגן של המשכורת שהופקדה בחודש האחרון אמור להישאר מוגן.
גמלאות של הביטוח הלאומי מוגנות עוד יותר: ככלל אין לעקל אותן, למעט לשם מזונות לפי פסק דין, וההגנה חלה גם אחרי שהגמלה שולמה דרך הבנק, במשך 30 ימים[8]. קצבה שמשולמת ממעסיק או מקופת גמל נחשבת שכר לעניין ההגנה של חוק הגנת השכר, וכספי פיצויים או קצבה שהופקדו בקופת גמל אינם ניתנים לעיקול[9].
המשמעות המעשית: כדאי לדעת מאיפה מגיע כל שקל בחשבון. כשמגיעים לרשם עם פירוט ברור של מה שמקורו בשכר או בגמלה, קל יותר להראות שחלק מהכספים מוגנים.
איך מבקשים לבטל או להקטין את העיקול
רשות האכיפה והגבייה מאפשרת להגיש בקשה לביטול עיקול משכורת על גבי טופס 214, או באזור האישי. לבקשה מצרפים פירוט תנועות בחשבון הבנק של שלושת החודשים האחרונים, את מספר ההליך ואת פרטי המעסיק. לפי הרשות, ההחלטה ניתנת בתוך 45 ימים, והשירות ניתן ללא עלות. הרשות גם ממליצה להגיש במקביל בקשה לפריסת החוב לתשלומים[4].
הנימוקים לבקשה תלויים בנסיבות: עיקול שחורג מהסכום המוגן, שכר נמוך במיוחד, משפחה שגדלה מאז הוטל העיקול, או מצב שבו העיקול מונע את עצם היכולת להמשיך לעבוד. כל טענה כזו צריכה להיות מגובה במסמכים. ההבדל בין בקשה כללית לבין בקשה מנומקת היטב הוא לא פעם ההבדל בין דחייה לבין הקלה ממשית, ולכן ההכנה היא החלק החשוב ביותר בביטול עיקול משכורת.
💡 טיפ מקצועי: "חייב משלם" כמגן מפני עיקול משכורת
מי שמשלם לפי צו תשלומים ושילם שלושה תשלומים ברציפות במועד, יכול לבקש הכרה כ"חייב משלם". במעמד הזה לא יינקט בתיק עיקול משכורת, ועיקול שכבר הוטל יעוכב או יבוטל[1]. לכן לפעמים הדרך הקצרה ביותר לשחרר את המשכורת היא לא להילחם בעיקול, אלא לבקש צו תשלומים ריאלי ולעמוד בו.
כשהעיקול כבר לא הגיוני: איחוד תיקים או חדלות פירעון
עיקול משכורת הוא לרוב סימפטום. מי שיש לו תיק אחד וחוב שאפשר לפרוס, יפתור את הבעיה בצו תשלומים. אבל מי שיש לו כמה תיקים, וכל אחד מהם מנסה לתפוס חלק מהשכר, צריך פתרון רחב יותר. באיחוד תיקים, רשם ההוצאה לפועל קובע תשלום אחד לכל התיקים, ורשאי להורות על הפסקת הליכים, כולל עיקולים, לפי שיקול דעתו.
כשהחוב גדול מהיכולת לשלם, גם בפריסה ארוכה, המסלול הוא חדלות פירעון. עם מתן צו לפתיחת הליכים, ההליכים נגד החייב מוקפאים, וההגבלות שהוטלו בהליכי הגבייה בטלות. חשוב לדעת שההגנה הזו מתחילה רק עם הצו, ולכן כדאי להבין מראש תוך כמה זמן אפשר להיכנס להליך חדלות פירעון ומה קורה בינתיים.
משרד עו"ד דניאל ינובסקי, בהובלת עו"ד דניאל ינובסקי, בוגר LL.B מהקריה האקדמית אונו (2007), מלווה חייבים בהוצאה לפועל, בהסדרי חוב ובהליכי חדלות פירעון, בעברית, ברוסית ובאנגלית. הבדיקה מתחילה בתלוש: האם העיקול חושב נכון, מה מוגן, ומה המסלול שישחרר את המשכורת לאורך זמן.
שאלות נפוצות על עיקול משכורת
כמה מותר לעקל מהמשכורת ב-2026?
מהשכר החודשי נטו לא ניתן לעקל סכום השווה לגמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה: לפי עדכון ינואר 2026, 2,596 ש"ח ליחיד, 3,893 ש"ח לזוג ו-5,139 ש"ח לזוג עם שני ילדים ומעלה. אם הסכום הזה גבוה מ-80% מהשכר, ההגנה יורדת ל-80% מהשכר. את היתרה ניתן לעקל.
האם אפשר לעקל את כל המשכורת בחוב מזונות?
ההגנה של חוק הגנת השכר אינה חלה על עיקול לשם תשלום מזונות, וחלק מהפטורים הרגילים מעיקול אינם חלים על חוב מזונות. בנוסף, החוק מאפשר עיקול משכורת מתחדש בגובה המזונות התקופתיים לתקופה של שנה.
מה קורה למשכורת שכבר נכנסה לחשבון הבנק?
כששכר משולם דרך בנק, ההגבלות על עיקולו חלות על השכר שבבנק במשך חודש ימים מיום ששולם. גמלאות ביטוח לאומי מוגנות ככלל מעיקול, למעט לשם מזונות לפי פסק דין, וגם אחרי שהגיעו לבנק, במשך 30 ימים.
איך מבטלים עיקול משכורת?
מגישים לרשות האכיפה והגבייה בקשה לביטול עיקול משכורת על גבי טופס 214 או באזור האישי, בצירוף פירוט תנועות של שלושה חודשים, מספר ההליך ופרטי המעסיק. ההחלטה ניתנת בתוך 45 ימים. במקביל כדאי לבקש צו תשלומים, ואחרי שלושה תשלומים רצופים לבקש הכרה כחייב משלם.
מקורות שצוטטו במאמר (9)
- [1] חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (סעיפים 7, 43-52, 45ג, 69ב3, 69ב7) – ויקיטקסט · Source Score: 17
- [2] חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (סעיף 8) – ויקיטקסט · Source Score: 17
- [3] עדכון קצבאות ינואר 2026 – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 18
- [4] בקשה לביטול עיקול משכורת בהוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 22
- [5] בקשה לעיקול כספי צד ג' בתיקי הוצאה לפועל – רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 18
- [6] סיכום פסיקה ארצי מס' 227 (פברואר 2026) – רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 14
- [7] החלטת רשם ההוצאה לפועל, לשכת תל אביב (14.7.2022) – חיוב מעסיק לפי סעיף 48 – רשות האכיפה והגבייה · Source Score: 14
- [8] חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (סעיף 303) – ויקיטקסט · Source Score: 13
- [9] חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (סעיף 26) – ויקיטקסט · Source Score: 13
מילון מושגים
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי ואת סכומי ההגנה לפי עדכון ינואר 2026. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
המשכורת שלכם מעוקלת? נבדוק אם החישוב נכון ומה אפשר לשחרר
שיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות: 077-997-3238
